הפודקאסט החדש של ספורט1, "מחצית בשכונה", בהגשת העיתונאי וההיסטוריון רון עמיקם, עלה לאוויר. בפרק השישי התארח שוער העבר, שביט אלימלך, שלא אוהב את ההצגות של השוערים ויודע מה גרם להפועל תל אביב "לשנות את פניו של הכדורגל הישראלי".
צפו בפרק השישי של "מחצית בשכונה"
שביט אלימלך אמנם גדל במכבי תל אביב, אבל הוא זכור כשוער האגדי של היריבה העירונית כששיחק 11 שנים בהפועל תל אביב. גם לאחר הפרישה, אלימלך שמר את הפועל קרוב לליבו וכעת הוא בתפקיד מנהל קשרי הקהילה של המועדון. בריאיון ל"מחצית בשכונה", מספר אלימלך על הקהל האדום שמתעלה על האחרים, המעבר שכמעט קרה לבית"ר ירושלים והקשר המשפחתי להפועל בכדורסל.
אלימלך סיפר על תפקידו הנוכחי כמנהל קשרי קהילה בהפועל תל אביב: "יש לי טלפון רק של המועדון. וכל בקשה, כל דבר שהמועדון יכול לעזור, אני נענה בחיוב. אני עושה את זה בענווה דרך אגב, עם הרבה סבלנות. כי אני אוהב את התפקיד."
הוא מתאר פעילויות חשובות במסגרת התפקיד: "כמה דוגמאות לכך – שחקני הקבוצה ביקרו חיילים בבתי חולים, הייתי באחת הלוויות של אוהד, קשר רציף עם משפחות החטופים, לעזור לאנשים קשי יום, למבוגרים שרוצים להגיע למשחקים".
אלימלך מדגיש את הייחודיות של קהל הפועל: "זה הקהל שדווקא בתקופות לא טובות, או בתקופות שהקבוצה בליגה השנייה, הוא משנס מותניים והוא מגיע. זה הפועל תל אביב. לעומת קהלים אחרים, כשהקבוצה לא מצליחה, הקהל מתרבה. זה משהו שקשה מאוד להסביר אותו".
הוא מתפעל מהנאמנות של האוהדים האדומים: "19 אלף אוהדים במשחק עונה מול הפועל רמת גן בבלומפילד. 19 אלף בליגה שנייה. אי אפשר להסביר את זה, חסר תקדים".
דרכו בכדורגל התחילה במכבי תל אביב: "נסעתי עם מכבי תל אביב למחנות אימונים כשהייתי שוער בנוער. לא רצו לבזבז אותי על הספסל של הבוגרים, אז אמרו לי לשחק בנוער".
הוא מתאר את הרגע שקיבל הזדמנות: "וקרה שמשה מרכוס שבר את היד. קיבלתי טלפון משמעון קורק האגדי, הוא אמר לי 'משה מרכוס שבר את היד, תתכונן, אתה משחק בשבת'". למרות ההזדמנות, לא הצליח להתבסס כשוער ראשון ולבסוף נכנס להסגר כדי לעזוב את הקבוצה.
סיפור מרתק הוא כיצד כמעט עבר לבית"ר ירושלים: "אלי כהן קיבל את משרת האימון בבית"ר ירושלים ומתחיל לאסוף שחקנים. הראשון שהוא פנה אליו זה אליי". אך העסקה נבלמה ברגע האחרון: "אורי יזרסקי זיכרונו לברכה, עלה ארבע קומות ברגל כמו שאומרים בשביל לעצור את העסקה הזאת. הוא הצליח והוא שינה את ההיסטוריה".
במקום זאת, המשיך בראשון לציון: "בדקה תשעים בא חיים קופיטו, שם צ'ק של מאה אלף דולר, חתמנו על חוזה לשלוש שנים והוא אמר לי 'אחרי שלוש שנים בראשון לציון, אתה לא תרצה לעזוב'".
תקופה משמעותית בקריירה של אלימלך הייתה בראשון לציון תחת אלי כהן: "נשארתי חמש שנים, הגענו מליגה א' לליגה ראשונה. אני את ראשון לציון עזבתי כשהיא העפילה לאירופה". על אלי כהן הוא מוסיף: "הרבה בזכות אלי כהן קיבלתי את הביטחון שלי. לא האמנתי שיבוא מאמן יותר משפיע מאלי כהן להפועל תל אביב".
הקשר המשפחתי שלו להפועל היה משמעותי: "אחי היה אוהד באוסישקין, בכדורסל. אני בא מבית שיש בו הרבה הפועל בבית. אחי דאג להזכיר לי, זה רק הפועל תל אביב והוא החדיר לי לראש וכנראה שם הייתי צריך להיות". אחרי ראשון לציון הגיע להפועל תל אביב: "אני לא מצטער, כי מה שקיבלתי בהפועל תל אביב, מה שעשיתי בהפועל תל אביב זה משהו מיוחד. כנראה שם הייתי צריך להיות, שם הייתי צריך לעשות את הקריירה שלי".
