השבוע הודיע דודו ביטון על פרישה בגיל 36 אחרי קריירה מרשימה, בה שיחק במכבי והפועל תל אביב וכן בקבוצות מחוץ לארץ. הוא עלה לשידור בתוכנית הרדיו של רון קופמן וצביקה שרף ברדיו 103FM כדי לספר על 19 השנים על הדשא.
ראשית, נשאל מדוע פרש. ביטון ענה: "עברתי פציעה קשה בברך בשנה שעברה ולא הצלחתי להתגבר עליה. כשניסיתי לחזור לא הרגשתי ביטחון והבנתי שאני צריך לפרוש". במהלך הקריירה שלו שיחק ב-19 קבוצות, כשרק בהפועל עפולה שיחק מעל לשנה. כשנשאל מה הייתה העונה הטובה ביותר שלו, ענה: "בויסלה קרקוב ב-2012. כבשתי 16 שערים בכל המסגרות, העפלנו לסיבוב השני בליגה האירופית".
את קרקוב עזב לטובת מי שהדיחה אותה מהליגה האירופית, סטנדרד ליאז', שעלתה שלב רק בזכות שער חוץ אחד, כשהמשחק בפולין נגמר ב-1:1 ובבלגיה ב-0:0. בליאז' שיחק יחד עם מאור בוזגלו ורמי גרשון למשך עונה. תקופתו בבלגיה הייתה פחות טובה: "לא היה לי שם מקום, היו שם את אימואה איזיקיאל ומישי בטשואיי, שניהם היו בני 19, שניהם היו כוכבים בהתהוות. מליאז' יצאתי להשאלות שלא היטיבו עמי".
כשנשאל על העתיד והאם הוא עומד להתנתק מהכדורגל ענה: "אני לא יכול להתנתק מהכדורגל, עשיתי קורס מאמנים. אני מאמין שאמצא את הדרך שלי בעולם הכדורגל אבל לא ארצה להיות מאמן כרגע". כנשאל למה לא ירצה לאמן, ביקר ביטון את היחס כלפי מאמנים בארץ: "מה שקורה פה זה שאחרי שני הפסדים מחפשים לפטר אותך. אני הולך יותר לכיוון של ניהול מקצועי ופיתוח צעירים. כמאמן הדרך לא יציבה. כמובן שאני לא פוסל, החיים דינמיים".
מה דעתך על הכתבה?