1. בואו נדבר קצת כדורגל. בדרך כלל, אי אפשר לדבר על כדורגל בליגת העל. רוב הקבוצות מתגוננות, חלקן בצורה חכמה, חלקן בצורה גסה עם עשרה שחקנים אחרי הכדור ואם יש משחק בין מכבי ת"א למכבי חיפה, שבו שתי הקבוצות משחקות כדורגל, או לפחות מנסות, אז יכולת הכוכבים מכרעת.
באנו לבלומפילד כדי לראות משהו אחר. עד היום, בעידן קרויף, עמדו על הקווים של מכבי ת"א שני מאמנים ספרדים, אחד פורטוגלי, ואחד סרבי עם אוריינטציה אנגלית-ספרדית. הולנדי לא היה פה. כלומר, ג'ורדי הוא הולנדי, אבל גדל בקטאלוניה. אני מדבר על הולנדי, מהאשראם של מיכלס, בניגוד לישראלים מהאשראם של אברם.
- בוס חדש, תוצאה ישנה: 1:2 למכבי ת"א על מכבי חיפה
- מיטרוביץ' נפרד ממכבי ת"א בדרך לשנחאי
- הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1
בחצי שעה הראשונה של המשחק יכולנו לראות את מה שפיטר בוס עשה פה בערך בחצי שעה של עבודה. הוא הטמיע מהר מאוד סגנון. וזה סגנון שמחייב משמעת קבוצתית מוקפדת – עניין שייקח עוד מספר שבועות כי עובדה שזה לא החזיק מעמד באופן רציף – ובעיקר אפס אגו. עוד בטרם נכנס לפירוט, יש דבר אחד ברור שעולה מהמשחק וזו האמירה של מיץ' גולדהאר: אף מאמן ישראלי, כולל אלי גוטמן, לא יכול לגרום לשחקן הישראלי לשחק כשחקן אירופי כמו שמאמן אירופי יכול לעשות זאת, בוודאי מאמן שהסגנון שלו נוטף לו מבין האצבעות. וזו הסיבה שגולדהאר מתעקש עליהם: הוא רוצה קבוצה אירופית, לא קבוצה ישראלית.
בוס. הנחיל שיטה בחצי שעה עבודה (עדי אבישי)
2. ב-30-35 הדקות הראשונות, גרמה מכבי ת"א למכבי חיפה להיכלא בשטח המגרש שלה. מכבי חיפה לא באה להתגונן, היא לא יודעת איך עושים את זה, וכשמקבצים 10 שחקני שדה מבוהלים בשטח מאוד קטן, הם נראים אומללים. ההגנה של בוס שיחקה גבוה במונחי כדורגל, אפילו מעבר לקו החצי. לראות את מכבי חיפה מנסה לצאת מהפלונטר וקרלוס גרסיה קוטע לה מהלך במרחק של 40 מטר מהשער של סטויקוביץ', זה משהו שלא ראינו כאן. תנסו להיזכר במכבי ת"א בסטמפורד ברידג' באמצע ספטמבר מול צ'לסי של מוריניו. ככה נראתה מכבי חיפה. וגם אז, כשמכבי הצליחה להיחלץ מהבוץ, השחקנים שלה היו צריכים לרוץ כל כך הרבה כדי לכסות את השטח הפנוי, שכשהגיעו לשער, לא זרם להם חמצן למוח והם פשוט לא פגעו.
לא ברור עדיין מה יעשה בוס כשאלי דסה יהיה בריא, אבל כשארבעה בלמים הם קו ההגנה של מכבי בתוספת לגל אלברמן, וכולם על קו החצי, יש כאן חלוקה ברורה: יש קו הגנה, חמשת האחרים משחקים התקפה. כשזה קורה על חצי מגרש, כשכל העשרה משתתפים בהנעת הכדור, גם אם זה לא מתבטא מתמטית, יש למכבי יתרון מספרי. וכל תפיסת הכדורגל מתבססת על יתרון מספרי.
את הכדורגל הזה נצטרך לבחון בשני המשחקים הבאים של מכבי ת"א: מול רמה"ש ביום חמישי בגביע ומול הפועל עכו בליגה ביום שני. אלה קבוצות שבאופן טבעי או מושכל יתגוננו מראש, אבל אם הן ישכילו לנצח את מרחבי הדשא המיותמים שמכבי ת"א משאירה מאחור, לא בטוח שהם תמיד ימצאו את פג'ה ראיקוביץ' בכושר כמו של אמש. כשמכבי ת"א מפסיקה להתנפל וללחוץ ולהקיף את היריב, ולנסות לקחת את הכדור במינימום זמן, היא חוזרת להיות קבוצה שתלויה בבלם או בשוער או בטאץ' האירופי של זהבי. ברור גם שאם הוא היה מבקיע את בעיטת העונשין שהחמיץ, יתכן שהתוצאה היתה משקפת יותר את מה שהיה בשדה. היו רגעים שמכבי ת"א אימללה, שלא לומר השפילה את מכבי חיפה.
