לקראת הביקור אצל טוטנהאם הערב (ראשון, 18:30, ספורט1), ליברפול זוכרת היטב את השערוריה שליוותה את הקרב הקודם שלה במגרשם של התרנגולים. בספטמבר 2023, הגיעו האדומים ללונדון כשהם בתנופה גדולה, ולואיס דיאס העלה אותם ליתרון באמצע המחצית הראשונה. אולם, השער של הקולומביאני נפסל בטענת נבדל שגויה בגלל טעות של ה-VAR, והזעם על כך יצא לגמרי מפרופורציות – עד כדי כך שיורגן קלופ הצהיר באופן אבסורדי כי נדרש משחק חוזר.
הרעיון נפסל על הסף, כמובן, אבל ליברפול עירערה גם על הכרטיס האדום שנשלף לקרטיס ג'ונס דקות ספורות לפני "השער" של דיאס. אז ה-VAR דווקא התערב והמליץ לשופט להמיר את הכרטיס הצהוב שנשלף לעברו של הקשר בגין עבירה על איב ביסומה להרחקה. ג'ונס טען להגנתו כי כלל לא התכוון לפגוע ביריב ורק ניסה להגיע לכדור, וגארי נוויל בעמדת הפרשן קבע כי לא היה זדון בפעולה. מאידך, התוצאה הסופית באמת היתה חמורה, והפקקים של קרטיס ננעצו הישר בקרסולו של ביסומה. הערעור נדחה, וג'ונס – שמעולם לא היה שחקן מלוכלך – נאלץ לרצות השעייה משלושה משחקים.
הוא לא ישכח את היום ההוא בקלות, וגם את התוצאה הסופית האומללה. דיוגו ז'וטה הורחק גם הוא במחצית השניה, ליברפול סיימה את ההתמודדות בתשעה שחקנים ושמרה בשיניים על תיקו 1:1, עד שז'ואל מאטיפ כבש שער עצמי חסר מזל עמוק בזמן פציעות. זה היה הפסד טראומטי שעצר את המומנטום, ובמרסיסייד משוכנעים עד היום כי הוא פגע קשות בשאיפות לזכות באליפות אשתקד.
שער בעקב בבכורה בנבחרת
כעת באה ליברפול לטוטנהאם סטדיום כמובילת הטבלה וכפייבוריטית ברורה לתואר, אך חוששת למעוד שוב. היא רוצה לסיים את המשחק בשלום, עם 3 נקודות, ללא שגיאות VAR, ללא כרטיסים אדומים וללא שערים עצמיים. וגם עם ג'ונס בתפקיד אחר לגמרי. זה הצ'אנס שלו לסגור מעגל ולהוכיח שהוא הופך בהדרגה לאחד המנהיגים בליברפול החדשה של המאמן ארנה סלוט.
מעמדו שונה כתבתכלית בהשוואה לשנה שעברה, בעודו משתדרג לשחקן לגיטימי בסגל נבחרת אנגליה. אחרי הבכורה הנהדרת מול יוון בנובמבר בליגת האומות, תומאס טוכל ממש לא יוכל להתעלם ממנו כאשר ייכנס לתפקיד המאמן ב-2025. ג'ונס לא רק היה המצטיין בניצחון 0:3 באתונה, אלא גם הבקיע שער מרהיב בעקב. לא טריוויאלי למצוא את הרשת באופן כללי בהופעה הראשונה, קל וחומר לעשות זאת בדרך כה מיוחדת. הוא כיכב גם ב-0:5 על אירלנד והשילוב בטריו עם קונור גלאגר וג'וד בלינגהאם מרגיש מאוזן ונכון.
קייל ווקר, המגן המנוסה של מנצ'סטר סיטי, יצא מגדרו כדי לשבח את ג'ונס. "שיחקתי כבר נגדו, אבל אלה המשחקים הראשונים בהם שיחקתי לצידו והוא היה פנטסטי. הוא שלט במשחק, שיחק בקצב שלו, והפגין ביטחון עצמי גדול מאוד. הוא הביא לנו משהו חדש ומרענן". מובן שהיה זה מערך נסיוני, והתחרות על המקום תהיה קשה במיוחד. ג'ונס לא יהיה באנקר ב-2025, אבל בקצב ההתקדמות הנוכחי הוא יישאר רלוונטי, וגם זה מספיק. במרסיסייד מחזיקים אצבעות, כי יש מעט מדי סקאוזרים במדי הנבחרת לטעמם.
מעריצו ותלמידו של ג'רארד
למעשה, יש מעט מדי סקאוזרים בשורות ליברפול עצמה. מאז סטיבן ג'רארד, רק טרנט אלכסנדר ארנולד היה נער מקומי שצמח באקדמיה, השתלב בטבעיות בסגל הבוגר והשתדרג במהרה לשחקן מפתח. למעשה, הוא הפך לאייקון מאז הקרן המפורסמת ההיא מול ברצלונה בחצי גמר ליגת האלופות ב-2019. בגיל 20, הוא הניף את הפרס האירופי הנוצץ מכולם והיה סופרסטאר ברמה העולמית – וזה היה בעשור הקודם. ג'ונס צעיר מאלכסנדר ארנולד בשנתיים בלבד. הוא תיכף חוגג יום הולדת 24, אבל מסווגים אותו כסוג של נער שפורץ. בעולם האידיאלי, הפריצה הזו היתה צריכה להתרחש מזמן.
