חי בעולם משלו: העוף המוזר של בית"ר ירושלים סוחף אותה לצמרת הגבוהה

סמואל ג'ונבוסקו קאלו חתם בבית"ר ירושלים כזר בפרופיל נמוך. האמת היא שזה לא ממש הגיע לו, היות והוא הגיע מהליגה השבדית בה הבקיע תשעה שערים בעונה שעברה, שם צד את עיניו של אלמוג כהן. אך סיפור חייו והקריירה, תווית ה"שוטף כלים" והעובדה כי העביר את רוב הקריירה בליגות חובבניות בשבדיה עד לשנה וחצי האחרונות עשו לו עוול ראשוני עם ההגעה לכאן.

עם הצמד מול מכבי נתניה אתמול (ראשון), קאלו השלים חמישה שערי ליגה. יש לו גם שני שערים בגביע הטוטו והוא מעורב בעוד חמישה שערים באופן ישיר או עקיף – כלומר 12 בסך הכל עד כה, ואנחנו רק בסוף נובמבר. קשה היה לצפות מחלוץ למספרים טובים יותר, במיוחד לאור העובדה כי לא מדובר בשחקן יקר.

אבל זה לא רק השערים. נכון שחסרים לו יסודות, לעתים הוא לא מדויק תחת לחץ והוא לומד את הדרישות של הצוות המקצועי תוך כדי תנועה, אך אולי דווקא בעיקר בגלל העובדה שרוב הקריירה היה בליגות חובבניות ולא הרוויח כסף – הוא נלחם כאן על הלחם והקריירה שלו, סוג של טימו מוזי נוסף בחלק הקדמי של בית"ר. ביחד עם הקילריות של עומר אצילי והמסירות של שחקנים כמו ירדן שועה ודור מיכה, הוא משלים חלק קדמי שלא מפסיק לייצר שערים.

עשרה שערים נכבשו במחצית אחת נגד מכבי תל אביב ואתמול, וקאלו היה מעורב בשישה מהם. זה משהו שברק יצחקי קונה בכל שני משחקים, אפילו בשלושה. אחד המאפיינים של קאלו הוא שהוא מנותק על המגרש, פחות מתייחס לתנועות עצבניות של שועה עם הידיים או לשחקנים אחרים שמכוונים אותו. הוא במשבצת שנותנים לו והוא עושה מה שהוא יודע, מקשיב רק לצוות במהלך השבוע ולפני המשחק.

תקשורתית אף שחקן בבית"ר לא יכול להעיד שהוא מצליח להגיע לקאלו – עוף מוזר, לפעמים לפני אימון הוא הולך לרכב וחוזר ארבע פעמים, ולא כל כך עונה לעניין כששואלים אותו משהו (על אף האנגלית הטובה). אחרי מכבי תל אביב בבלומפילד הוא יצא עם המדים והפקקים לאסוף חבר שהגיע. כלומר – חי בעולם משלו, אבל לבית"ר הוא נותן את כל הלב והנשמה על המגרש ויש לו חלק גדול בכך שהקבוצה עם 23 נקודות במקום השלישי, אחרי התאוששות גדולה בחודשיים האחרונים.