אחרי שסיים את הפרק שלו במכבי יפו, ניב זריהן עדיין מחפש קבוצה לעונה הבאה. עד שזה יקרה, שחקן ההתקפה התארח ב"קיקטוק" מבית "אול-אין" וסיפר בפתיחות על הפרק בהפועל באר שבע, הנסיעה המפורסמת לאילת, התדמית שדבקה בו והמפגש עם ברק אברמוב בבריכה.
על תחילת הדרך בהפועל באר שבע
"בהתחלה היה לי מדהים, הכל היה ורוד, כל דבר שחלמתי עליו. במשחק השני כבר הבקעתי צמד נגד בית"ר ירושלים, ולפני כן בישלתי פעמיים נגד הפועל כפר סבא.
"חודש לפני סוף העונה נפצעתי בשריר האחורי, בגלל שהייתי ילד וגם לא הקשבתי. זה היה אחרי איזה משחק ששיחקתי 90 דקות והיה אימון יום אחרי, ואני מחזיק קצת את השריר ואני לא יודע מה זה כי בחיים לא נפצעתי עד אז. אהי מתאמן, ומיגל ויטור אומר לי: 'מה, כואב לך? צא צא!' אמרתי לו הכל טוב, אני עושה מהלך, מרים ופתאום שומע רעש ומרגיש כאילו ירו לי ברגל. אין סיוט כזה, אין.
"באתי למחנה האימונים, התחלתי ובמשחק האחרון של המחנה אותו מקום שוב, אז זה עוד יותר מפחיד אותך ומחזיר אותך אחורה. עשיתי את השיקום הכי טוב שיכול להיות ובאמת חשבתי שאני כבר בריצה חזרה ותכף מתחילה העונה, ופתאום עוד פעם חודש וחצי-חודשיים בחוץ, ולך תעבוד לבד, מנטלית, בראש.
"עכשיו באר שבע כשאתה גר שם אז כל העיר עליך. אתה גם ילד, אתה הולך במקומות ועושים לך 'נו מה, אתה לא רוצה לחזור?' אומרים לך 'למה משלמים לך משכורות?' מבוגרים בקניון, אתה לא יודע מה לענות. אין קשה כמו לבוא לטרנר בתקופה ההיא ולשבת בצד. סיוט, אתה מת לשחק, הר געש ואתה בחוץ".
סיכום התקופה בבאר שבע
"היו הרבה תקופות טובות, הרבה עליות וירידות, בעיקר בגלל הפציעות כי כשהייתי בריא נתנו לי לשחק. זה לא פשוט, זה גם פוגע בך מנטלית. אתה רוצה לעשות משהו שאתה אוהב ולא יכול. אתה מנסה עוד פעם ועוד פעם וחוזר כל הזמן אחורה.
"תדמית של שחקן פציע? מודע לזה, מודע לבעיה. היו לי פציעות משמעותיות בקריירה, אחרי הפציעה הראשונה אתה מבין שזה יכול לסכן אותך. לאט לאט אתה יודע להכיר את הגוף שלך, אתה כבר לא ילד מתלהב".
על הפרק בהפועל באר שבע תחת יוסי אבוקסיס
"יוסי רצה אותי שנה לפני כשהוא היה בבני יהודה וזה לא הסתדר. כשהתחילה הקורונה, יוסי הגיע לבאר שבע והיה לי איתו חיבור מקסימום בהתחלה. הוא הכניס אותי מול נתניה בגביע, הבקעתי ועלינו שלב. הכל היה טוב, עד שהגיע העניין הזה שאלונה עשתה עם כל הקיצוצים, וזו היתה השנה האחרונה שלי בבאר שבע.
"אז פתאום הם נתנו לשחקנים מהנוער לשחק לפניי בגלל שכבר לא היה לי חוזה לעונה הבאה, והתחילו פרצופים ויחס פחות טוב. הבנתי כבר שאני לא בתמונה, הוא לא שם אותי בסגל, אז גם לא שיחקתי בגמר הגביע".
הנסיעה לאילת וגמר הגביע
"אתה רוצה לשמוע את הסיפור המלא? הייתי לא בתמונה, לא בסגל בליגה, שבוע לפני הגביע מתקשרים אליי שני חברים שלי שסיימו את הליגה מהפלייאוף התחתון – טום בן זקן ושלומי אזולאי הקשר. חברים מהבית. אני גר בבאר שבע, אומרים לי: 'אנחנו בדרך לאילת, לאסוף אותך?'
