רבים מאוהדי הפועל ירושלים הגיעו אתמול (ראשון) לארנה בתחושה אביבית משהו. לא בגלל מזג האוויר, שאמנם היה יבש, אבל בהקפיאו את העוברים והשבים הסגיר כי מדובר בחורף. אלא בגלל ליל ה-24 במאי 2021. ולמה הם נזכרו בו? היו להם ארבע סיבות מוצדקות – כנגד ארבעת השחקנים שהיו על המגרש בשניות האחרונות בשבוע שעבר בהמבורג.
בערב ההוא, לפני כשלוש שנים וחצי, הגיחו האדומים מהבור בהרכב טלאים; אחרי שני הפסדים רצופים בליגה הסדירה, ולפני שני הפסדים רצופים שידיחו אותם מהפלייאוף, הם הדהימו את מכבי תל אביב בניצחון 82:83 משלשה של אדם אריאל. סולימאן בריימו ותמיר בלאט הצטיינו אז עם 22 ו-20 נקודות בהתאמה, אבל מהסגל ההוא זכורים יותר ג'וליאן בויד, עדי כהן סבן, אנדרו יודי ודניאל דנינו.
כשמסתכלים על השמות האלה, מבינים שהפעם מצבם של האדומים דווקא לא רע. והפעם לא צריך סל ניצחון. והפעם, צריך להודות, גם היריבה בצהוב חלשה להחריד. ג'ארד הארפר עם 30 נקודות ב-26 דקות, יובל זוסמן עם 17 נקודות, 4 מ-5 לשלוש ושבעה ריבאונדים, ובעצם – כל אחד מתשעת השחקנים שעלו לפרקט מצא את דרכו לעזור; גם איגור קולשוב, שבשש דקות לקח זריקה אחת (וקלע אותה, לשלוש), ולא פחות חשוב, תרם ארבע עבירות ונדבק במאמץ ההגנתי הקבוצתי, בדרך ל-84:101 קל, חד וברור.
ביציעים היו 8,774 צופים, וברגע אחד של אחדות מרגשת, כשעל קו העונשין עמד רפי מנקו ממכבי תל אביב, שאגו האדומים והצהובים כאחד "להחזיר את כולם הביתה". "כשיש פה את הקהל הכי טוב בישראל, זה מה שקורה", החמיא המאמן יונתן אלון לאוהדים. "שחקנים באים יותר מרוכזים ודרוכים למשחקים כאלה. אנחנו חיים עליות ומורדות מנטליות, משחקים במקומות שכוחי אל, בלי צופים. זה קשה. קשה להביא אנרגיות, קשה לרדוף, מחפשים איך לאסוף כוחות. אתם רואים את זה גם על מכבי. העונה שאנחנו חווים היא לא נורמלית".
במשחק ההוא ב-2021 חזרה ירושלים, גם אז עם אלון על הקווים, מפיגור בן 14 נקודות. הפעם, עם אותו מאמן, היא לא הייתה מאחור אפילו לרגע – וצעדה ביתרון במשך 39:06 דקות. המהלך שסגר את הדקה החמישית המחיש הכל: גבי צ'אצ'אשוילי החטיא עונשין, וכשהבחין כי איש מהתל אביבים לא מטריח את עצמו לקחת את הריבאונד, הוא פשוט אסף את הכדור וקלע סל קל בדרך ל-2:18.
עודד קטש שיחק לידיה של האקסית, ולא רק בגלל העובדה שנזכר להזעיק פסק זמן ראשון באותו פיגור 18:2. לאור יכולתם החלשה של רוקאס יוקובאיטיס (1 מ-5 בלייאפים) ותמיר בלאט (שבע נקודות ללא שלשה), האלופה עברה לשחק כדורסל של אנדרדוג. מרגע שדייויד דה ג'וליוס נכנס, לא נמסרה אפילו מסירה אחת במשך חמש התקפות רצופות; איכשהו, זה עבד, ותשע נקודות מהירות שלו החזירו את מכבי לתמונה ול-29:25. אלא שהמאמן הוריד את הגארד לנוח, ולא קיבל ממנו תרומה דומה כשהחזיר אותו בהמשך.
הרבע השלישי נתן את האות להתפוצצות הירושלמית. כריס ג'ונסון ירה שלוש שלשות, הקבוצה כולה פגעה ב-8 מ-8 מעבר לקשת ואיבדה רק כדור אחד בדרך ל-32 נקודות וליתרון 60:78, שצמח אחר כך ל-60:83 וממנו כבר לא הייתה דרך חזרה. בגארבג' טיים התנדב הארפר לשפר ממוצעים, וקלע את רוב נקודותיו (16) ברבע האחרון כדי לנעוץ את המסמרים שמשום מה עוד אולי היו חשודים כרופפים מעט.
"קבוצה היא כמו משפחה, ויש בה תפקידים", הוסיף אלון. "כריס הוא האח הגדול כאן. כשאתה מדבר לחבורת אנשים, יש את אלו שיודעים שמדברים אליהם. הוא תמיד מרגיש מחויבות. הלך לו אתמול, ומגיע לו. הייתם צריכים לשמוע אותו מדבר באימונים ובאסיפת הקבוצה. הוא לקח אחריות על הקבוצה".
שחקני ירושלים ייהנו מחופשה קצרה, לפני שישובו להתאמן לקראת השבוע הבא שיתחיל ביום ראשון במשחק חוץ בנתניה ויימשך במפגש "ביתי" עם אריס סלוניקי, שחטפה אמש תבוסה ב-52 הפרש מפנאתינייקוס. האדומים בונים על כך שג'סטין סמית' יחזור מיד אחרי פגרת חג המולד, אבל הניצחון הגדול אתמול לא יכול להחביא את הבעיות או לטאטא אותן, והקו הקדמי עדיין יישאר חשוף משהו. כדי להביס את מכבי תל אביב זה הספיק; על מנת להתברג בצמרת הגבוהה ביורוקאפ – לא בטוח.
מה דעתך על הכתבה?