42 נבחרות כבר הבטיחו את מקומן, והכוכבים הגדולים כבר מתכוננים למאבק: נורבגיה עם הולאנד תנסה להפתיע, צרפת תתמודד עם חוסר יציבות, איפה ברזיל מדורגת – אם בכלל – והאם ארגנטינה ומסי יצליחו להגן על התואר?
202 ימים בלבד נותרו לשריקת הפתיחה של מונדיאל 2026 – הטורניר האהוב, שיוזנק השנה לראשונה בפורמט של 48 נבחרות. חלק מהן מרשימות, אחרות פחות, אבל דבר אחד בטוח – כולן יוצרות ביחד פסיפס כדורגל עולמי שלא נראה כמותו. כעת, כשזהותן של 42 מתוך 48 הנבחרות כבר נקבעה, הגיע הזמן לעשות סדר ולגבש את דירוג העוצמה של עשר הנבחרות הטובות בעולם: כל הכוכבים הגדולים, הוותיקים והצעירים, המוכרים וגם אלה שפחות – מי מהן תסחוף את העולם, ומי תגרום לכולנו לתפוס את הראש?
ראויות לציון
קרואטיה
נבחרת קרואטיה סיימה בראש בית 12 במוקדמות המונדיאל עם מאזן כמעט מושלם: שבעה ניצחונות ותיקו מאופס מול צ'כיה. לוקה מודריץ' הבלתי נגמר כבר בן 40, אך זה לא מפריע לו להמשיך להבריק במדי מילאן בסרייה א' ולהוביל את נבחרתו למונדיאל רביעי ברציפות. בשני הטורנירים האחרונים הקרואטים הרשימו בגדול: ב-2018 הם הגיעו עד הגמר והפסידו 4:2 לצרפת, ובקטאר הדיחו את ברזיל ברבע הגמר לפני שנכנעו 3:0 לארגנטינה של מסי וחוליאן אלברס – בדרך למדלייה השנייה ברציפות שלהם.
ועדיין, למרות ההישגים האדירים של מדינה כל כך קטנה, קרואטיה תתבסס בקיץ הקרוב בעיקר על דור מבוגר שנמצא כבר אחרי השיא: מודריץ', פרישיץ' בן ה-36 וקראמריץ', שיחגוג 35 במהלך הטורניר. השאלה הגדולה היא האם הדור הזה יצליח לסחוב את הנבחרת לעוד ריצה מרשימה – או שהקסם יתחיל לדעוך.
מרוקו
נבחרת מרוקו לא תיהנה במונדיאל הקרוב מאותו סיוע אדיר של אוהדים כפי שהיה בקטאר, שם מילאו את היציעים וחשו כמעט כמו בבית. הם עדיין יגיעו ויתמכו, אך לא באותה עוצמה. אריות האטלס סיימו את המוקדמות עם מאזן מושלם ונחשבים לנבחרת האפריקאית החזקה בטורניר, אך רבים מהכוכבים שבלטו ב-2022 כבר לא נמצאים באותה רמה. מרוקו תישען בעיקר על הכוכב הגדול שלה, אשרף חכימי, בתקווה שיוכל לסחוב אותה שוב רחוק.
ארצות הברית
כמארחת, ארצות הברית תגיע עם יתרון הביתיות ועם דור צעיר ומבטיח בהובלת כריסטיאן פוליסיק, ווסטון מקני וג'ובאני ריינה. האמריקאים עדיין לא קפצו מדרגה לרמת טופ עולמית, אבל בבית, ובמיוחד במתכונת רחבה של 48 נבחרות, הם בהחלט עשויים להיות סוס שחור.
אקוודור
אקוודור ממשיכה להראות מגמת שיפור מרשימה בשנים האחרונות בזכות דור צעיר, חזק ואגרסיבי שממשיך להבשיל. עם שחקנים כמו פאצ'ו וקאייסדו שהובילו אותה למקום השני והמכובד אחרי ארגנטינה במוקדמות של דרום אמריקה, זו נבחרת שאף אחת לא תרצה לפגוש בשלבים המוקדמים.
