הקריירה הספורטיבית המופלאה של אריק זאבי מהג'ודקאים והספורטאים הגדולים והאוהבים שהיו לנו, הסתיימה כזכור במפח נפש, כאשר הג'ודוקא שזכה במדליית ארד באולימפיאדת אתונה 2004, הודח תוך 43 שניות בסיבוב הראשון באולימפיאדת לונדון 2012, שהייתה הרביעית והאחרונה שלו. בפודקאסט "מתוך השבר" בהגשת צחי אליהו, נזכר המדליסט האולימפי ברגעים הקשים שעברו אליו אחרי ההפסד האכזרי כשהבין שהקריירה שלו הגיע לסיומה ובראיון הדומע שהגיע אחרי.
צפו בקטע
"הייתה התבלטות אם לתת לרגשות להיות שם בחוץ ,שנייה אחרי שהפסדתי יצאתי לאזור התקשורת והם חיכו ולא יכולתי לדבר והמשכתי הלאה לאולם חימום. ישבתי שם באולם ובכיתי, אבל אז אמרתי שאני חייב לצאת, כי תמיד אתה רוצה שיכתבו עליך שאתה מנצח, אבל אתה לא רוצה לדבר שאתה מפסיד אבל זה לא עובד ככה" סיפר זאבי בפתיחות.
"אגב יש הרבה ספורטאים שאחרי ההפסד הם לא יוצאים לתקשורת ופשוט הולכים וזאת טעות מאוד גדולה בעיניי" הסביר זאבי את הגישה שלו שהפכה את הסיטאוציה שבא התראיין אחרי הכישלון הצורב כחזקה ומרגשת, ושמציבה את הספורטאי כאדם לפני הכל. "אחת התגובות הרבות שקיבלתי קשורות לזה שאיך התמודדתי עם הכישלון וזה שעמדתי ודיברתי בפני התקשורת והתנצלתי, היה מאוד חזק ואהבו את זה".
זאבי הוסיף והמשיך: "בסוף לא יודע למה, אבל אנשים חושבים שאם מישהו יגיד שהוא מצטער שהוא נכשל אז פתאום ישנאו אותו, בעיניי זה לא מובן. אלא רציתי אז לצאת מהאולם חימום, אבל אחרי 20 דקות אמרתי לעצמי שאני חייב לצאת. בראיון ני לא רוצה לבכות ואני עוצר את עצמי אבל בסוף, תמיד הייתי באיזשהו דיאלוג פתוח עם התקשורת שאני מדבר על הכל ומספר על הכל לטוב ולרע אז זה יצא" התייחס זאבי לראיון. "כמובן שלא התרסקתי אבל היו דמעות כי אתה לא יכול לדבר על הנושא הזה בלי לבכות, ראיתי ספורטאים מתראיינים באולימפיאדה אחרי הפסד מאוד שובר באולימפיאדה וכאילו משדרים שהכל בסדר וזה היה נראה לי מוזר, ברור שהכל בסדר, 'אבל מה לא כואב לך?'"
מה דעתך על הכתבה?