"הפסד לא מכאיב היום לשחקנים, מקסימום הלכה הפרמיה"

"זאת לא הפועל חיפה של אז, שהייתה הבכירה בעיר. הדרבים של היום הם של שחקנים זרים ואחד או שניים צמחו במועדון. הרוב בכלל לא מכירים את ההמנון, הפסד לא מכאיב להם, כי מקסימום הלכה להם הפרמיה על הישג. בזמני, לפני דרבי נגד מכבי חיפה לא ישנו בשבוע שלפני הדרבי, כל העיר עסקה במשחק היוקרתי הזה. אני זוכר שהיו זמנים בשנות השישים שמכבי חיפה כמעט ולא ניצחה את הפועל. דרבי היה ממש משחק מלחמה".

אתה הולך למשחקי הפועל חיפה עכשיו?

"כבר שנים לא. קיבלתי מנוי לאירוע חגיגות 100 שנים ליסוד הפועל חיפה, גם גביע, אבל זה רק עבור הכותרת של החגיגה. הוזמנו שחקנים שלא שייכים להפועל חיפה. היו שחקנים חשובים שמשום מה לא הוזמנו למפגש".

ויקטור יאנג, מהסמלים של הפועל חיפה בשנות ה-60 וה-70, חגג לא מכבר יום הולדת 78. "אני בן למאיר וג'וליה, אנחנו שני בנים במשפחה. נולדתי ב-30 בספטמבר 1946, התגוררנו בסמוך לקריית אליעזר, האצטדיון שהיה אז חדש (נבנה ב-1954 – א.ג.). למדתי בבית הספר היסודי 'אורים'. כדורגל שיחקנו כילדים בכל מקום בו הביא אחד הילדים כדור, ובעיקר בימי שישי. אהבתי את המשחק, אבל לא הסתכלתי כל כך קדימה. היום אני נשוי ללאה, אותה הכרתי בקריית אליעזר, יש לנו בן ובת ואני מתגורר בדרך הים בחיפה".

המהלך המפתיע שלו הגיע עם עזיבת הבית לקיבוץ מצובה. "היה לי בגיל 13 חבר טוב, שלאחר מסע שכנועים הצליח לגרום לי לעבור ולהצטרף למצובה, כילדי חוץ עם בני המשק. הכול היה שם כשורה, ביחוד כשהתברר לי כי יש שם מגרש כדורגל חוקי הגובל בשלומי".

הוא החל לשחק בליגה ג'. "הייתה קבוצה בשם הפועל שלומי, הם ראו אותי משחק כדורגל במגרש בקיבוץ, צירפו אותי למשחקים, אז לא בדקו בליגה הזאת כרטיסי שחקן".

הפועל נהריה העפילה לליגה א', הליגה השנייה, וההצעה הגיעה. "זה היה מפתה עבורי, כמו לקבל היום הצעה מברצלונה. ביקשתי מאנשי הקיבוץ לאפשר לי להתאמן ולשחק שם, כבר מלאו לי 16 שנים. הנושא עלה לדיון, לא אפשרו לי את המהלך".

כתגובה הוא חזר לחיפה. "מהסיבה הזאת החלטתי לעזוב את הקיבוץ, אספתי את חפציי לתוך המזוודה וחזרתי הבייתה".

הדרך לקבוצת הנוער של הפועל חיפה הייתה קצרה. "ההישג הראשון היה הגעה לגמר גביע הנוער ע"ש קרנר (ממייסדי הכח וינה, היום זהו 'גביע הנוער ע"ש אבי רן' – א.ג.), נגד מכבי חיפה, משחק שנקבע להיות על מגרש האליפויות של הפועל פתח תקווה. בשל ההגעה של שתי החיפאיות לגמר, המשחק במאי 1964 נערך בקריית אליעזר עם קהל רב. הבסנו את מכבי חיפה 0:3 עם שני שערים של הכוכב העולה והמהנדס שלנו איציק אנגלנדר וגול נוסף שלי, הייתה חגיגה גדולה".

המאמן היוגוסלבי מינדה יובאנוביץ העלה אותו לבוגרים. "הוא אימן לפני כן את הפועל פתח תקווה. גויסתי לצה"ל, השירות היה בבה"ד 4, שם אפשרו לי לצאת למשחקים בשישי ובשבת. הגעתי למגרש בבוקר לפני משחק ליגה, בצבא קיצצו לי לחלוטין את השיער הארוך. יובאנוביץ הבחין בי ושאל אם יש לי נעלי כדורגל, לא היה לי. סודרו לי נעליים מהאפסנאות ועליתי לשחק בליגת המילואים, משחק שבו יובאנוביץ' התרשם ממני לחיוב. בהמשך עברתי לשרת בפיקוד הצפון, נחשבתי לספורטאי מצטיין ואפשרו לי לצאת לאימונים. השתתפתי בשלוש אליפויות צה"ל".