בקבוצות הנוער של ליברפול ג'ונס תמיד בלט מעל כולם, והמאמנים ראו בו פוטנציאל עצום. מבחינה טכנית לא היו לו מתחרים, והוא גם פיזית הוא היה חזק מרוב בני גילו. אלא היה צריך לחנך אותו, והאתגר לא היה פשוט. קרטיס הוא שחקן רחוב כהגדרתו, וההתנהלות שלו לא היתה מושלמת. הוא התעניין במשחק רק כשהכדור היה ברגליו, עד שהגיע ג'רארד בכבודו ובעצמו וסידר לו את הראש. הקפטן לשעבר מונה למאמן הקבוצה עד גיל 18 בדיוק בעיתוי הנכון כדי לקבל לידיו את ג'ונס, ואושרו של הנער לא ידע גבול. "זה היה טוב מדי. זה היה חלום שהתגשם. ג'רארד הסביר לי שלא מספיק להיות מוכשר, ועבד איתי על כל ההיבטים שדרשו שיפור", סיפר הקשר.
כשהוא נכנס לסגל הראשון ב-2020, ציפיות האוהדים כבר היו בשמיים, והשבחים מיורגן קלופ לא איחרו להגיע. "הוא יהיה כוכב גדול באנפילד", אמר הגרמני, ואולי עשה זאת מוקדם מדי. ביטחון עצמי גבוה תמיד היה לקשר, ולא בהכרח היה צורך להעלות אותו עוד יותר. "אני כאן כדי לעשות היסטוריה, ולנסות להפוך לאגדה. אני רוצה שכל האוהדים יזכרו אותי לדורי דורות, כל עוד ליברפול קיימת", הוא אמר אז. זו שאיפה טובה באופן עקרוני, אך לא בטוח שהיא בריאה בשלב כה מוקדם – וג'ונס התקשה לפתח יציבות. גם הפציעות לא עזרו, שלא לדבר על התחרות הקשה על המקום בהרכב.
במהלך העונה שעברה חל שיפור מסוים בסוגיה, אחרי שג'ונס כבש את שער הניצחון בגמר אליפות אירופה עד גיל 21 נגד ספרד. "משחק הלחץ של קרטיס מצוין, הוא קובע את הסטנדרט אצלנו", אמר קלופ, ואפילו התנצל על כך שלא העניק לו דקות משחק רבות יותר, אבל בשורה התחתונה הוא פתח בהרכב 14 פעמים בלבד בפרמיירליג, בין היתר בגלל בעיות בריאותיות וההשעיה ההיא. הוא הרשים אז מספיק כדי להיכלל בסגל המורחב של גארת סאותגייט לקראת יורו 2024, אך לא מספיק כדי להגיע לסגל הסופי. העונה חילופי המאמנים עוזרים לו מאוד – לפחות לדעתו האישית.
סלוט נותן לו את החופש הנדרש
"הסגנון של סלוט מתאים לי יותר. יש לי סטייל משלי, והייתי צריך להסתגל ולהשתנות כדי להיכנס למערך של קלופ. עכשיו אני מקבל יותר כדורים, ויכול לבטא את עצמי יותר. באתי לקבוצה בה היו שחקנים מוכשרים מאוד בחלק הקדמי ובאגפים. הקשרים היו בעיקר ממושמעים, ותפקידם היה לרוץ ולזכות בכדורים. עכשיו הקישור הולך להיות לב הקבוצה", קבע ג'ונס במהלך מחנה האימונים לקראת תחילת העונה. הוא אף קיצר את החופשה בלוס אנג'לס, במהלכה נפגש עם לברון ג'יימס, כדי לחזור לכושר באופן יסודי מהר ככל הניתן.
קל להבין למה ג'ונס מתכוון. אם מסתכלים על שלישיית הקישור האופטימלית בעידן קלופ, אלה הם פאביניו, ג'ורדן הנדרסון וג'ורג'יניו ויינאלדום. הם אף שיחקו בגמר גביע האלופות ב-2019, ואפשר להגיד עליהם המון דברים טובים, אבל יצירתיות היא לא התכונה הבולטת ביותר שלהם. ג'ונס שונה מהם, ואפילו סלוט חשב שהוא מאוהב בכדור יותר מדי. "היו לנו כמה ויכוחים בהתחלה, כי הוא נגע בכדור יותר מדי. עכשיו הצלחנו לסדר את הכל, והמשחק של קרטיס פשוט יותר ויעיל יותר", אמר לא מכבר ההולנדי כאשר נשאל על השדרוג במעמדו של הקשר. אצל סלוט, המעבר מהגנה להתקפה מהיר פחות, ויש לג'ונס מרחב פעולה נרחב יותר ואחריות גדולה יותר. והוא, כידוע, מעולם לא חשש לקחת אחריות. בדיוק להיפך.
אז הערב הוא חוזר ל"זירת הפשע", ויש יסוד סביר להניח כי סלוט יתן לו את המפתחות מול התרנגולים. גם ביסומה יהיה שם. הצגה מרתקת מובטחת, ובאופן מסורתי נכבשים שערים רבים במפגשים בין היריבות האלה. הפעם, ג'ונס מקווה להיות בצד הנכון, רצוי עם שערים ובישולים, כדי שהדהירה של ליברפול לא תיעצר גם העונה באיצטדיון הזה.
מה דעתך על הכתבה?