במהלך תוכנית הרדיו של אראל סג"ל ואייל ברקוביץ' ב-103FM, כאשר השניים דנו בסוגיית רצועת עזה, חלק אייל ברקוביץ' תובנות מחייו לאחר הפרישה מכדורגל.
האזינו
ברקוביץ' הסביר: "אין פתרון למצב בעזה. אספר לך סיפור מהחיים האישיים שלי – הייתה לי קריירה מאוד עשירה, שיחקתי כדורגל מגיל 10 עד גיל 35. עברתי קריירה עשירה עם אדרנלין מטורף, אירועים מטורפים, גולים מול מאה אלף צופים, אהבת הקהל, משהו מטורף. כשפרשתי אמרתי לעצמי 'יאללה, אני בן אדם שרגיל לאדרנלין, לריגושים, בוא נתחיל לחפש את הריגוש הבא, הרי אני צעיר, משהו שירגש אותי'."
"התחלתי לחפש", המשיך ברקוביץ', "והסטטיסטיקה מראה ש-85% משחקני הכדורגל באנגליה ששיחקו בפרמיירליג מתמכרים אחרי הפרישה לאחד מארבעה דברים – אלכוהול, הימורים, סקס וסמים. אמרתי לעצמי 'אני לא מתמכר לכלום'. אני לא אוהב אלכוהול, לא עושה סמים, בחיים לא נגעתי בסיגריה, וסקס אני אוהב אבל לא מכור. אמרתי 'אוקיי, מה עושים? אני מחפש ריגוש'."
"התחלתי לעבוד בתקשורת וראיתי שזה לא מרגש אותי, ואז הגעתי לפתרון. אתה יודע מה הוא היה? הפנמתי וידעתי שאני לא יכול למצוא יותר את הריגוש, אז ויתרתי על זה. אני חי חיים נהדרים וטובים ונהנה מהדברים הקטנים – מהקפה בבוקר, מארוחת הצהריים עם הילדים, מהפגישה עם החברים בקניון. מזה אני הכי נהנה, כי אני לא אמצא לעולם את הריגוש ואת הפתרון של זה."
ברקוביץ' קשר את חוויותיו האישיות למצב הביטחוני: "בגלל זה אני אומר לך – גם לחמאס וגם לכל הטרור אין פתרון, והגיע הזמן שנפנים את זה. אנחנו צריכים צבא חזק ומדי פעם, לצערי, לצאת למלחמות נגד הטרור ולנסות לחסל אותו. זה הכל. עובדתית, אין פתרון. הרמה שאני הייתי בה מבחינת ריגוש ואדרנלין – אי אפשר להשיג. הדבר היחיד שאתה יכול זה סמים, אלכוהול ובחורות, אבל זה לא דומה לריגוש שהיה. אני יכול לתת לך רשימה של שחקנים שזה מה שקרה להם".
מה דעתך על הכתבה?