רוסלן ברסקי הודיע היום (שלישי) על פרישה מכדורגל בגיל 33. בהודעתו כתב הקשר: "זה התחיל בשכונה. קיר אפור, בלטות שבורות, כדור ישן… אבל כל בעיטה – הייתה כמו בום בלב. אף אחד לא ראה, אף אחד לא מחא כפיים. אבל אני כבר חלמתי. בעיטה ועוד בעיטה. זה התחיל מלמטה – צפרירים חולון, מגרשי חורף, אוטובוסים, תלבושות מלוכלכות. כל אימון ובעיטה דחפו אותי עוד צעד קדימה.
"הופעה ראשונה בליגה א', השער הראשון, ההפסדים, הניצחונות, האליפויות, הגביעים, הקהל וגם דמעות – שלא תמיד היו מאושר. ופתאום, אתה שם. האורות. השמות. ההמנון של קמפיין ליגת האלופות. אבל בפנים… בפנים אני אותו ילד. שבועט שוב ושוב – רק שהקיר כבר הפך ליציע והבלטות השבורות לאצטדיונים הכי מרגשים. 33 שנים, חיים שלמים. הכדורגל חינך אותי, הפיל אותי, הרים אותי, גרם לי לבכות מאושר ומעצב. בנה אותי ועיצב אותי למי שאני היום.
"תודה מיוחדת מגיעה לאבא שלי זכרונו לברכה, שהשקיע בי, רדף אחריי והאמין בי יותר מכולם, בלעדייך זה לא היה קורה. תודה אינסופית לאמא שלי שבאופן תמידי נתנה את הגב שלה ותמכה בי לאורך כל הדרך. תודה לאשתי היקרה ששמחה איתי בנצחונות, חיבקה בהפסדים והייתה הגב שלי, אני הכי אוהב אותך בעולם. תודה גדולה לסוכנים שלי, שלומי בן עזרא וגלעד קצב, על תמיכה מלאה לאורך כל הדרך.
"תודה על גביעים, על אליפויות ועל אינספור רגעים מרגשים ולפעמים גם פחות. זכיתי להיות חלק מהעולם המרגש הזה ועכשיו הגיע הזמן לפרק הבא. תודה, כדורגל. על הזכות. על הדרך. ועל כל בעיטה שבנתה אותי".
מה דעתך על הכתבה?