ניב משגב סיים בסוף השבוע את דרכו בהפועל חולון אחרי כארבע שנים, והערב (שבת) פירסם פוסט פרידה מהאוהדים – רגע לפני המעבר הצפוי להפועל גלבוע/גליל.
"אני יודע שמהצד הכל נראה מוזר, אבל בסוף הכדורסל הוא עסק של בני אדם ולא של מכונות", כתב משגב. "הדברים שקרו יישארו ביני לבין המועדון תמיד. אני אוהב את הפועל חולון בכל ליבי, אני אוהד הפועל חולון ומכיר את כל השירים, כמו שראיתם בקיץ (גם את השירים עם הצנזורה) וככה זה יישאר עד יומי האחרון.
"ברור לי שלא כולם מכירים את סדר התרחשות האירועים, וחשוב לי מאוד להבהיר שבניגוד מוחלט לכל השמועות, כבר למשחק נגד עירוני נס ציונה עליתי לשחק עם כדורים אחרי שלא התאמנתי כל השבוע. גם נגד הפועל תל אביב לא הייתי כשיר לשחק (בתיאום עם הצוות הרפואי). הגעתי להיכל כרגיל ביום המשחק כדי לתמוך בחברים, אך לאור הכתבה שפורסמה, התבקשתי לחזור הביתה כדי לא ליצור להט שלא לצורך. בחיים לא חשבתי להשאיר את החברים שלי לבד, זה לא אני.
"הייתה לי הזכות להילחם עבור המועדון הזה, לנצח ולהפסיד, להיפצע עבורו ובעיקר להגשים חלומות, בהם אליפות היסטורית מול היכל מלא, פיינל פור אירופי עם אלפי משוגעים שהגיעו עד סוף העולם כדי להיות הגב שלנו, ורגעים רבים שייצרבו בזיכרון.
"אולי ההתרחשויות האחרונות שידרו אחרת, אבל אני עדיין אותו ניב, ששיחק עד לפני כמה שנים באורוות, במגרשי אספלט בצפון ובמקומות שכוחי אל. חולון נתנה לי את הזדמנות חיי, ולמזלי, לקחתי אותה בשתי ידיים. התרגשתי מכל דקת משחק ושמתי את הלב שלי על הפרקט. לפעמים הייתי אמוציונלי, לפעמים האדמתי מכעס, אבל הכל היה למען המועדון.
"אני אסיר תודה לאנשי חולון על הכל, ולא משנה מה אכתוב כאן, זה לא יתאר אפילו מעט מההערכה שיש בי כלפיכם. תודה שלקחתם אותי לרמה הבאה ועל ההזדמנות להיות חלק ממקום כל כך עוצמתי.
"החלק הכי קשה הוא לקהל האדיר של חולוניה. לא האמנתי שיגיע היום שאצטרך להיפרד מכם. אני מרגיש שחולון זה המקום היחיד בארץ שבו הקהל מכפיל את הכמות עם האיכות שלו. אם יש דבר אחד שלמדתי, זה שאתם הכוח האמיתי של המועדון, תמיד הייתם ותמיד תהיו. תודה על כל צמרמורת שגרמתם לי להרגיש בכל עלייה לפרקט. אתם האחראים הבלעדיים לכל רגע ורגע שיישאר חרוט בליבי לעד.
"אני עוזב את הבית, אבל עם תקווה אמיתית וכנה שעוד ניפגש בעתיד. ככה, פשוט, מהלב".
מה דעתך על הכתבה?