הקלף החזק של הפועל תל אביב, והמהלך הכי ציוני וראוי בכדורגל הישראלי כרגע

1 – הפועל תל אביב קיבלה גם אתמול (שבת) פנדל לא ברור. האם זה הולך להפוך למנהג קבוע בכדורגל שלנו? בנוסף, בדיוק כמו בשבוע שעבר, הפועל תל אביב נקלעה לפיגור בזמן שהיא מציגה יכולת ממש לא טובה. נכון שיש לאדומים ארבע נקודות משני משחקים, שזה יפה מאוד, בעיקר משום שספק אם הגיע להם לצבור יותר מנקודה. מה שכן, דבר אחד יש להם ביד וזה קלף חזק מאוד: סתיו טוריאל כבש אתמול שבוע שני ברציפות (גול גדול שלו), וסימני השאלה סביב המעבר שלו מכוכב בליגה הלאומית לכוכב בליגת העל הולכים ומתמעטים. כרגע נראה שבדיוק כמו בעונה שעברה – לסגור את טוריאל מול הפועל תל אביב זה יותר מחצי עבודה בדרך אל היעד (על הנייר, כן? לעשות את זה בפועל זו חתיכת משימה קשה).

2 – נכון לעכשיו ולמרות הניצחון אתמול, הפועל חיפה היא אחת המועמדות המובילות לרדת ליגה בתום העונה. הסגל שלה נראה חלש מדי והיכולת מול טבריה הייתה באמת אחת המחרידות שנראו כאן. אתמול האדומים של יואב כץ קיבלו בשורה טובה על הפתיחה כשהפועל ירושלים חטפה אדום מוצדק. הפועל חיפה ניצלה את זה עד הסוף, במשחק שנראה כאילו יתקיים גם בפלייאוף התחתון ואז שתי הקבוצות תהיינה לחוצות בהרבה.

3 – הפועל ירושלים נחלשה ביחס לעונה שעברה, אי אפשר לצייר את זה אחרת. יכול להיות שסמכו שם קצת יותר מדי על המוח והיכולות של זיו אריה, וזה בסדר, אבל הבחור לא קוסם, וכשהוא נתקע עם עשרה שחקנים מהדקה ה-2, מה הסיכוי שלו לרדוף כמו שצריך אחרי היריבה ולהחזיק תיקו לכל הפחות. ירושלים, בקיצור, שוב פותחת עונה כשהיא בתחתית. איך זה ימשיך מכאן? הכל פתוח, אבל דבר אחד ידוע כמעט בוודאות: מעמדו של זיו אריה בטוח.

4 – חייבים לדבר על הקטע הזה של קריית שמונה רגע. לא הגיוני שהקבוצה לא משחקת בבית אלא בנתניה, לא הגיוני שהמגרש שם לא משוקם, לא הגיוני שלאף אחד לא אכפת. הקבוצה הצפונית בישראל סוגרת ממש תכף שנתיים רצופות בלי מגרש בית. בשנתיים האלה קריית שמונה אמנם עלתה ליגה (23/24) ושרדה יפה ומוקדם בליגה הגבוהה יותר (24/25), אבל אין לזה צורה. כדורגל הוא עניין של קהילה, של חיבור, של גאווה מקומית. בלי זה – אין הצדקה קיומית אמיתית לקבוצת כדורגל, בטח לא בליגה הבכירה. יתכבדו פרנסי הכדורגל פה ויפתרו את הדבר הזה: קריית שמונה צריכה לארח בעיר. אין דבר יותר ציוני וראוי מזה בכדורגל שלנו כרגע.