מקום 10: קולומביה
בשקט בשקט, כמעט מבלי שהעולם שם לב, סגנית קופה אמריקה 2024 בנתה לעצמה נבחרת עמוסת כוכבים שמשחקת כדורגל מהיר, חד ועוצמתי. לואיס דיאס מוביל את החוליה הקדמית עם עשרה שערים וחמישה בישולים במדי באיירן מינכן העונה, דניאל מוניוס מקריסטל פאלאס – שמבוקש כבר בברצלונה ובריאל מדריד – ממשיך להתפתח לאחד המגנים המעניינים ביבשת, והקפטן הוותיק חאמס רודריגס מוכיח פעם נוספת שבנבחרת הוא שחקן אחר לגמרי.
בקופה אמריקה האחרון הוא נבחר לשחקן הטורניר, סיים כמלך הבישולים עם שישה, וגם במוקדמות המונדיאל המשיך להבריק עם שלושה שערים ושבעה בישולים. קולומביה עצמה סיימה במקום השלישי בבית הדרום-אמריקאי – נקודה מאחורי אקוודור המפתיעה ומעל ברזיל ואורוגוואי – הישג שממחיש עד כמה הנבחרת הזו הפכה לכוח משמעותי ביבשת.
מקום 9: הולנד
נבחרת הולנד מביאה לטורניר את שלישיית הקישור מהחזקות בעולם: פרנקי דה יונג, טיג'אני ריינדרס וראיין חראפנברך. אבל כשממפיס דפאי שמשחק בברזיל הוא החלוץ שבו הם תולים את התקוות להביא זכייה ראשונה במונדיאל, ההולנדים בבעיה. מבחינת ההגנה נראה שהם מסודרים עם וירג'יל ואן דייק, מייקי ואן דה ון, ג'רמי פרימפונג, דנזל דומפריס ויוריאן טימבר, אבל כדי לאיים על הגדולות באמת דונייל מאלן וקודי גאקפו יצטרכו להתעלות ולספק טורניר שלא יישכח.
מקום 8: גרמניה
נבחרת גרמניה – זו שזכתה במונדיאל 2014 והייתה יריבה שכל נבחרת בעולם העדיפה לא לפגוש – הפכה בשני הטורנירים האחרונים לסיפור שונה לחלוטין. כישלונות מביכים בשלב הבתים כרסמו בהילה שבנתה במשך עשורים. אבל לקראת מונדיאל 2026, נראה שהסיפור עומד להשתנות.
הסיבה המרכזית לכך היא המאמן, יוליאן נגלסמן, שמצליח להחזיר לנבחרת את הזהות שאבדה לה. לגרמנים אולי אין כוכבי-על נוצצים שמובילים את את שאר השחקנים, אבל כן מתחילה להיבנות שם תשתית מקצועית מרשימה: ניק וולטמאדה נראה כמו חלוץ שסוף-סוף נותן מענה לחולשה ארוכת השנים בחוד, ולירוי סאנה וסרג' גנאברי מציגים עונה יציבה שמחזירה להם את הביטחון. בנוסף אליהם אי אפשר לשכוח גם את ג'מאל מוסיאלה שצפוי לחזור בקרוב מהפציעה הקשה שעבר באליפות העולם למועדונים.
אם פלוריאן וירץ – שבישל פעמיים במשחק ההעפלה מול סלובקיה – יחזור לחדות שמאפיינת אותו, וביחד עם ליאון גורצקה וג'ושוע קימיך שמייצבים את מרכז המגרש, גרמניה יכולה להסתכל שוב למעלה. אולי, לראשונה מזה עשור, לחלום באמת על הכוכב החמישי.
מקום 7: ברזיל
ברזיל של עידן קרלו אנצ'לוטי עדיין לא הצליחה להותיר חותם משמעותי. ארבעה ניצחונות בלבד בשמונה משחקים, הפסד מפתיע לבוליביה במוקדמות והפסד 3:2 ליפן במשחק ידידות בחודש שעבר – כל אלו מציירים תמונה רחוקה מהסלסאו הדורסנית שכולנו מכירים. אבל המונדיאל הוא במה אחרת לגמרי, ובמיוחד כזה שמתקיים ביבשת שתאפשר לאוהדים הברזילאים להגיע בהמוניהם בלי מסע מתיש.