דרור קשטן ז"ל היה דמות מפתח בקריירה שלו: "דרור ידע מה יש לו בידיים. אני הייתי מנהיג, אבל מנהיג שקט. הוא ידע שאני בא לעשות את העבודה בלי דיבורים, בלי כלום. הוא זרם איתי גם בתקופות הלא טובות והוא נתן לי את הביטחון. תראה מה החזרתי לו, זה הרבה בזכותו".
אלימלך מציין את העונה האירופאית הגדולה, 2001/2, כאחד השיאים בקריירה, כשהפועל ניצחה קבוצות כמו צ'לסי, פרמה, לוקומוטיב מוסקבה והגיעה עד לרבע גמר גביע אופ"א מול מילאן: "אני באמת מרגיש שהעונה הזאת שינתה את כל פני הכדורגל הישראלי".
"העונה הזאת שינתה את כל הכללים", המשיך השוער. "כולם רצו להרגיש חלק, וראית איך שכולם פתאום מתחברים למשחקים באירופה". על המשחק מול צ'לסי הוא מספר: "סיוט, כל רגע התקפה, בעטו לי בצרורות לשני החיבורים. אתה הודף וכל הצלה תופס את הגב". על מילאן: "חוויה שהכילה גם סיוט… הם בעטו בערך שלושים בעיטות לשער, זה היה משהו מטורף… הם שולטים בכדור במהירות. לא רצינו לעשות בונקר, דרור לא אמר לנו לא לצאת קדימה".
אלימלך מדגיש כי הצלחת הקבוצה נבעה מרוח הקבוצה יותר מאשר כישרון: "אנחנו לא היינו כאלו מוכשרים, לא קבוצה כזאת מוכשרת, אבל קבוצה שעובדת. קבוצה שמוכנה לשים את האגו בצד וזה התחבר". לגבי הדאבל המפורסם הוא אמר: "הדאבל של 2000 עם 'תינוקות קשטן' פשוט מתחבא מאחורי הפיקים ההיסטוריים שהגיעו אחריו".
אלימלך גם מספר על הפיגוע ב"סי פוד מרקט": "אני רואה פתאום משטרות יוצאות לידי ורצות לכיוון הסי פוד. נכנסתי לאוטו, הפעלתי את הרדיו, אחרי שתי דקות הודיעו על פיגוע בסי פוד". הוא מציין כיצד הקבוצה המשיכה לשחק באירופה בתקופות קשות של פיגועים: "תקשיב, עברנו דברים איומים בתקופה ההיא, שמענו יריות, זה היה נורא… אתה חווה פיגועים פה ואתה משחק בפארמה ואתה ב'היי' גדול".
לגבי סגנון המשחק שלו הוא מציין: "אני חלש מאוד הייתי בהצגות. חלש מאוד. תסתכל על הקריירה שלי, לא היה מצב שלקחתי כדור פשוט והתגלגלתי כמו השוערים היום". אלימלך מתאר כיצד הסתיימה דרכו בהפועל תל אביב באופן לא מכובד: "אנשים שבאו פתאום, נכנסו לחיים של הפועל תל אביב ביום אחד, שינו שם הרבה דברים והלכו כמו שבאו".
הוא המשיך לעירוני קרית שמונה, שם ביקש תנאים מיוחדים: "אני רוצה קיבוץ. אני לא בא לפה להוכיח את עצמי, אני בא לסיים קריירה בטבע, אתם תבואו להתארח אצלי". משם המשיך להפועל פתח תקוה, שם הקריב משכרו כדי להישאר במערכת: "הסכמתי לוותר על 50 אחוז מהשכר, בשביל להישאר במערכת. הודעתי דרך התקשורת על פרישה, עדיין לא ידעתי אם אני רוצה לאמן".
לאחר מכן ניסה להיות בתפקיד המאמן בפתח תקוה: "אני רואה בטופס של הקבוצה, מאמן 'שביט' עוזר מאמן 'תומר סיני', לו היה חלק מהבעלות. אמרתי לו שזה לא יכול להיות. הוא רוצה שיאמן לבד… הוא לא ישב על הספסל. אני לא אעשה מעצמי צחוק".
על ההבדלים ברמות הניהול: "אפילו שהיה לי את המעבר בין מכבי תל אביב לראשון, בראשון לציון התנהלו ברמה של מועדון גדול… לא הכרתי התנהלות כמו שהייתה אז בכל הסיפור בהפועל פתח תקוה. זה גמר אותי".
בנוגע לקריירה המוגבלת שלו בנבחרת (14 הופעות בלבד), אלימלך מבטא את התסכול מהחלטותיו של מאמן הנבחרת דאז, ריצ'רד נילסן: "אם היום לא נתת לי צ'אנס ריצ'רד, אז מתי תיתן לי? איך זה יכול להיות?" הוא מסביר: "אני הייתי שוער שצריך שיחבקו אותו, שיתנו לו את הביטחון, להרגיש בעל הבית. תן לי להרגיש בעל הבית ואתה תקבל שוער מצוין".
למרות האתגרים והאכזבות, אלימלך מסכם: "זה היה שווה, כי אני הייתי צריך לעבור את הדרך הזו… באתי נטו להראות מה אני שווה במגרש. וזה היה קצת אולי נאיבי, אבל זה היה אני".
מה דעתך על הכתבה?