הפודקאסט החדש של ספורט1, "מחצית בשכונה", בהגשת העיתונאי וההיסטוריון רון עמיקם, עלה לאוויר. בפרק ה-13 התארח ניר לוין, המנהל מקצועי של הפועל פתח תקוה. לוין, מהחלוצים הגדולים בהיסטוריה של הפועל פ"ת, שיחק במועדון בשנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, ולאחר פרישתו פיתח קריירה מרשימה כמאמן והוביל את הפועל פתח תקוה לצמרת הליגה הבכירה וכן זכה בשני גביעי מדינה עם מכבי תל אביב וגביע נוסף עם הפועל תל אביב. לאחר תפקידים רבים שעשה בכדורגל הישראלי בקבוצות ובנבחרות ישראל השונות כמאמן וכמנהל, בתחילת העונה הנוכחית הוא התמנה למנהל המקצועי של הפועל תקוה.
צפו בפרק ה-13 של "מחצית בשכונה"
לוין הגיע לראיון נרגש במיוחד היות ורק ביום שני האחרון המועדון הבטיח את העלייה והחזרה לליגת העל: "זה היה מעל המצופה כי החגיגות היו יותר עוצמתיות ממה שחשבתי. גם המשחק עצמו, גם כמות הקהל העצומה שהייתה. האווירה הייתה מאוד טובה, קהל דינמי, המשחק התפתח טוב, ניצחנו, ועלינו כרגע למקום ראשון. חגגנו עלייה ארבעה מחזורים לסיום", סיפר לוין על הניצחון על בני יהודה שהבטיח את העלייה. אולם לוין כבר עם הפנים קדימה: "אני כבר אחרי פגישות עבודה, שיחות עם המנכ"ל, עם עומר פרץ המאמן, עם הצוות המקצועי. אנחנו כבר עובדים, אבל עדיין על איזה עננה של כיף".
הפועל פתח תקוה היא קבוצה בבעלות עמותת "הכחולה" של האוהדים, ולוין מסביר: "זה מעניין, זה מאתגר. זה לא כמו בעלים פרטי. המזל שקבוצת האוהדים היא באמת אוהדים בלב ובנשמה. זה אוהדים מיוחדים, זה דורות. פגשתי במשחק הורים וסבים לילדים שהם דור חדש של הקבוצה, וההורים או הסבים זוכרים אותי מהתקופה שאימנתי בשנות התשעים או ששיחקתי בשנות השמונים. יש המון קהל מהעיר פתח תקוה אבל לא רק, זה קבוצה שיש לה הרבה קהל גם מחוץ לעיר".
"זה פשוט מועדון שהאוהדים קשורים אליו ולא עוזבים", המשיך לוין. "אבא וסבא זה מסורת שהולכת במשפחה. ואין לי ספק שהעלייה הזאת והעונה הזאת יוצרים מעגל חדש של אוהדים. אני הבאתי למשחק חבר טוב, והוא הביא את בנו שנהיה אוהד הפועל פתח תקוה בעקבות המשחק והעונה הזאת".
לוין נזכר בעונת 1990/91 כשהפועל פתח תקוה הייתה קרובה לזכייה בדאבל: "היו עונות נהדרות עם אברהם גרנט. התמודדנו עם מכבי חיפה על הדאבל, הפסדנו את האליפות במשחק בית עם שני שערים פסולים שהיו חוקיים". לוין גם סיפר על גמר הגביע שאיבדו למרות יתרון מספרי: "גיא גת קיבל כרטיס אדום בדקה השנייה, אך דווקא בעשרה שחקנים, ירדנו להפסקה ביתרון 0:1 משער של מני בסון, ועוד שלוש קורות במחצית הראשונה. הטעות שלנו הייתה שהמשכנו ללחוץ ולשחק בקצב גבוה למרות החיסרון המספרי".
את הקריירה החל לוין ברחובות עיר הולדתו: "התחלתי עם מכבי רחובות בתקופה שהיה הסיפור של כרטיסי ליגה. נתנו לי שם של מישהו ותמונה של מישהו שבכלל לא נראה כמוני, מזל שהשופט לא בדק אחרת הייתי בצרות". לוין, שהחל כמגן והוסב לחלוץ במרמורק, סיפר על המעבר להפועל פתח תקוה: "גיורא שפיגל יבדל"א ודרור בר נור רצו אותי, והרחתי באינסטינקט שהפועל פתח תקוה זה המקום הנכון בשבילי. היו גם הפועל תל אביב ועוד קבוצות, אבל הפועל פתח תקוה הייתה הכי מתאימה לי".
על אברהם גרנט, לוין מספר: "כשהחליטו שדרור בר נור המאמן לא ימשיך ואברהם גרנט יבוא במקומו, עמנואל אופיר ז"ל אמר לי 'אברהם יהיה המאמן', ואני אמרתי 'המשוגע הזה שצורח על השחקנים?' הייתי בטוח שתוך שבועיים אני הולך איתו מכות. אבל עמנואל הבטיח שהוא יעשה שינוי, וכך היה. ובאמת, מהיום הראשון זה היה חיבור במקצועיות וברמה האישית. עד היום אני בקשר טוב עם אברהם. הוא המאמן שהכי קידם אותי בקריירה".
סיפור מרתק שסיפר לוין נוגע למענק שהרוויח במשחק מול אוסטרליה במוקדמות מונדיאל 1990: "הסיכום היה שמי שמשחק אפילו דקה מקבל מענק מלא, ומי שעל הספסל מקבל חצי. המאמנים הרימו אותי ואת אלי דריקס להתחמם, ואמרתי לדריקס 'אתה כבר שיחקת, יש לך את המענק המלא. אני לא. בשבילי זה הרבה כסף'. שתי דקות לסוף, קראו לדריקס, אבל הוא אמר למאמנים להכניס אותי במקומו. נכנסתי, ואחרי כחצי דקה השופט שרק לסיום. קיבלתי 12,500 דולר על בקושי דקה, זה נראה לי שיא עולמי".
לוין, שגילה והעלה לבוגרים את ביברס נאתכו בהפועל תל אביב, מרוצה מההשפעה שלו על שחקנים לאורך הקריירה: "כשהגעתי להפועל תל אביב, שאלתי 'איפה ביברס נאתכו?', אמרו לי 'בנוער'. אמרתי לגילי לנדאו, מאמן הנוער, שנאתכו מתחיל להתאמן עם הבוגרים. הוא לא ראה יותר את הנוער, והתחיל להשתלב." מנור סולומון הוא שחקן נוסף שלוין פיתח: "אני שמח שכמנהל נבחרות הצעירות נתתי הזדמנות לשחקנים כמו מנור שהיה שנתון 99 ושיחק בנבחרת הצעירה של שנתון 96".
למרות התארים וההצלחות, לוין כונה לעיתים "מורה ספורט" על ידי התקשורת. אך הוא רואה בכך מחמאה: "בתקופה שאימנתי היו כאלה שרצו להקניט אותי ואמרו 'מורה לספורט', ואמרתי שזו אחלה מחמאה".
מה דעתך על הכתבה?