עומרי גלזר, שוער נבחרת ישראל והכוכב האדום בלגרד, שנמצא לאחרונה בכותרות כמי שעשוי להצטרף למכבי תל אביב בחודש ינואר הקרוב, התארח בפודקאסט "שער הזהב". בגלוי, הוא סיפר על השנים המורכבות שלו במכבי חיפה ועל הלחץ והאתגרים ששינו את הקריירה שלו.
גלזר סיפר על תחילת דרכו במכבי חיפה וכיצד התמודד עם הלחץ: "אני חושב שמקצועית התחלתי טוב מאוד במכבי חיפה. תחת רנה מולנסטיין הייתה לי שנה מאוד טובה יחסית לקבוצה, העפלנו לפלייאוף העליון בשנייה האחרונה. ואז הגיע גיא לוזון והיה חריש עמוק – 15 החתמות חדשות. הייתי השוער הראשון, ואני חושב שלא הצלחתי לעמוד בציפיות. היו לי משחקים יותר טובים ופחות טובים. אני חושב שזה מאוד מנטלי, היה לחץ אטומי במכבי חיפה. זה בנה אותי להמשך, אבל בתקופה הזו לא ידעתי להתמודד עם הלחץ כמו שצריך. אתה לוקח כל דבר ללב, וזה מעלה אותך ומוריד אותך – אתה חי בסוג של רכבת הרים".
על תקופת פרד רוטן והטעות המפורסמת, הוסיף גלזר: "תחת פרד רוטן הייתה הטעות בדרבי. לא תמיד המאמנים הזרים מכירים את המנטליות של מכבי חיפה. הוא בחר להוציא אותי במחצית, אולי חיפשו איזה שעיר לעזאזל באותה תקופה ומישהו להאשים. הוא הוציא אותי, וישר נתפסו עלי. ואז אכלתי כאפה. שנה אחרי זה גיא חיימוב הגיע, הייתי השוער השני שלו, בניתי את הביטחון מחדש ועבדתי על הפן המנטלי".
גלזר התייחס גם להתפתחות האישית והמקצועית לאורך הקריירה: "מתחילת הקריירה שלי באימונים הייתי מפלצת. באימונים זה יותר קל כי יש פחות לחץ. ככל שאתה מתבגר אתה יודע להביא את זה גם למשחק. כשאומרים ששוער צריך ניסיון – אז פה זו הנקודה. היום אני מרגיש את זה, כשאני יודע להביא את עצמי גם לאימונים וגם למשחקים. זה תהליך, כל בן אדם וכל שחקן זה תהליך אחר".
על הדור הצעיר והאווירה בחדר ההלבשה: "יש שחקנים שמתבגרים בגיל מאוד מוקדם, אני חושב שבדור הצעיר אתה רואה את זה – שלא מעניין אותו כלום. הם פחות מודעים, וזו גדולה של כדורגלן להיות לא מודע. הדור שלנו שונה, גדלנו עם שחקנים שהם יותר קשוחים, אז היה יותר קשה להביא את עצמך כשחקן צעיר לחדר ההלבשה. היום אנחנו הוותיקים נותנים לצעירים להביא את עצמם בקלות, ואז יותר קל להם להשפיע גם במשחק. היום אין אגו, גם לשחקנים המצליחים שהם בטופ – מנור, דור פרץ, דסה, שגיב, דן ביטון – שחקנים שאין להם אגו. הם יתנהלו בצורה טובה עם שחקנים בגיל שלהם וגם עם צעירים, ותמיד רוצים לעזור".
על יענקל'ה שחר וההיבט הכלכלי בהשאלה לנס ציונה, אמר גלזר: "לא הייתה פגיעה בשכר, כי במכבי חיפה מאוד העריכו אותי – יענקל'ה, הצוות וההנהלה. כל הזמן היו לי שיחות עם יענקל'ה, והוא מאוד מעריך אותי. הייתה לו זיקה לנס ציונה, למועדון ולעיר. הם לא יכלו לשלם את השכר שלי, הייתה לי בנס ציונה משכורת של 27-28 פיקס בלי נקודות, ויענקל'ה שילם לי את ההפרש. לפני שעזבתי הוא נתן לי מענק על ההפרש. אז לא נפגעתי בשכר".