"זה שיא הקורונה, הם פשוט סיימו את העונה, ואני יודע שאני לא בכיוון ואין לי סיכוי לשחק, אני בדיוק בבית, 'תאספו אותי'. היה איזה שחקן עבר שם, דוד אמסלם, הוא היה עם חבר שלו והוא בא אליי בבריכה. נסענו עם המשפחה של טום. הוא בא אליי ואומר לי: 'איך קוראים לך? יניב עזרן?' אמרתי לו: 'אתה מתבלבל' והלכתי.
"ואז במוצ"ש אסי רחמים מתקשר אליי, שלח לי תמונות. היה לי חופש שישי-שבת, לא הפסדתי אימונים, אבל אם יצאתי מהבית אז היו צריכים לעשות בדיקה לכל הקבוצה וזה מה שהלחיץ את כולם בגל הקורונה. ואז אמרו לי: 'טוב, בשבוע האחרון אל תגיע', אז גם לא חוויתי את הגמר. חזרתי עם קורונה, נדבקתי שם. אבל יש לי גביע, זה נחשב שיש לי גביע".
על המעבר לבני יהודה
"היו לי הצעות, דודו דהאן דיבר איתי ואמר שיש קבוצה מקרואטיה ושיש עניין גם בארץ. הייתה פגרה, היינו שישי-שבת במלון קרלטון בתל אביב. עכשיו אני לא ידעתי שזה הבית של ברק אברמוב. ישבנו בבריכה, פתאום אני רואה את ברק.
"הוא בא אליי, פנה אליי, עכשיו אנחנו כל החבר'ה ואומר לי: 'בוא נשב בצד רגע'. אני בחופש, מה עכשיו תעזבו אותי? אני לא בכיוון לבוא לבני יהודה. 'בוא נשב, בוא נשב.' הלכתי לשבת איתו, הוא אמר לי: 'אני בונה ככה ונותן לך מה שאתה רוצה, בוא נשב מחר.' אני אומר לו שיש לי הצעות ושהכיוון שלי הוא לצאת קצת לאירופה, 'בוא נשב, מה יש לך להפסיד?'
"אני ישר בדברים האלה, מתקשר לאבא שלי שיפתור לי את הבעיה. הוא אמר לי: 'מלשבת לא הפסדנו כלום, בוא נשב'. הולכים למחרת, יושבים עם ברק וכל מה שאנחנו אומרים לו הוא אומר כן. אתה רואה שהוא מאוד מאוד רוצה אותך. הקבוצה הייתה גם מפתה, הוא הראה לי שחקנים שהוא הולך להביא והוא נתן לי חוזה טוב.
"דודו אמר לי: 'בוא תקח את זהף קבוצה עליך'. החלטתי ללכת עם זה. בדיעבד, תחזיר אותי אחורה, לא הייתי עושה את זה כי כל מה שהתגלגל בעונה הזו, היו לי איזה ארבעה מאמנים. התחלנו עם אלישע לוי, אחרי זה ניר ברקוביץ', חודשיים כפיר אדרי ויעקב אסייג ולקראת הסוף הביאו את יוסי אבוקסיס. כל השחקנים הכי טובים נפצעו. כלום לא התחבר, הכל הפוך".
על התדמית שנוצרה לו ובעיות המשמעת
"לא יודע אם זה עשה לי נזק, אבל אלה דברים שאין לך איך להילחם בהם. כשבאתי לבית"ר ירושלים ושמעתי לפני ש'ירדן שועה בעייתי והוא ככה והוא ככה,' אתה יושב איתו שבועיים ואומר לעצמך: 'מה זה? זה הילד הכי טוב שפגשתי בחיים שלי, איך נהיה לו שם כזה?'
"אותו דבר אני יכול להגיד גם על רותם חטאול שעושים לו לדעתי עוול. הבן אדם נתן גולים הכי חשובים בעולם בהפועל באר שבע. איפה זה עומד? תגיד לי למה? בגלל הלבוש?"
מה דעתך על הכתבה?