ועל כר הדשא? לברזיל יש אולי את אחת ההתקפות המפחידות ביותר בטורניר: ויניסיוס, ראפיניה, רודריגו, מתאוס קוניה, ז'ואאו פדרו ואולי אפילו ניימאר, הם שמות שמספיקים כדי להכניס את היריבות ללחץ רק מלחשוב על המפגש מולם. בקישור מחכים לוקאס פאקטה, קאסמירו וברונו גימראייש, ואת ההגנה סוגרים שני בלמים מהטופ העולמי – גבריאל ומרקיניוס.
נכון, ברזיל סיימה את מוקדמות דרום אמריקה במקום החמישי בלבד, תוצאה רחוקה מלהרשים. אבל עם מאמן בסדר גודל של קרלו אנצ'לוטי, ועם המחויבות והגאווה שהנבחרת הזו מביאה לכל מונדיאל, התחושה היא שכל דבר יכול לקרות.
מקום 6: פורטוגל
נראה שכל מה שנבחרת פורטוגל צריכה כרגע הוא שרונאלדו ישחרר מעט, יוריד לחץ, ויאפשר לכוכבים שסביבו לעשות את מה שהם יודעים – והם יודעים היטב. למרות קמפיין מוקדמות לא מרשים במיוחד, שכלל הפסד 2:0 לאירלנד והרחקה של רונאלדו, הסלסאו מגיעים עם סגל עמוק ואיכותי, כזה שהוביל אותם לזכייה בליגת האומות בקיץ האחרון מול ספרד החזקה. עם חוליית קישור מהמרשימות בעולם, הכוללת את ברונו פרננדש, ויטיניה וז'ואאו נבש, והגנה יציבה שמובלת על ידי רובן דיאס והמגן השמאלי הטוב בעולם – נונו מנדש, לפורטוגל יש את כל הכלים ללכת עד הסוף. בעומק ההתקפי ממתינים רפאל לאאו, ברנרדו סילבה, פדרו נטו, טרינקאו וקונססאו, ורונאלדו עצמו שיקווה לסגור מעגל ולהניף את התואר היחיד שעוד חסר לו.
מקום 5: נורבגיה
מה עוד אפשר לומר על החלוץ הבלתי-נגמר, ארלינג הולאנד. 16 שערים בשמונה משחקים במוקדמות המונדיאל, 19 שערים ב-15 הופעות בפרמיירליג ובליגת האלופות, שלושער מול נבחרת ישראל ושתי החמצות פנדל מול דניאל פרץ – המספרים שלו כבר מזמן חצו כל גבול. הענק הנורבגי הוביל את נבחרתו למונדיאל ראשון מאז 1998 עם אחד מקמפייני המוקדמות המרשימים שנראו, בו כבשה נורבגיה לא פחות מ-37 שערים בשמונה משחקים – כמעט חמישה שערים בממוצע למשחק.
נורבגיה אולי לא נחשבה בעבר לאחת מאריות היבשת, אבל היכולת המרשימה שהציגה במוקדמות, כשהביסה פעמיים את איטליה, לצד חוליית התקפה מהאיכותיות בעולם עם אלכסנדר סורלות', אנטוניו נוסא ומרטין אודגור – מציבה אותה כמועמדת אמיתית להגיע לחצי הגמר. השאלה הגדולה היא האם ההגנה, שאינה עמוסה בשמות נוצצים כמו ההתקפה והקישור, תדע לעמוד בלחץ ולספק יציבות מול יריבות חזקות בהרבה מאיטליה וישראל. במונדיאל הקרוב נגלה האם נורבגיה באמת מוכנה לעשות את קפיצת המדרגה.
מקום 4: אנגליה
נבחרת אנגליה היא היחידה במוקדמות המונדיאל של אירופה שלא ספגה אף שער, היא ניצחה בכל המשחקים וכבשו עבורה לא פחות מ-11 שחקנים שונים – עדות לאיכות ועומק הסגל. ובכל זאת, בשל הלוזריות שהיא מפגינה כמעט בכל טורניר, היא רק במקום הרביעי בדירוג. לאורך ההיסטוריה, נבחרת אנגליה הציגה לא מעט שחקנים מהטובים בעולם, כמעט בכל עמדה, אך פרט למונדיאל 1966, שאר הטורנירים בהם השתתפה הסתיימו במפך נפש.