ראיקוביץ'. מנע קאמבק (עדי אבישי)
3. כשמכבי חיפה הלמה במכבי ת"א במאי 1988 10 פעמים, ואחרי עונה הלמה בה עם חמישייה; כשיובל בנאי חזר מקרית אליעזר בתחילת 1994 עם הפנים בין הידיים; כשמכבי חיפה זכתה בעשור הראשון של המילניום בשש אליפויות לעומת אחת של מכבי ת"א; כשמכבי חיפה הפכה לפני 5 שנים לקבוצה עם אחוז ההצלחה הטוב ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, למרות פחות תארי אליפות ממכבי ת"א; כשכל זה הפך ל-25 שנים דומיננטיות בכדורגל הישראלי, אף אחד לא ציפה שב-תחילת 2016 תשבור מכבי חיפה שיא שלילי ותצבור 12 משחקים רצופים ללא ניצחון מול מישהי מיריבותיה, בטח לא מול מכבי ת"א.
די היה לראות את מכבי חיפה, קבוצה עם מאגר שחקנים חלומי, עם מאמן טוב על הקווים כמו רוני לוי, עם קהל פנטסטי, עם מערכת משומנת – חסרת אונים. נכון שהשוויון עמד באוויר בדקות הסיום של המשחק, אבל על המץ'-אפ הזה ריחפה כל העת עננה של מיס-מץ'. ככה נראתה מכבי ת"א במשך שנים מול מכבי חיפה ומול הפועל ת"א. עכשיו הן נראות ככה מולה. וביתר שאת.
רוני לוי. נותר הרחק מאחור (עדי אבישי)
4. היו 22 דקות במחצית השנייה, מהכניסה של שובל גוזלן ועד החילוף של עטאא ג'אבר בחן עזרא, שבהן שיחקו במכבי חיפה שבעה שחקנים תוצר מחלקת הנוער של המועדון: חבשי, קינן, טוואטחה, ג'אבר, לביא, ריאן וגוזלן. במאי 1988, כשחיפה הפליקה את העשירייה לרשת מכבי ת"א, היו על המגרש בכל רגע נתון שבעה שחקני בית: אהרוני, דוד לוי, ליאור רוזנטל, בלבול, אבוקרט, קלינגר ועופר מזרחי. ואחר כך ראובן עטר ואיתי מרדכי.
אוהד אמיתי, לא אוהד הצלחות, רואה בכך שובל של דרך. אוהד הצלחות יבקש לראות בכך בסופו של דבר שובל של גוזלן. וזה יהיה בסופו של דבר ויכוח ערכי במכבי חיפה. אין לה שום אפשרות ליצור שושלת חדשה מבלי לבצע חריש עמוק ולנצל את המשאב הטבעי שלה: מחלקת נוער מפוארת. בשלוש העונות הקודמות זכתה מכבי חיפה בשתי אליפויות בנוער. גם העונה היא מובילה את ליגת העל. מכבי ת"א, כזכור, השתתפה בליגת האלופות לנוער וצברה נקודה יותר מהבוגרים. אם הפועל ת"א תמשיך לזנב במצבת שחקני מחלקת הנוער של מכבי ת"א ומכבי חיפה תמשיך לקחת אליפויות בנוער, לא יהיה למכבי ת"א הרבה יותר משני שחקני בית בהרכב, כמו אתמול, שאחד מהם שיחק בכלל יותר מעשור בחו"ל.
איזון בין שחקני בית לשחקני רכש ייצור רגעים כאלו (עדי אבישי)
אז נכון ששחקני בית זו איזו מנטרה שמכבי פ"ת, ולא קבוצות תאבות תארים, יכולות להתהדר בה, אבל כשיש יכולות תקציביות וצריך לשמר קהל לאורך זמן, אפשר למצוא את האיזון המתבקש בין שחקני בית ולשחקני רכש, ולהיראות כמו מכבי חיפה במשחקים האלה.
5. ערן זהבי בישל את שערו החמישי העונה, שניים פחות מעומר אצילי שנותן את עונת השיא בקריירה שלו, ארבע פחות ממאור מליקסון שסוחף את הפועל ב"ש למקום הראשון. אנחנו נוטים להתפלא על רעב הכיבושים הבלתי פוסק שלו, אבל מישהו זוכר את המסירה המדהימה שלו לאלי דסה במשחק מול הפועל ב"ש, שאם היתה מסתיימת בשער, מי יודע איך היתה נראית הטבלה היום.
פיטר בוס רוצה להוריד את התלות מזהבי. כדי שזה יקרה הוא צריך להרים את רמת שאר השחקנים שלו. המשחק המשוחרר של טל בן חיים הוכיח שנאספים שם השברים. גם דור מיכה קיבל אשראי וקרויף יצטרך למצוא מוסרים קצת יותר טובים מניקולה מיטרוביץ' ושחקנים יותר מרוכזים מנוסא איגייבור, אם הוא לא רוצה שערן זהבי יסיים משחק בו החמיץ פנדל ולא הגיע כמעט למצבים, עם שער ובישול, במשחק שבו מכבי היתה כל כך דומיננטית, עד שכמעט ולא ניצחה.
ההבדל שהפער בפסגה לא גדול יותר. זהבי (עדי אבישי)
להפועל ב"ש יש את מליקסון, וברדה, ווקאמה, ובוזגלו, וראדי, ומהספסל עולים שהר וארבייטמן וגם גורדנה בכלל לא רע, שלא לדבר על חובאן שתיכף משחק ביורו. הנקודה הבדל בפסגה היא 20 השערים וחמשת הבישולים של זהבי. בלי זה, גם קו הגנה שיעמוד על קו ה-16 של היריב ואגרסיביות מטורפת אפילו מזו של אתמול, לא תעזור. התלות בזהבי היא אבסולוטית.
מה דעתך על הכתבה?