נתחיל מהסוף. הפועל תל אביב שוב הפסידה לקבוצה שמפעילה עליה אגרסיביות בהגנה. לאורך כל המשחק ריאל מדריד הבינה מה היא צריכה לעשות כדי להפוך קבוצה של 92 נקודות למשחק לקבוצה של 74. זה התחיל בזה שהיא לא נתנה להפועל בכלל להגיע לטבעת בתנועה, צופפה את ההגנה וסגרה נתיבי מסירה. מה הפועל הייתה יכולה לעשות נגד זה?
ראשית, מול השמירה הגבוהה של ריאל מדריד היה טעם בשני שחקנים שימלאו את הפינות ולא בהרכב שלושה גארדים כפי שעלה איתו דימטריס איטודיס בחמישייה (שוב) ולא עבד (שוב). שנית, יש שחקן אחד בריאל שאין לו שום סיכוי לשמור גבוה על אף שחקן של הפועל בתנועה – אדי טבארס.
כתבתי בשבוע שעבר שיש רק שני סנטרים (בהינתן בריאות) שיכולים לעצור את דן אוטורו, אחד מהם מבחינתי הוא טבארס. הסיבה לכך היא שאוטורו הוא רולר נפלא, מסיים נהדר כשהוא מקבל את הכדור בתוך הצבע אבל – וזה אבל גדול – קשה במיוחד לעשות את זה כשמוביל הכדור לא מוצא שחקנים בפינות (תיכף אבקר את ואסילייה מיציץ') ומי ששומר עליך הוא החוסם הטוב בהיסטוריית היורוליג.
לא ציפיתי שאוטורו יפרק את טבארס והגיוני שלא יסתדר איתו. כן ציפיתי שיקרו יותר מהלכים בהם הוא מקבל את הכדור בשורט רול ומשם הוא מנווט את ההתקפה. בין אם בחדירה לסל כמו שקרה פעם אחת ובין אם בהוצאה החוצה כמו שלא זכור לי שקרה.
עם זאת, אוטורו הוא לא השחקן שמתאים לזה. יודעים מי כן ובמקרה נמצא על ספסל הפועל תל אביב? ג'ונתן מוטלי. זה קרה, מוטלי הוציא את טבארס מהצבע, פתח את המשחק, גרם לשאר שחקני ריאל מדריד להתמקד בו. הבעיה היא שזה קרה מאוחר מדי, רק במחצית השנייה. למרות שהמשחק נגמר בהפרש של נקודה בלבד, ריאל מדריד ניצחה בכדורסל שלה והפועל ת"א הייתה יכולה לנצח בכדורסל שלה, אבל היא נזכרה מאוחר מדי.
אני אחזור למחצית השנייה ולרבע השלישי הנפלא של הפועל, אבל קודם אתמקד בחמישייה ממש מעניינת של איטודיס. ברבע השני איטודיס עלה עם סמול בול מוחלט – כריס ג'ונס, אלייז'ה בריאנט, אנטוניו בלייקני, קולין מלקולם, איש וויינרייט. בהתחשב בחוסר הגודל הזה היינו חושבים שריאל מדריד תריח דם במים ותכתוש, אבל קרה ההיפך הגמור.
ההתקפה של הבלאנקוס במקרה הטוב לא יצירתית, במקרה הסביר צפויה ובמקרה הרע משעממת וחסרת מעוף. אז עוד פוסט אפ, עוד פיק אנד רול שחוץ מפאקונדו קאמפצו אף אחד לא יודע לנצל. לאן זה הולך חוץ ממעברים? אז זה לא הלך לכלום חוץ ממעברים והחמישייה הנמוכה של הפועל תל אביב עבדה.
למרות שזה עבד איטודיס לא חזר לזה ואני מבין גם למה. בסוף ההתקפה של ריאל לא מדהימה אבל סרג'יו סקאריולו לא מטומטם והיה מוצא את הדרך הפשוטה לנטרל את זה – ארבעה שחקני חוץ, טבארס, זוזו. עם כמה שטבארס לא שחקן התקפי מרשים (ואף פעם לא היה), מול וויינרייט הוא היה מסתדר.
רבע שלישי, סימן ההיכר של הפועל תל אביב. פתאום מיציץ' שהכריח כל המשחק מצליח להגיע לטבעת, פתאום בלייקני שלא הצליח לנשום במשך שני רבעים מצליח לזרוק. הבעיה הייתה בטעות אחת קריטית שגרמה להפועל לרדת בפיגור של שתי נקודות לרבע הרביעי במקום להוביל בחמש. הזכרתי את בלייקני וכבר אמרתי כמה הוא מפלצת, אבל כמו במשחקים קודמים איטודיס עשה טעות ולא שם לו גבול – אתה לא מוביל כדור.
היתרון המובהק של בלייקני זה למצוא את החריץ הקטן של העייפות אחרי שההתקפה זזה, לקבל את הכדור ולדפוק שלשה למישהו במוח. כשהוא מוביל כדור הוא מתעייף יותר מהר, יותר קל ללחוץ אותו ובהתחשב בזה שהוא לא מוביל כדור טוב, גם לחטוף לו. פספוס.
הרבע האחרון היה כולו לחץ. היחיד שהתמודד איתו והיה טוב לאורך כל המשחק הוא כריס ג'ונס. בניגוד למיציץ', שלא הצליח להגיע לטבעת בעיקר בגלל שהוא ניסה לאורך יותר מדי זמן למצוא את הפרצה, ג'ונס תקף מהר. אני לא חושב שיש אמת אחת לגבי מה יותר נכון, אבל במקרה הזו מול ההגנה הזו של ריאל, דווקא השחקן ה"פזיז" היה יותר רלוונטי.
