אני מנסה להבין את האסטרטגיה של יעקב שחר שעומדת מאחרי הבאתו של גילי ורמוט למכבי חיפה, ואני מתקשה. העונה של מכבי חיפה היא עד כה כישלון מתמשך. היא אמנם נמצאת 8 נקודות מגביע אירופה, ואולי 4 אם מכבי ת"א או הפועל ב"ש יזכו בגביע המדינה, והיא נמצאת בהחלט בתמונת הגביע – אם לא סופרים 18 שנות מדבר – אבל גם מרוחקת 3 נקודות מבני סכנין במקום העשירי.
כל מעידה, כל נסיגה, כל אקספרימנט לא מוצלח, יכול להשליך את העונה לעזאזל. אין אליפות, אין אירופה, אין פלייאוף עליון. צריך להזכיר לכולם, מאז 2011 לא התמודדה מכבי חיפה אפילו על האליפות, בחלק מהזמן גם לא על אירופה.
מכבי חיפה, כמו הדשא בסמי עופר, נבנתה רע. הרבה אינסטרומנטים, אבל בלי בסיס. אי אפשר לשים טלאי על טלאי תוך כדי ריצה. או שמשחקים עם מה שיש ומחכים לקיץ, או שמתחילים לעשות את המהפכה כבר עכשיו. המהפכה היא הזרקת צעירים להרכב. עוד ועוד ועוד. בלי היסוס. ללכת לאירופה בלי ניקוד ועם סגל שאין בו גדולות ונצורות, זה בזבוז חודש בקיץ. בקיץ, סמי עופר מן הסתם יעבור שיפוץ מסיבי, ככה אופ"א דורשת, ובשביל שני משחקים, או ארבעה, בנתניה או במקום אחר, לא מתאבדים. לא כלכלית ולא מקצועית. גם בקזינו, שם מהמרים, יש רגע של reshuffle.
בסיס הרעיון הוא לכאורה נכון. יוסי בניון משחק על האדים. בקיץ כנראה הוא לא ימשיך. צריך להביא מישהו במקומו שיחזיק את הקישור, ובינתיים שישחק על המשבצת של אוברניאק. עם כל הכבוד לגילי ורמוט, ויש לי כבוד, באוגוסט הוא יהיה בן 31. זה לא שצריך לסתום את הגולל על שחקנים בני 31 – ראינו מה עשה ברק יצחקי בדקות המועטות ששיחק בטדי – אבל גילי ורמוט גם בגיל 29 לא נראה כמו בגיל 25. למעשה, מאז שתי העונות ההן עם אלי גוטמן בהפועל ת"א, מוקף בשכטרים, זהבים ובמבים, ורמוט לא מחזיק שום קישור, הוא בקושי מחזיק את עצמו.
ורמוט. בקושי את עצמו הוא מחזיק (מני בן ארי)
העסקה אולי טובה לורמוט שעושה כל טעות אפשרית בהתנהלות המסחרית שלו. אחרי הכל, גם 300 אלף דולר, למרות שהם לא 400 אלף יורו, נחשבים לכסף נאה. אף אחד לא סובל מ-100 אלף שקלים בחודש. ועדיין, כסף אינו הכל בחיים, בפרט שכבר 6 שנים הוא מרוויח 50 אחוז יותר, וניתן כבר היה לייצר מזה בסיס לעתיד.
חיפה צריכה לתת לאיסמעיל ריאן ולדומיו את המפתחות, לזרוק להרכב ילדים ולבנות תשתית איתנה לשנים הבאות. אולי גולדהאר יתעייף, אולי בעצם זהבי יתעייף, ואולי יקום בחיפה – עם נתוני זיהום האוויר שם – איזה ורמוט חדש.
ורמוט עצמו היה צריך לבחור לעצמו מקום עם קצת פחות רעש מעל לראשו – לא חייב מועדון גדול – כדי לשקם בו את הקריירה, שכבר לא הולמת את הכישרון שלו. חייב לחזור לחיפה? תחזור הביתה.
טעות של שני הצדדים? ימים יגידו. (צילום: מכבי חיפה – האתר הרשמי)
מה דעתך על הכתבה?