כוכב הפרמיירליג לשעבר חשף שרצה להתאבד בדרך אכזרית: "הגיעו ולקחו אותי"

ג'ון טרי, אגדת צ'לסי, חשף בראיון לפודקאסט של ריס מני כי לאחר החמצת הפנדל בגמר ליגת האלופות 2008 מול מנצ'סטר יונייטד עברו בראשו מחשבות קשות במיוחד. ההחמצה שלו, בה החליק ובעט לקורה את הפנדל שיכול היה להכריע את הגמר, נחשבת עד היום לרגע האייקוני של המשחק בלוז'ניקי במוסקבה.

"כשאני מסתכל לאחור, הייתי רוצה באותו זמן לדבר עם מישהו כי אני זוכר שאחרי המשחק כולנו חזרנו למלון ואני הייתי בקומה ה-25 במוסקבה, הסתכלתי מהחלון ואמרתי לעצמי, 'למה? למה?'" סיפר טרי. "אני לא אומר שאם הייתה לי ההזדמנות הייתי קופץ, אבל אתה יודע, דברים כאלה עוברים לך בראש ברגע כזה".

החברים לקבוצה היו אלו שעזרו לו להתמודד עם הרגעים הקשים: "ואז הם הגיעו ולקחו אותי למטה. אלה הרגעים שבהם יש את השאלה 'מה אם?' אתה אף פעם לא יודע, נכון", אמר טרי. הוא סיפר גם על המפגש עם שחקני מנצ'סטר יונייטד ימים ספורים אחרי הגמר: "שלושה או ארבעה ימים אחרי נפגשנו עם נבחרת אנגליה, ועכשיו אנחנו יושבים מול שחקני מנצ'סטר יונייטד, שזה היה הדבר הגרוע ביותר בכל מקרה!"

עם זאת, טרי ציין רגעים מאוחרים יותר בהם הצליח להתגבר: "שיחקנו מול ארצות הברית בוומבלי, וכבשתי עם נגיחה מחוץ לרחבה, ואז מיד חשבתי לעצמי, 'למה לא יכולתי פשוט להחליף את הרגע הזה עם זה?'" הוא הוסיף כי גם כיום הזיכרון עדיין מלווה אותו: "גם היום זה חוזר לי לראש. עם השנים זה התרכך, אבל כשאתה משחק משחק אחרי משחק, עונה אחרי עונה, אתה מניח את זה קצת בצד".

טרי הדגיש את התמיכה שקיבל ממי שהיה עוזרו של אברהם גרנט, מאמן צ'לסי באותה תקופה, ריי וילקינס: "ריי היה הראשון שהתקשר אחרי המשחק ודאג שאני בסדר, וכמה אנשים אחרים. אלה הרגעים שממש מראים לך שחברים בכדורגל הם מועטים. אבל האמיתיים ברגעים הקשים כן בולטים".

לאחר ההחמצה, טרי הרגיש צורך להתנצל בפני האוהדים במכתב פתוח באתר צ'לסי, והודה כי בימים שאחרי הגמר כמעט ולא ישן ושחזר שוב ושוב את אותו לילה. ארבע שנים לאחר מכן, צ'לסי ניצחה את באיירן מינכן בפנדלים וטרי סוף סוף הרים את גביע ליגת האלופות, אף על פי שלא שיחק בגמר עצמו בשל הרחקה.

למרות כל הקשיים, הקריירה של טרי בצ'לסי נחשבת למפוארת – חמש אליפויות פרמיירליג, חמישה גביעים, שלושה גביעי ליגה, זכייה בליגה האירופית ובליגת האלופות. בראיון זה, לראשונה, טרי ציין את הרגעים הקשים שהוא עבר לאחר החמצת הפנדל וכיצד התמיכה של החברים ואנשי הצוות סייעה לו לעבור אותם.