היתרון הגדול של מיציץ' (חוץ מזה שהוא טוב מאוד בכדורסל) הוא שהקצב שלו מרדים הגנות לא אגרסיביות מספיק והוא מוצא את הדרך להגיע לזריקה טובה גם אם זה לוקח קצת יותר זמן. היתרון של ג'ונס מנגד הוא שאין לו את הרצון להרדים הגנות, הוא שחקן יותר מהיר, הוא יכול למצוא דרך להגיע לטבעת יותר מהר. במקרה של המשחק מול ריאל, הפועל תל אביב הייתה צריכה למצוא דרך להגיע לפואנטה הרבה יותר מהר. ג'ונס סיפק את זה, מיציץ' לא.
עכשיו אחרי שהסברנו כל רבע, למה כן, למה לא, למה ההוא או הזה, פה או שם, צריך גם לעשות זום אאוט. הזכרתי בתחילת הטור ואני אזכיר גם עכשיו כי זו המסקנה העיקרית – הפועל תל אביב לא למדה מה לעשות מול הגנות אגרסיביות. יש תחושה שכל קבוצה שלא שומרת אותה על השלוש מצליחה להפחיד אותה. למעשה, שוב התגלו הבעיות של הפועל תל אביב, אלה שמרחיקות אותה לטעמי מהדיבורים על פיינל פור או בכלל על זכייה למי שבאמת חושב ככה חוץ מעופר ינאי.
מול הגנות כאלה גם ראינו את החוסר של הפועל תל אביב בעמדה מספר 3. קולין מלקולם הוא לא שחקן טופ יורוליג ובטח לא המושיע הגדול של איטודיס, אבל נשגב מבינתי איך הוא לא פותח. הרי ברור שצריך מישהו יחסית חזק שיבוא מהווינג או מהפינה ויחדור. וויינרייט הוא לא כזה, מלקולם הוא כן כזה ואין להפועל תל אביב עוד אחד כזה. אפשר להגיד שבריאנט יכול לכסות את החור הזה אבל ראינו, גם הוא מתקשה מול הגנה שלא נותנת לו אופציה מלבד להוציא החוצה וגם היא לא כזו טובה כי ריאל סגרה את המסירות החוצה יחסית טוב.
חשוב להבהיר, לא מדובר פה בתלונה על בניית סגל, הרי מדובר באחד הרוסטרים המרשימים שקבוצה ישראלית העמידה ביורוליג. הביקורת פה היא על כך ששוב הפועל תל אביב מנסה לפצח הגנות קשוחות בלי תכלס. בכל כך הרבה התקפות של הפועל תל אביב מוביל הכדור עמד אחרי שקיבל כבר שש חסימות, אף אחד לא זז מעבר לאיזה האנד-אוף וכל מה שיצא לי זה "אוקי, מה עכשיו? מי עושה משהו?"
אז יצא לפעמים שג'ונס עשה מהלך אישי טוב או בריאנט הגיע איכשהו לטבעת אבל זה נראה מאוד מקרי. הנה משהו שלא חשבתי שאגיד על הפועל תל אביב. הרי איך הגיוני שלקבוצה שקולעת 92 נקודות למשחק (בסדר, ירד ל-90) עושה משהו באופן מקרי? כי היא לא הצליחה למצוא את הדרך להגיע לפואנטה ממש מהר. לתפוס הגנה אגרסיבית עם שחקנים טובים לא מוכנה (ראו ערך: אולימפיאקוס) זה לא דבר שקורה עם הרדמת ההגנה, בטח לא כשהתנועה מינימלית. צריכים לתקוף מהר, חזק ולגרום להגנה לאבד ריכוז.
איך עושים את זה? קודם כל לא דרך וויב (weave) כי זו תנועה שחיה על האנד אוף וריאל מדריד כאמור קראה את זה וגם כל קבוצה אחרת שתשמור ככה. אפשר לנסות משהו שכן ניסו עם חדירה דרך הווינג של בריאנט או בלייקני אבל גם זה לא עבד. אני לא מתיימר להגיד לאיטודיס איזה תרגיל להריץ, אבל שיקגו קאט היה עובד טוב פה ואולי אפילו מצדיק את הבחירה בשלושה גארדים כי ג'ונס ובריאנט יכולים לקבל את הכדור בחצי פינה בניגוד למלקולם ומיציץ' משחרר את הכדור יותר מהר.
נשים את ההמלצה הזו בצד. האם יש דרך להפועל תל אביב להתמודד עם ההגנה הלוחצת עם הפלייבוק הנוכחי שלה? כנראה שכן, פשוט הכל צריך לקרות הרבה יותר מהר ולזה אחראי ואסה מיציץ'. קשה לראות איך הקבוצה הזו מסתדרת מול הגנות לוחצות אם הוא ייקח את הזמן או לחילופין יאבד את הכדור כשהוא לא לוקח את הזמן.
מצד אחד הוא יפגוש קבוצה ששומרת כמו שצריך ביורוליג בעוד כשלושה שבועות (הכוכב האדום), אבל מצד שני נראה שהוא לא מצא קצה חוט עדיין. ההתפוצצויות שלו ברבע השלישי זה אחלה, אבל במשחקים כאלה הפועל תל אביב חייבת יציבות מהכוכב הגדול שלה ולא נראה שזה באופק.
מה דעתך על הכתבה?