1. אם לא יקרה משהו יוצא דופן יתייצבו ב-21 במארס, ב-20.55, 16 אלף צופים למשחק העונה, אולי האחרון, באצטדיון טרנר בבאר שבע. אין בידנו להבטיח כי אם הבעיטה של זהבי, או זו של בן חיים או אפילו הנגיחה של דור פרץ בשניית הסיום, היו חוצות את קו השער של אריאל הרוש, המשחק המדובר היה משוחק בבלומפילד, אבל כשמדובר באירוע שיתקיים בעוד שישה שבועות, הלוקיישן שלו, במומנטום הזה, הוא קריטי. הפועל ב"ש מנצחת בביתה ללא הפסקה. היא גם הגדילה את היתרון ממכבי ת"א מאז משחק העונה הקודם. יש כל כך הרבה מרכיבים שעובדים לטובתה, בשלבים האלה, הטרום הקריטיים, שהטבלה ממש לא משקרת. היא מספרת בדיוק את סיפור העונה הזו.
בהחלט ייתכן כי מכבי ת"א הפסידה במרוץ לאליפות. היו תקדימים כמובן. אחרי הכל, אחרי הדרבי בפלייאוף ב-2010, בו שמחו אוהדי מכבי ת"א על תיקו 0:0 שחילצו מקבוצת הכוכבים של אלי גוטמן, אף אחד לא האמין שמכבי חיפה תשמוט את תואר האליפות. והיא שמטה.
משהו בשפת הגוף של שחקני מכבי ת"א לעומת שחקני הפועל ב"ש אומר שאולי זה לא המקרה. הפועל ב"ש לוקחת את המשחקים שמכבי ת"א שומטת. ואפילו בסטייל. אותה הפועל ת"א – טוב, בלי כמה שחקנים – הפסידה להפועל ב"ש רק בשבוע שעבר. את אותה הפועל ת"א שלא ניצחה מזה חודש (ניצחון בפנדלים בנצרת עלית הוא רק לצורך קביעת העולה לשמינית הגמר), מכבי ת"א לא הצליחה לפצח.
2. אפשר למעוד, אפשר גם לא לשחק טוב משחק אחד. הנקודות נספרות בלי להתייחס לסוג הניצחונות. פשוט נספרות. אבל מאוד קשה לייפות את המציאות. על אף שמכבי ת"א שולטת באופן כמעט הרמטי ברוב המשחקים שלה, הרי שמאז המשחק נגד מכבי חיפה (וגם שם רק עד לדקה ה-30), מכבי ת"א לא מרשימה לאורך שישה משחקי ליגה וגביע. למען האמת, היא לא מרשימה כמעט העונה, אבל בעיקר מאז שפטר בוס לקח שם את ג'וב האימון.
בוס הלביש על מכבי ת"א – על הסגל שבנה לה קרויף – סגנון שלא מתאים לה. הוא לוחץ גבוה, משאיר המון שטחים מתים וכל קבוצה עם טיפת מהירות בהתקפה, שחצתה את הקו אותו מחזיק גל אלברמן, פשוט תעשה בה שמות. כשיש לך שחקנים כל כך איטיים ועל הדרך גם מבוהלים, נשאלת השאלה איך קבוצה שהרוויחה יותר מ-60 מיליון שקל בליגה האלופות לא חיזקה את ההגנה בשחקן מהיר, ועוד הוסיפה לכך שחקן איטי כמו מדוניאנין.
כשאתה לוחץ כל כך גבוה, אתה צריך להחזיק בכדור כמה שיותר ולהרוויח אותו כמה שיותר מהר אחרי שאיבדת. כשקבוצה מסודרת משחקת נגדך, מצבך יותר טוב כי אז היא תתקשה לעבור את קווי ההגנה בהנעת כדור. כאשר קבוצה באה לשחק עם עשרה מאחרי הכדור, כמו הפועל ת"א, אתה צריך להחזיק אצלך שחקנים מאוד חכמים, מאוד מגוונים, מאוד יצירתיים, כדי להשיג יתרון גם בשערים. אלמלא הטעות של אריאל הרוש, מכבי לא היתה כובשת אתמול, גם בגלל שהגיעה למעט מאוד מצבי הבקעה.
מיכה. לא פיצחו בונקר יעיל (עדי אבישי)
אצל בוס אתה לא רואה תחכום. הוא משחק עם כלים התקפיים רבים, אבל לא מסדר אותם נכון, לא מרוויח את התכונות שלהם, לא משתמש כהלכה בסגל שיש לו. לא היו הרבה בבלומפילד שחשבו כי הפציעה של שלומי אזולאי והכניסה של ברק יצחקי להרכב, לא ישנו את הציוות. כלומר, יורידו את זהבי לעמדת קישור ויעלו את יצחקי למעלה. בוס בחר להכניס את יצחקי למשבצת של אזולאי. מוזר.
