למעט גבי קניקובסקי, דור פרץ הוא שחקן השדה שמקבל הכי הרבה דקות העונה במכבי תל אביב. בז'רגון של אוהדי כדורגל, אפשר לומר שהקשר "מולחם" להרכב – ולפחות העונה רבים תהו האם הקרדיט מוגזם. בכל זאת, בניגוד לעונה שעברה במהלכה פרץ שבר שיאים אישיים בכיבוש שערים וסיפק את הסחורה מול השער, העונה הוא מרבה להחמיץ ממצבים קורצים.
אבל מבט מעמיק אל תוך הסטטיסטיקה, מגלה שמלבד הדינמיות והאגרסיביות שעצם הנוכחות שלו מוסיפה למרכז השדה – פרץ דווקא תורם לשערים יותר ממה שנדמה. אמש (שני) הוא סחט את הפנדל שהוביל לשער השוויון של מכבי תל אביב באצטדיון גרין, שנתן את האות למהפך ולניצחון 1:2 ששווה מקום ראשון בטבלה.
אבל סמביניה, שביצע את העבירה שבגינה נפסק פנדל לזכות מכבי תל אביב (בין אם הייתה או לא הייתה), הוא בסך הכל עוד קורבן של הפעלתנות של פרץ ברחבה. מבין ששת הפנדלים שקיבלה מכבי תל אביב העונה, פרץ חתום על ארבעה: הוא סחט פנדל נגד מכבי חיפה, אותו אושר דוידה החמיץ; סידר ללאזטיץ' עוד בעיטה מהנקודה הלבנה מול עירוני קרית שמונה, שאותו החמיץ הפעם ערן זהבי; בתווך הוא סחט עבירה ברחבה מול בראגה, שהפכה לשער יתרון (זמני) של אושר דוידה; ואתמול הוא היה אחראי על אחד נוסף.
באחוזים, פרץ חתום על 66% מהפנדלים של מכבי תל אביב. אם מוסיפים לספירה את גביע הטוטו, שם הצהובים קיבלו עוד שני פנדלים ולאף אחד מהם פרץ לא היה אחראי, הוא עדיין עומד על 50% מרשימים.
גם בעונה שעברה פרץ סיפק יכולת דומה וסחט לא מעט בעיטות 11, מה שעזר למכבי תל אביב לסיים את העונה בליגת העל כמלכת הפנדלים עם 11 כאלה. אז אולי הנוכחות שלו ברחבה בכל זאת חיונית?
מה דעתך על הכתבה?