אמירתו של ירדן שועה אתמול (שלישי), לאחר שער הניצחון שלו בנבחרת ישראל מול סלובקיה, כי אינו יכול להתחייב להישאר בבית"ר ירושלים – לא הפתיעה איש במועדון. הקפטן האהוב נהנה מיחס חם מהקהל הצהוב ומרגיש בבית בבירה, אך השיקול הכלכלי עומד בראש סדר העדיפויות שלו – שועה מחפש את החוזה שיסדר אותו בחיים.
בעוד חמישה ימים שועה יהיה בן 26. הוא מבין שהקריירה קצרה וכל שנה שעוברת לא מקדמת אותו אל עבר המטרה. הוא רואה את השכר של השחקנים ב-MLS, דובאי, אפילו במדינות במזרח כמו סין ויפן ומאוד רוצה לסמן וי על החוזה הגדול.
שועה מרוויח בבית"ר כ-400 אלף דולר בעונה (כולל מענקים), עד עתה ההצעות היחידות לכסף גדול היו מרוסיה ואוקראינה, אך השחקן לא התלהב וחיפש מדינה יותר אטרקטיבית.
העובדה שבשנה האחרונה הוא משתייך לנבחרת והשערים שהבקיע נגד בלגיה וסלובקיה (רץ נגד כמו שלא רץ בשום משחק ליגה) מקדמים אותו אל המטרה, אך ההצעה הגדולה עדיין לא הגיעה. שועה החליף כמה פעמים סוכנים לאורך השנים, אבל אף אחד עדיין לא הצליח לסדר לו את ההצעה החלומית כשכל מי שהתעניין בו אף פעם לא היה סגור עליו ברמה המקצועית.
שועה לא חלוץ, הוא גם לא כנף שמאל. הוא 10 שמשחק בשמאל, אולי חלוץ שני ב-3-5-2. הוא שיפר את רמת הניידות, אך נדרש שיפור נוסף וגם את התנועה לרחבה ללא כדור, בדיוק כפי שעשה בשער נגד סלובקיה.
הצוות המקצועי של בית"ר חשב העונה שהכי מתאים לו לשחק בחוד או מאחורי החלוץ. אם יישאר בעונה הבאה, הוא יחזור לצד שמאל כחלק מההיערכות מחדש עם חלוץ נייד ופיזי (ג'ונבוסקו קאלו שחתם) והמעבר לארבעה שחקני הגנה. שועה מאוד אוהב את התפקיד בצד ופחות את התפקיד בחוד, והבשורה הזאת חיובית עבורו.
ועדיין, כשבן אדם כל כך רוצה להגשים את החלום ולהגיע לכסף הגדול, ייתכן שזה יהיה טוב לשני הצדדים. בית"ר תרוויח ממכירה (גם אם תתפשר בסכום), תבנה את הקבוצה על יותר תנועה, רעב, לחץ ופיזיות כשעומר אצילי ייקח פיקוד, שכן הצוות גם כך מתקשה למצוא מקום לשניהם יחד ב-11.
אגב, שועה תמיד אומר לכולם שאם ייצא לחוזה הגדול בחו"ל, הוא יחזור לאחר מכן רק לבית"ר, אם תרצה אותו. אפשר להאמין לו. החיבור שלו לבית"ר ולקהל הוא נדיר. זאת תהיה פרידה זמנית שתיגמר בחזרה עם אלפים בשדה התעופה – האקשן והרומנטיקה שאנחנו הכי אוהבים בכדורגל.
מה דעתך על הכתבה?