בדרך כלל כשמנסים לנתח משחק כדורסל מסתכלים על התמונה הכוללת, יש איזה זום אאוט ומשם עושים את הזום אין לכל מיני נקודות. גם בניצחון של הפועל תל אביב על ולנסיה וגם בהפסד של הפועל ירושלים במנרסה יש רק זום אין.
ואסילייה מיציץ'. יש סיבה מאוד ברורה שהכוכב הגדול של דימטריס איטודיס עשה ככל העולה על רוחו מול ולנסיה, במיוחד בבליץ המטורף שלו ברבע השלישי. ההגנה של ולנסיה כל כך נאיבית. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה קבוצה שמרה על כוכב כה גדול באופן כזה. השומר של ואסה החליט שהוא לא ייתן לו שלשה בכל מחיר, אבל כיוון אותו לחדירה לכיוון הקו.
אם אתה שומר גדול ודגול ומולך גארד לא מספיק פיזי וטוב – כן, שלח אותו לקו, שים עליו גוף, הזריקה שלו תצא במקרה הטוב מהפינה של הפינה ובמקרה הרע מתא השירותים. מצד אחד השומרים של ולנסיה טובים, מצד שני זה כנראה הגארד הכי טוב ביורוליג בחמש השנים האחרונות. דווקא איתו להיכנס למשחקים של יכולת אישית?
אז מיציץ' ראה את ההזדמנות מול שומר שנראה מבוהל וגרם לוולנסיה לשלם במזומן. חדירה אחר חדירה, בלי עזרה מספיק טובה בצבע. האם זה רק בזכות יכולתו האישית? 70 אחוז. 15 אחוז של בוז להגנה המופקרת ועוד 15 של שבחים לספייסינג של הפועל תל אביב. הגבוה השתדל בכל החדירות של מיציץ' להיות רחוק ממנו, אפילו לא בהכרח בדאנקר ספוט. שאר השחקנים פתחו לו את הנתיב אליו השומר שלו מכוון אותו. מי עוצר אותו במצב כזה?
שינוי מעניין בחמישיות שהרכיב איטודיס – שלושה גארדים. הוא נתן לכריס ג'ונס לשחק לצד מיציץ' ואלייז'ה בריאנט וזה עבד מצוין. ג'ונס רשם משחק מעולה מול האקסית, לא רק ברמת הסטטיסטיקה, אלא בניהול המשחק ובקבלת ההחלטות, במיוחד ברבע הרביעי כשנראה שוולנסיה מסוגלת לחזור.
אפרופו לחזור, הדרך היחידה של ולנסיה לקאמבק הייתה בשיטה שלה – ראן אנד גאן אבל הכי מוגזם שיש. ברמה שההגנה תחכה, הם יעדיפו לקבל איזה סל לשתי נקודות כדי לדפוק שלשה מהירה. הספרדים רושמים הכי הרבה פוזשנים למשחק ביורוליג אחרי פריז (שגם היא משחקת כדורסל מסחרר, לעיתים לא אחראי).
מה שאיטודיס עשה מול זה – להוציא את המופקר, להכניס את האחראי. כלומר, להוציא את אנטוניו בלייקני, להכניס את כריס ג'ונס. דווקא הגאנר הגדול בחוץ מול הראן אנד גאן. לאורך דקה שלמה – שזה הרבה כשנותרו שלוש לסיום – זה היה נראה כמו החילוף שיפסיד להפועל תל אביב את המשחק. מור קלע שלשה ואז מאט קוסטלו הלך לאיזה 90 זריקות עונשין כי הבוהן של שחקן הפועל תל אביב הייתה קצת בצבע (שערורייה).
אחרי שההפרש ירד לנקודה בלבד, כריס ג'ונס הוכיח למה הוא על הפרקט. קודם כל השלשה שלו מהפינה הייתה מאוד חשובה, אבל ברור שגם בלייקני היה קולע אותה. מה שקרה אחרי זה הרבה יותר קריטי. במצב בו ולנסיה תעשה כל שביכולתה רק כדי שמיציץ' ובריאנט לא יכדררו, כריס ג'ונס קיבל את הכדור במגרש הפתוח, האט קצת את הקצב ואז הלך ללייאפ שסגר עניין. בלייקני ככל הנראה היה מחזיק בכדור, מחכה שמיציץ' יבוא לאסוף אותו וייתכן שגם מאבד עם כל הבלאגן שהלך שם.