"אחרי נס ציונה, לעונה הזו הגעתי בתור מנודה", פתח לעומק את סיפור חזרתו למכבי חיפה. "אם אני לא טועה, גלעד היה הסוכן שלי. הוא אמר לי שברק בכר לא רצה אותי. אמרתי 'מה לא רוצה? הוא לא ראה אותי. תן לו לראות אותי'. הוא אמר: לא, זה מה שהם החליטו".
גלזר הסביר את המצב: "הייתה לי משכורת יחסית כבדה לשוער שני, והם רצו בדיוק להריץ את שריף כיוף כשוער שני ואת ג'וש כהן שוער ראשון. החלטת מועדון, מה לעשות, היה לי חוזה לעוד עונה. חיפשתי אופציות, ובינתיים הייתי מתאמן עם דרור שמשון ורק נכנס לסיומות בסוף כשהם רוצים לנוח, ועושה להם בית ספר בסיומות. הייתי עצבני בתקופה הזו, הייתי מנודה ולא מתאמן".
באותה תקופה, לדברי גלזר, "גלעד מצא לי קבוצה בהולנד. משכורת בושה, רק לצאת ולשחק. רציתי לחוות חו"ל, אמרתי מוכן להתפשר. זו הייתה התפשרות מאוד גדולה – זה היה 5,000 יורו בחודש וחיפה היו מוכנים להשלים לי 3,000 יורו כל חודש. אם אתה לא בגדולות, בהולנד הסכומים הם מאוד נמוכים. אמצע טבלה ומטה משכורות נמוכות מאוד. בארץ אני חושב שיש יותר כסף".
"כבר היה לי כרטיס טיסה, הייתי אמור לטוס," סיפר גלזר. "חיפה הייתה אמורה לצאת למחנה אימונים בסרביה, אני לא הייתי אמור לטוס. יום לפני המחנה, אני אמור לטוס להולנד, טלפון מגיא וייזינגר – מאמן השוערים של ברק. הוא אמר לי: שמע, ג'וש היה לו איזה משהו, אני חושב שעקץ אותו עכביש, סיפור הזייה וזה הזדהם לו, הוא לא יכול היה לטוס. הוא אמר לי: 'אני יודע מה אתה שווה, בוא תטוס, נראה מה יקרה. אני סומך עליך'".
"טסנו למחנה, תקשיב נתתי מחנה…" סיפר גלזר בגאווה. "אני חושב שלא קיבלתי גול כל המחנה. מחנה מפלצתי. ברק בכר בא אליי ואמר: 'שמע, אני מתנצל על מה שהיה, לא הכרתי אותך'. הוא אמר לגלעד: 'זה שוער מפלצת'. איזה כיף היה לשמוע את זה. באמת גם הרגשתי טוב, עם יותר ניסיון ובגרות. רציתי להחזיר למכבי חיפה על התקופה הפחות טובה, זה ישב עליי וידעתי שאני יכול להוביל את המועדון למקומות טובים".
לדבריו, "ג'וש חזר לכשירות, חזרנו מהמחנה, אני שוער ראשון. ג'וש בספסל ואני ראשון. משחק ראשון נגד מ.ס. אשדוד עם גורדנה ויחזקאל – ניצחנו 1:2 בסמי, והייתי המצטיין".
אולם, כפי שמסביר גלזר, "אחר כך היה דרבי, אם אני לא טועה עשינו תיקו או הפסדנו, ואז היה כפר סבא בפתח תקווה במושבה. הפסדנו אם אני לא טועה 3:2. האמת שעשיתי משחק בסדר, לא טעויות שלי אבל גם לא הייתי טוב. ברק לקח אותי לשיחה ואמר שהוא רוצה להחזיר את ג'וש. רצו לתת לו את ההזדמנות כי הוא יצא בגלל פציעה. לפעמים דברים לא מתחברים, יש קארמה. קיבלתי את זה".
לסיום, גלזר החמיא לכהן: "אז ג'וש נכנס לשער ובאמת היה מדהים. עונת האליפות הראשונה, כל משחק הוא עצר פנדל. הוא גם לא היה מוכן לצאת מהשער. פותח את הברך ואת הפנים, לא יוצא מהשער. הוא ראה אותי באימונים וידע למה אני מסוגל, ולא רצה לתת לי את ההזדמנות מחדש. הוא מקצוען, אחלה בחור והיו לנו יחסים ממש טובים".
מה דעתך על הכתבה?