שהמספרים לא יבלבלו אתכם: זהבי הוא קודם כל שחקן קישור, מוסר מעולה, שחקן קו שני מצוין. יצחקי הוא שחקן רחבה. זהבי הגיע למצב כיבוש אחד, גם לא איכותי, ולא בגלל שנשמר נקודתית, אלא בגלל שקווי האספקה שלו היו משובשים. אף כדור לא הגיע לייעודו. לא מדוניאנין, לא בן חיים, לא יצחקי, אפילו מיכה לא היה מדויק. הכדור שייעד לזהבי חדר לרשת.
אי אפשר לפצח בונקר בלי תחכום ובלי שחקנים שיספקו מסירות איכותיות. מכבי ת"א, שברוב משחקיה שולטת באופן מוחלט בנעשה בשדה, לא יודעת לפצח בונקר באופן יעיל. וככל שיעבור הזמן, כל היריבות יבינו את זה.
הרוש צועק. אם לא הטעות שלו מכבי לא היתה כובשת (עדי אבישי)
3. היה משחק חלש בבלומפילד. הפועל באה להוציא נקודה, והצליחה. הפועל של לפני כמה משחקים, אולי אפילו של השבוע שעבר, לא היתה מוציאה כלום. מה קרה בימים האחרונים? האם זו רק אווירת הדרבי?
עושה רושם שלא. הפועל ת"א, למרות שהתבנקרה רוב המשחק, נראתה אחרת. לא היו בהרכב אילוצים, זה היה ההרכב הטוב ביותר שהפועל עלתה איתו העונה. שחקני הרכש – בעיקר חמזה וניקוליץ' – עשו סדר. הפועל לא נראתה אבודה כמו בשאר חלקי העונה, היא תפקדה. אצל הפועל לא מצאת אי תיאום כמו במקרה של טיבי וראיקוביץ'. כל אחד ידע את תפקידו ואת מקומו. כל אחד גם הבין מה צריך לעשות.
אלי גוטמן מת על אתגרים טקטיים. הוא יוציא תוצאות תיקו במקומות שלא תאמינו שאפשר. מאמן הגנתי נשאר מאמן הגנתי: לדעת בדיוק מה היריב מייצר ולדכא את חדוות היצירה הזו. כשגוטמן יצטרך להתמודד בפלייאוף התחתון בשבעה משחקים מול קבוצות שנמצאות שם כיוון שלא היוו אתגרים טקטיים, הוא יצטרך לקחת את ההרכב המוצלח הזה, ולייצר ממנו התקפה.
שוינפלד והאדומים. הסדר חזר (עדי אבישי)
לכן, אפשר להעריך כי השמחה – אולי נקרא לה שביעות רצון – של אוהדי הפועל וקברניטיה נובעת בעיקר משמחה לאיד על חורבן האליפות לכאורה של מכבי. הדבר היחיד שאפשר לשמוח ממנו בהפועל זה הסדר שחזר. על כדורגל נדבר בפרקים הבאים של הישרדות.
4. טל בן חיים הוא אחד הכדורגלנים הכי אינטליגנטים שנתקלתי בהם. רהוט, ידען, שנון. חבל רק שהוא מרים להנחתות לאוהדי הפועל, ולא רק בגלל התמונה באינסטוש, אלא גם ובעיקר על התלונות שלו לגבי סגנון המשחק הלא אטרקטיבי של הפועל.
רק לפני 6 שנים נהגה מכבי ת"א באותה דרך בדרבי הפלייאוף. לא אוטובוס חנה אז ברחבה של שטראובר אלא קרון רכבת. במקרה ההוא מכבי אפילו לא נאבקה על חייה. הטענות כלפי הפועל הפעם הן מיותרות, בכייניות, ורק מעצימות את הכישלון של מכבי במשחק.
פטר בוס. מעריך שגוי (עדי אבישי)
קבוצת תחתית לא מבטיחה לאוהדיה חדוות צפייה, בוודאי שלא לאוהדי יריבתה העירונית הגדולה. אחד מאוהדי הפועל הפך את טל בן חיים לסמנכ"ל רשות השידור, וחייבים לומר שזה היה שנון.
בסופו של יום אין סיבה להפועל לשמוח בתיקו – כמאמר השיר "איך שמחתם בתיקו" – גם אם מדובר בפעולת נקם, ולמכבי אין שום סיבה להתבכיין על אופי המשחק של הפועל. יש לה כל כך הרבה ליקויים לתקן וכל כך הרבה נקודות להשיג, שזה אפילו מיותר.
מה דעתך על הכתבה?