הפועל תל אביב ניצחה במשחק הזה בעיקר בזכות הבליץ של מיציץ', כי הוא הוביל לכל כך הרבה לחץ בהגנה של ולנסיה ונתן לשאר שחקני הפועל תל אביב גם ביטחון, וגם איזה קו מנחה של "איך שוברים את זה" (בקלות, מאוד בקלות).
הפועל ירושלים נמצאת בסיוט מתמשך כרגע. קודם כל מה שקורה בספרד זה דוחה. את האנטישמיות אנחנו מכירים אבל העובדה שקבוצה שצריכה לשחק ביורוקאפ בחוץ נאלצת לעבוד בתנאים כאלה – זו בושה. אין בכך שום אליבי למה שקרה על הפרקט, אבל חשוב לציין את זה כי הסיטואציה הזו הזויה על גבול הלא חוקית.
אחרי שהבהרתי שהתנאים המפוקפקים/מסריחים הם לא תירוץ, הגיע הזמן להסביר למה הפועל ירושלים שוב נפלה ושוב הפסידה. האמירה של יונתן אלון בסיום המשחק על השיפוט הביתי אולי הייתה נכונה, אבל לא בגלל 40 זריקות העונשין מנרסה ניצחה, אלא בזכות מה שנתן לאדומה הישראלית השנייה ניצחון – בליץ.
אם בתחילת העונה חשבנו שהמבחן של הפועל ירושלים החדשה הוא להראות כדורסל יותר "נוצץ" ויותר התקפי, אחרי שלושה מחזורי יורוקאפ המבחן שלה הוא פתאום לחזור להיות "אפורים". בתור מי שקצת מכיר את הכדורסל של יונתן אלון, אני לא זוכר מתי קבוצה שלו בפעם האחרונה הייתה כל כך חלשה בהגנה. בחמישה רבעים מתוך 12 העונה ספגה הפועל ירושלים מעל 27 נקודות, זה הזוי, זו הייתה קבוצת ההגנה הטובה ביותר ביורוקאפ בעונה שעברה.
הרבע הרביעי, בו הירושלמים שוב נפלו מהרגליים, נתן למנרסה את הניצחון. אם הייתה מצליחה לשמור על היתרון שלה לאורך כל המשחק ייתכן שהייתי כותב בכלל על הבליץ של הרבע השלישי בו עלתה ל-15 הפרש, אבל לשמור על מומנטום זה גם חשוב (אולי הכי חשוב). ברבע האחרון מנרסה קלעה 10/17 מהשדה כשהרוב היו סלים של אפס מאמץ לשתי נקודות.
צריך לדבר על הפיל שבחדר, עם כמה שזה כואב. יובל זוסמן הרס את הפועל ירושלים במו ידיו אתמול. יש איזו הגנה מסוימת על שחקנים ישראלים ברמות האלה כי הביקורת הזו היא לעתים מוגזמת. לפעמים, כמו כולם, גם הסימפתיה שלי משתלטת ואז אני גם נוקט בגישה הזו. עם זאת, כשזה כל כך מול העיניים אי אפשר להתעלם מזה.
ה-0/7 הזה מהשדה לא מספר את כל התמונה, יש מצב שהוא אולי מחמיא לזוסמן. קבלת ההחלטות שלו במשחק הזה הייתה פשוט זוועתית, בהתקפה הוא נע על שני צדדי הסקאלה כשבצד אחד לכפות זריקות, ובצד השני להיות אנמי. היה לו איבוד בהוצאת חוץ שכנראה נתן למנרסה את הניצחון, והכי גרוע – ההגנה שלו הייתה מחרידה. אם יש דבר אחד שיובל זוסמן עשה טוב גם במשחקים בהם הוא היה חושך בהתקפה, זה לפחות לתרום בהגנה. זה היה המשחק הגרוע ביותר שלו באירופה ונקווה שלא נקבל שחזור שלו אף פעם.
מה דעתך על הכתבה?