"עליתי לבוגרים ב-1964, רובי יאנג כבר היה הכוכב הגדול של הפועל חיפה ונבחרת ישראל. הפועל חיפה שיחקה אז בלי חלוץ מרכזי טבעי אני מימין ורובי משמאל עם קישור קדמי טכני מעולה עם אנגלנדר ומנחם אורבך. רק בהמשך תופקד מתי שפירא בחוד ההתקפה. רובי, השוהה כבר עשרות שנים בארצות הברית, הוא לדעת רבים השחקן הטוב ביותר של הקבוצה בכל הזמנים, לא שיחק במועדון אחר רק בהפועל חיפה. במדורי הספורט של עיתוני התקופה, והיו הרבה עיתונים, היו המון כותרות בנוסח של 'הדודנים'".

הוא הגיע לנבחרת הנוער וערך עימה מסעות משחקים בטוקיו ומנילה. "הייתי בכושר מצוין, ועמנואל שפר הזמין אותי לסגל לצידם של כוכבי העל של ישראל, בהם שפיגל, רוזן, בלו, רומנו, יחזקאל חזום, לפרדון, שהרבני, אנגלנדר ואחרים. בטוקיו היו משחקים שניצחנו את הפיליפינים 1:8, מלזיה 0:9 ובורמה 0:5. כעבור שנה עם מילובאן צ'יריץ' היו נבחרות דומות ביכולת שנלחמו, לא הפסיקו לרוץ, אבל נפלו מאיתנו. החוויות משם בלתי נשכחות".

ב-1964 רשם שיא עם קבוצתו – שלושה משחקי גמר גביע. "הפועל חיפה עלתה לגמר דרך ניצחונות משכנעים על שמשון ת"א 0:4, משחק בו כבשתי שלושער ועדיין לא קיבלתי את כדור המשחק כפי שהיה נהוג מאז ועד היום. ניצחנו את מחנה יהודה ואת מכבי נתניה. הגול שלי בגמר נגד מכבי תל אביב העלה לשמונה שערים שלי בגביע המדינה".

אז מה היה בגמר המשולש?

"המשחק הראשון בבלומפילד הסתיים בתיקו 1:1. רובי הכניע את חיים לוין לקראת הסיום והשווה. לא היו אז הכרעות בפנדלים ונקבע משחק חוזר, שוב ביפו. שלום שיקווה קבע בהארכה 0:1 למכבי, אבל גול שלי סיים את המשחק שוב בתיקו 1:1. המשחק השלישי שוחק בקריית חיים, ביום גשום עם קרוב ל-20 אלף צופים. היינו טובים יותר, אנגלנדר כבש ראשון, אבל עסיס וקדמי סמוך לסיום קבעו 1:2 למכבי תל אביב. רק כעבור מספר שנים נכנסו הפנדלים והוחלט כי משחק שייגמר לאחר 120 דקות ללא הכרעה ילך להכרעה בבעיטות. אגב נציגים של גלאטסראיי הטורקית שצפו בגמר הציעו עבור גיורא שפיגל 20 אלף דולר, אותי רצו לרכוש בעשרת אלפים דולר".

את הזכייה בגביע של 1966 הוא פספס. "חוסר מזל, נפצעתי וסבלתי מקרע בשריר הירך והדו ראשי. הפועל חיפה ניצחה בגמר הגביע את שמשון תל אביב 1:2".

השכר שלך ושל חבריך בהפועל חיפה?

"קיבלתי 100 לירות עבור ניצחון, 50 לירות עבור תוצאת תיקו ושמונה לירות עבור כל אימון אליו הגעתי. ראשי המועדון נתנו לי מתנה מיוחדת , סידרו לי עבודה בנמל חיפה. במהלך השנים התקדמתי, הייתי דובר נמל חיפה שנים רבות, משם פרשתי לגמלאות לפני 12 שנים.

"מועצת הפועלים סידרה לשחקנים רבים לעבוד במקום העבודה המבוקש בנמל חיפה. הייתה לנו קבוצה עם שמות של שחקני עבר מפורסמים כמו בניש, רזון, פיקר, לאופר, יוסי מכאליס, ויינברג, בליטי ועוד. זכינו שלוש פעמים באליפות הליגה למקומות עבודה. בנמל חיפה עבד גם כוכב מכבי חיפה הענק אהרון אמר, הוא נפצע קשה ממטען ברזל שנפל על רגלו".

הוא עזב את הפועל חיפה בתחילת שנות ה-70. "הייתה לי תקופה של בעיה בנושא הקביעות בעבודה בנמל חיפה, מה שהוביל לסכסוך. נמכרתי להפועל חדרה של המאמן אורי ויינברג, שיחקתי גם בהפועל הרצליה ובהפועל תל חנן תחת המאמן מישל בן דוד, בלם העבר המצטיין של הפועל חיפה. פרשתי מכדורגל בגיל 28".