דייגו פלורס מונה למאמן מכבי חיפה, והוא מביא איתו רזומה מעניין ועשיר, הכולל היסטוריה עם מרסלו ביילסה. אך אם מתבוננים בקריירת המשחק, קורות החיים של לאוטרו פורמיקה – שעשוי לשמש כאחד מעוזריו – בולטים אף יותר.
לאוטרו נולד וגדל ברוסאריו, והחל את דרכו בניואל'ס אולד בויס – אותו מועדון שבו עשו את צעדיהם הראשונים כמה מהכדורגלנים הגדולים בתולדות ארגנטינה, ואפילו של הכדורגל העולמי.
הוא נחשב אז לאחד המגנים השמאליים הכישרוניים ביותר בארצו, ובשנת 2003 זומן לסגל נבחרת ארגנטינה עד גיל 17 שיצאה לאליפות העולם בפינלנד. פורמיקה פתח בכל המשחקים ולא החסיר אפילו דקה, בטורניר שבו האלביסלסטה הצעירים סיימו במקום השלישי.
בחצי הגמר, פורמיקה וחבריו כבר הובילו 0:2 על ספרד בזכות שערים של לוקאס ביגליה ואסקיאל גאראי, אך ססק פברגאס השווה עם צמד – כולל שער ניצחון בדקה ה-119 – ולה רוחה ניצחה 2:3 בהארכה.
בהמשך עלה פורמיקה לקבוצה הבוגרת של ניואל'ס והפך לשחקן קבוע. הוא צבר מספיק דקות כדי להשתייך לסגל נבחרת ארגנטינה עד גיל 20 במונדיאליטו 2005 – ולא רק להשתייך: גם בטורניר הזה היה המגן השמאלי הפותח, ולא החמיץ ולו דקה אחת. יותר מזה, בזכות הקילומטרז' שצבר והאופי כמובן, הוא נחשב לאחד ממנהיגי הנבחרת.
בנבחרת הזו שיחק גם ליאונל מסי, שסיפר לפני כמה שנים: "אני מכיר את לאוצ'ה מניואל'ס. הייתה תחרות בין שנתון 86' שלו לשנתון 87' שלי – איזו קבוצה טובה יותר. הכרתי גם את אחיו, גאטו (שחקן העבר מאורו פורמיקה שהגיע הרבה יותר רחוק מאחיו). המשפחות שלנו הכירו זו את זו. כשהגעתי לראשונה לנבחרת עד גיל 20, לאוצ'ה עזר לי מאוד להשתלב. הקבוצה כבר הייתה מגובשת, ואני הייתי חדש. התמיכה שלו הייתה חשובה מאוד".
שנתיים אחרי ההסתפקות במקום השלישי, הגיע הפיצוי: עם הרכב שכלל את מסי, פרננדו גאגו ופאבלו סבאלטה, ועם סרחיו אגוארו שעלה מהספסל, ארגנטינה התגברה על הפסד 1:0 לארצות הברית במשחק הפתיחה, הדיחה את ספרד וברזיל, ובגמר גברה על ניגריה 1:2 – וזכתה בגביע.
פורמיקה סיפר לפני כמה שנים: "מסי? זו מתנה מהחיים ומהכדורגל שהכרתי אותו. נשארנו חברים עד היום. גאראי היה בלם עם נוכחות וכישרון יוצא דופן. גדלנו יחד בניואל'ס, כבר אז ראו שיש לו עתיד ענק – והוא אכן מימש אותו. גאגו אחד מהקשרים היצירתיים והחכמים שראיתי. אגוארו? אחד החלוצים הכי מסוכנים שהיו לנו אי פעם. היה עונג לשחק איתו".
לצערו של פורמיקה, שיא הקריירה הגיע מוקדם. הוא לא התבסס בניואל'ס ונדד בין קבוצות בארגנטינה, עד שב-2011 קיבל הזדמנות באירופה וחתם באסטרס טריפוליס היוונית. המגן השמאלי – שלעתים שיחק גם כקשר – רשם שנתיים טובות עם 61 הופעות בכל המסגרות ומאבקי צמרת.
את עונתו השלישית בקבוצה הוא כבר ראה מהיציע: קרע ברצועה הצולבת השבית אותו לתקופה ארוכה, וכששב – לא נכלל עוד בתכניות. פורמיקה חזר לארגנטינה, שיחק בכמה קבוצות נוספות ופרש בסוף 2023. כמו שניים מאחיו, גיז'רמו ודנטה, גם הוא הפך לעוזר מאמן.
לאחר הפרישה שימש כעוזרו של דייגו פלורס בסן מרטין ובהמשך בגימנסיה לה פלאטה. כעת, השאלה שנותרה פתוחה: האם אלוף העולם לשעבר יגיע עם פלורס גם לישראל?
מה דעתך על הכתבה?