היום, עם הארי קיין בעונה אדירה במדי באיירן מינכן, תומאס טוכל מתמודד עם "כאב ראש חיובי": סגל עמוס כוכבים, כולל ג'וד בלינגהאם, אברצ'י אזה, פיל פודן, מורגן רוג'רס וקול פאלמר – כולם מתחרים על אותה עמדה, לצד כוכב ריאל מדריד שעשוי למצוא את עצמו מחוץ להרכב לאור היחסים המורכבים עם מאמנו. מאמן נבחרת אנגליה ייאלץ לקבל החלטות קשות ולוותר על שחקנים מצוינים. בהתקפה, בוקאיו סאקה יצטרך קודם כל להיות כשיר, ורק אז להציג יכולת טובה ויציבות לאורך כל הטורניר, כשגם מרכוס רשפורד זוכה לאמון ממאמן גרמני נוסף, פרט להאנזי פליק.
לנבחרת של טוכל יש סגל מדהים, עם שחקנים שמשחקים בקבוצות הטובות בעולם – כמעט כמו תמיד. השאלה היא האם הפוטנציאל הזה יצליח סוף סוף להתממש ולהביא לאנגליה את התואר הראשון שלה מזה 60 שנה?
מקום 3: צרפת
הוגו אקיטיקה, אוסמן דמבלה, דזירה דואה, בראדלי ברקולה, מרכוס תוראם, מייקל אוליסה – וכמובן קיליאן אמבפה. איזו רשימת שחקנים מפוארת יש לנבחרת צרפת בהתקפה, כל אחד טוב מהשני, ומעל כולם כוכב ריאל מדריד. אך השאלה היא: האם זה יספיק להוביל את הטריקולור לגמר שלישי ברציפות במונדיאל? לא בטוח.
התקפה בכדורגל חשובה מאוד, אבל היא לא הכל. הקישור של צרפת כולל גם שמות גדולים כמו קמאבינגה, טשואמני וראביו, אך עד כה שני הקשרים של הבלאנקוס לא הראו יציבות מרבית, וקשרה של מילאן כבר נמצא מעבר לשיאו. בקמפיין המוקדמות האחרון סיימו הצרפתים בראש הבית, אך רשמו תיקו 2:2 מפתיע מול איסלנד הנחלשת ולא הרבו לכבוש גם מול אוקראינה ואזרבייג'אן. כשהיה נראה שהם בדרך להביס את יריבותיהם, הם הורידו הילוך ואף חזרו לאחור.
אי אפשר לשכוח את חצי גמר ליגת האומות המדהים מול ספרד, שהסתיים בתוצאה 4:5 לספרדים – משחק שהוכיח שגם בהגנה יש לצרפתים עוד הרבה מה לשפר. נראה כי גם במונדיאל הקרוב מי שיקבע לאן תגיע נבחרת צרפת יהיה קיליאן אמבפה, שצפוי להפוך למלך השערים של המונדיאל בכל הזמנים כשזה הטורניר השלישי שלו בסך הכל.
מקום 2: ארגנטינה
לפני הכל, כשמדברים על ארגנטינה, הכוונה היא לא רק לאוסף שחקנים שמשחקים עם אותה חולצה – אלא לקבוצה אמיתית, מלוכדת וחזקה. הסגל שלה רץ כבר כמעט שש שנים, ויש לה מאמן אדיר שהוביל אותה לארבעה תארים בשלוש שנים בלבד. האלביסלסטה סיימו ראשונים בבית המוקדמות הדרום-אמריקאי עם פער של תשע נקודות מהמקום השני, והם הוכיחו ללא ספק שזו הנבחרת החזקה ביותר ביבשת. ב-18 משחקים היא ספגה עשרה שערים בלבד, כשהבלמים שלה הם ניקולאס אוטמנדי בן ה-37, כריסטיאן רומרו הכסחן וליסנדרו מרטינס (כאשר הוא כשיר), ולמרות זאת הם נותנים מענה יציב ומנוסה.
שני המגנים הפותחים הם אותם שחקנים ששיחקו גם בקטאר: נהואל מולינה וניקולאס טגליאפיקו. אולי הם לא השמות הכי נוצצים, אבל בנבחרת הם עושים בדיוק את מה שנדרש. בקישור נמצאות שתי התגליות הגדולות מהמונדיאל הקודם: אנזו פרננדס ומקאליסטר, שאליהם הצטרפו ניקו פאס הצעיר שמרשים תחת פברגאס בקומו, ג'וליאנו סימאונה שנמצא בכל מקום במגרש וג'ובאני לו סלסו, שהחמיץ את הטורניר הקודם עקב פציעה אך רושם עונה מצוינת בבטיס.
