היורוליג הופכת יותר ויותר לעדיפות עליונה עבור הקבוצות המשתתפות בה, בעוד הליגות המקומיות נדחקות לשוליים עד לאביב. ניתוח מעמיק של "יורוהופס" על המגמה המדאיגה מגלה כי רק משחקי היורוליג "באמת חשובים", בעוד הליגות המקומיות הופכות למטרד.
הנתונים מדברים בעד עצמם: קבוצות יורוליג מובילות בטבלאות המקומיות רק במיעוט מהליגות באירופה. בספרד, גרמניה, טורקיה,צרפת ואפילו בישראל, קבוצות שאינן משחקות ביורוליג נמצאות בראש או קרובות מאוד לצמרת. פנאתינייקוס היא הקבוצת היורוליג היחידה שעדיין לא הפסידה בליגה המקומית שלה, למרות שהיא רק במקום העשירי ביורוליג. אצלנו? מכבי תל אביב אמנם במקום הראשון, אבל הפסד אחד שלה והפועל ירושלים ובני הרצליה תוכלנה לעקוף אותה.
"זהו רגע האמת עבור הליגות המקומיות באירופה", אמר מזכ"ל פיב"א אנדראס זגקליס כבר ב-2019, "או שיתחזקו וישמרו על מעמדן, או שיהפכו למה שהיורוליג רוצה שיהיו – ליגה סוג ג' באירופה". מאז המצב רק הולך ומחמיר, עם יותר ויותר משחקים שהופכים את הליגות המקומיות לפחות רלוונטיות.
הקבוצות המשתתפות ביורוליג ישחקו כמעט 30 משחקים עד חג המולד, קצב דומה ל-NBA. אך בניגוד ל-NBA, שם יש 82 משחקי עונה סדירה, ביורוליג יש רק 34 משחקים, מה שמנציח את הסלוגן "כל משחק חשוב". עם זאת, הגישה הצינית של הקבוצות, במיוחד כשיש פציעות, היא להתמקד במשחקי היורוליג ולזנוח את הליגה המקומית עד האביב.
האתגר האמיתי ניצב בפני הליגות המקומיות. עם התרחבות היורוליג, או אפשרות כניסת ה-NBA לפירמידת התחרויות האירופית, הן יעמדו בפני אתגרים גדולים אף יותר. עבור האוהד הממוצע, נעשה קשה יותר לגלות עניין במשחקים שחלקם, פשוט לא באמת חשובים.
מה דעתך על הכתבה?