חלוץ העבר האגדי של מכבי תל אביב, אלי דריקס, עלה אתמול (רביעי) לשידור בתוכנית הספורט של 103FM ובחר באבי כהן ז"ל ובאבי נמני כשני השחקנים הגדולים בתולדות המועדון. נמני, שהצטרף גם הוא לשיחה, סיפר על משחקו הראשון בבוגרים, על הקבוצה של 1995/96 ועל הפספוס הגדול של הכדורגל הישראלי.
"האימון הראשון שלי עם הבוגרים היה לפני גיל 16. זה היה אצל גיורא שפיגל, שבועיים או שלושה אחרי ה-10:0", פתח נמני. "הזמינו אותי לאימון שעשו בו משחק פנימי על חצי מגרש. גיורא בא ואומר לי: 'אל תתרגש, אל תספור אותם, תעשה מה שאתה רוצה עם הכדור ואל תתרגש אם מישהו צועק או מקלל אותך'. כולם כוכבים: אבי כהן ז"ל, בני טבק, מוטי איוניר, אלון נתן, אלי דריקס".
לדבריו, "התרגשתי מאוד. ב-10 הדקות הראשונות כל רגע נפלתי, ואז בא אלי שפיגל ואמר לי: 'מה אתה נופל? קח את הכדור ותעשה מה שאתה רוצה. מה אתה מפחד?' בסוף נכנסתי טוב למשחק, ניצחנו 0:2 והבקעתי צמד. הייתי ילד קטן, וזה הזיכרון שלי עם אלילי הילדות".
נמני הוסיף: "החלום היחיד שלי כשהייתי ילד היה להגיע להיות שחקן בקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב, מי יכול לחשוב אז מעבר לזה. תוך כדי תנועה אתה חושב עוד קצת ועוד קצת. שיחקתי עם כל כך הרבה שחקנים גדולים, אין סוף לזה. הם עזרו לי להיות יותר טוב גם".
בשלב הזה, פרימו שאל האם הקבוצה של שנות ה-90 טובה מהקבוצה הנוכחית של מכבי תל אביב. נמני השיב: "אני חושב שהקבוצה של 95/96 הייתה יוצאת דופן, כי אנחנו נתקלנו ביריבה מאוד מאוד טובה. הייתה לנו יריבות מאוד מאוד גדולה עם מכבי חיפה שהייתה בשיא שלה עם סוללת כוכבים כמו אייל ברקוביץ, חיים רביבו, אלון חזן, אלון מזרחי, משה גלאם, אלון חרזי, רוני לוי ועוד. הייתה להם קבוצה טופ לבל. לקחת דאבל באותה עונה עם ניצחון הירואי במשחק העונה, אלה דברים שאי אפשר לשכוח אותם".
אלי דריקס חיזק את דבריו של נמני: "הקבוצה של 95/96, המאבק מול מכבי חיפה – התמודדנו עם קבוצה שאני לא יודע אם לא הייתה יותר טובה מאיתנו בסופו של דבר".
השיחה עברה לשאלה מדוע שפיגל זכה להכרה כמאמן בבני יהודה ובמכבי חיפה, אך לא במכבי תל אביב. דריקס הסביר: "הוא הגיע בשנות ה-80. הוא ניסה להכניס למועדון דברים חדשים, והקבוצה עדיין לא הייתה מוכנה לזה".
נמני הוסיף: "אני חושב שהכדורגל הישראלי פיספס אותו הרבה מאוד שנים כשהוא היה מחוץ לכדורגל, כי היה לו המון המון מה לתרום. אני חושב שזה חבל, כי הוא איש מקצוע ברמה הגבוהה ביותר והוא לדעתי גם בן אדם יוצא דופן. מעבר לתרומה הגדולה שלו כשחקן, אני חושב שהוא היה יכול לתרום עוד הרבה מעבר למה שהוא תרם כמאמן. פספוס של הנבחרת? חד משמעית, גם".
מה דעתך על הכתבה?