בהתקפה, ארגנטינה יכולה להתגאות בשניים מהחלוצים הטובים בעולם – לאוטרו מרטינס וחוליאן אלברס. בנוסף, ניקו גונסאלס, שמתחיל להיכנס לעניינים לאט לאט באתלטיקו מדריד, יחד עם טיאגו אלמאדה, צפויים לסייע לנבחרת בכיבוש שערים – בדרך אולי לזכייה שנייה ברציפות, הישג שלא נראה מאז 1962 עם ברזיל של פלה.
ליאונל מסי, שיחגוג 39 בתחילת הטורניר, עשוי לשבור שיא לצד רונאלדו ואולי גם גיירמו אוצ'ואה המקסיקני, כשהוא צפוי לשחק במונדיאל השישי שלו. אמנם זה כבר לא מסי הזריז והחד שמכירים האוהדים, אבל מלפני שלוש שנים ראינו הוכחה שבנבחרת הוא שונה לגמרי. כולם מתכנסים למטרה אחת – להביא לליאו מסי את המונדיאל הנוסף שלו.
עם סגל עמוק, שמסתדר גם בלי הכוכב הגדול שלהם (הביסו 1:4 את ברזיל בלעדיו), מאמן שכבר הוכיח את עצמו ארבע פעמים, שחקנים צעירים, מוכשרים ואיכותיים שמגיעים להגן על התואר, וכמובן מסי, הסיכוי שנראה כוכב רביעי על מדי האלביסלסטה ב-19 ביולי 2026 גבוה בהחלט.
הזוכה: ספרד
ב-27 במרץ 2026 כולנו נצפה במה שמרגיש כמו טריילר לגמר המונדיאל: ספרד וארגנטינה ייפגשו לקרב על תואר הפינאליסימה. מסי מול לאמין ימאל – אולי בפעם היחידה שבה נראה את שני הכוכבים הללו נפגשים על אותו מגרש.
ספרד מגיעה למשחק הזה לאחר שזכתה ביורו 2024, עם 1:2 על אנגליה, והוכתרה לנבחרת הטובה ביותר באירופה – וכידוע, מי שהיא הטובה ביותר באירופה, לרוב נחשבת גם למועמדת הבכירה להיות הטובה בעולם. ספרד נהנת מסגל שופע כישרון: לאמין ימאל, דני אולמו, פדרי, פרמין לופס, ניקו וויליאמס, פאו קוברסי, מרטין סובימנדי, דין האוסן ועוד רבים.
מעבר לכך, יש לה מאמן שמצא את האיזון המדויק בין החזקת כדור לבין משחק ישיר וחד. הימים שבהם שחקני ספרד נעו מצד לצד ללא תכלית במרכז המגרש – מאחורינו. היום זו נבחרת שמחזיקה בכדור, אבל גם יודעת לייצר מצבים ולסיים אותם.
את מוקדמות המונדיאל היא סיימה כמעט מושלמת, עם תיקו 2:2 מול טורקיה במשחק שאפשר להגיד שהיה חסר חשיבות עבורה. לאורך הקמפיין היא ריסקה את יריבותיה: שישייה לטורקים, שתי רביעיות מול בולגריה וגאורגיה – והמסר ברור. ספרד של היום היא מכונה משומנת, מפוקסת ורעבה.
כעת, יותר מתמיד, ספרד נחשבת לפייבוריטית הגדולה לזכייה במונדיאל. היא גם מחזיקה ברצף בלתי נתפס של 31 משחקים ללא הפסד – שיא כל הזמנים שלה. אבל מעל כל זה מרחפת שאלה אחת גדולה: האם לאמין ימאל הצעיר מסוגל לסחוב את ספרד לזכייה שנייה במונדיאל, כפי שכבר עשה ביורו – כשאפילו לא היה בן 17? ב-2024 איש לא ציפה ממנו לשאת על כתפיו אומה שלמה, אך עכשיו, כשהפך לכוכב-על בכל העולם, הוא יצטרך להוכיח שיש בו את מה שנדרש כדי להביא את התואר החשוב מכולם.
מה דעתך על הכתבה?