אחרי הפרישה: לימור מזרחי קידמה את הדור הבא של הכדורסלניות

לאחר 23 שנים בליגה המקצוענית שבהן זכיתי ב-7 אליפויות וב-7 גביעים (בישראל, פולין, איסלנד וקרואטיה), שיחקתי בליגת ה-ABL (ליגת הכדורסל המקצוענית לנשים בארה"ב באותה תקופה) בשנת פרישתי מכדורסל, זכיתי בתואר "ספורטאית העשור" מטעם משרד המדע, התרבות והספורט. הכדורסל תרם לעיצוב אישיותי כספורטאית, אבל בעיקר כאדם וכאישה. הדרך הייתה מאתגרת, אך מלאת סיפוק אישי.

התחלתי לשחק בקבוצת הבנים של הפועל גבעתיים כשהייתי בת 6, וכעבור כמה שנים לא יכולתי להמשיך באותה הקבוצה לאחר שעלינו ליגה מכיוון שלא הייתה קבוצת בנות למועדון. נאלצתי לחפש את דרכי ומצאתי אותה בבני יהודה, ועד היום אני זוכרת את עצמי יוצאת עם כדור ביד ותיק גדול, עולה על קו 43 לשכונת התקווה, רק בשביל לממש את החלום והתשוקה הגדולה למשחק הכדורסל.

בגיל 13.5 הייתי בסגל נבחרת הקדטיות של ישראל, ובגיל 15 שיחקתי לראשונה בנבחרת הבוגרת ובליגת העל. 20 שנים שיחקתי במדי הנבחרת, כשבחלקן הייתה לי הזכות להיות קפטנית נבחרת ישראל. הכדורסל הפגישה אותי עם חוויות אינסופיות הזכורות לי עד היום מרגעי שיא לאכזבות ותסכולים. אך שום דבר לא הסיט אותי מלהציב לעצמי מטרות גדולות כקטנות ועם הגשמת חלומות, ביניהם הגעה לגמר אליפות אירופה, זכייה באליפויות ותואר שחקנית העשור ועוד.

לימור מזרחי. הציבה מטרות והגשימה חלומות (עודד קרני)

מרגע שפרשתי, אני מפנה את כל המשאבים שיש לי לקידום הדור הבא, ולא רק של הכדורסלניות. מיד לאחר הפרישה ממשחק, הקמתי, אימנתי וניהלתי, 3 בתי ספר לכדורסל לבנות, בהמשך הקמתי יחד עם טל נתן את פרויקט האקדמיה לכדורסל בנות של האקדמיה למצוינות בספורט במכון וינגייט ואימנתי את דור העתיד של כדורסל השנים הישראלי במשך שש שנים, בנוסף התחלתי ללמד לתואר ראשון בחינוך גופני במכללת וינגייט ובגבעת וושינגטון. אני מלמדת באוניברסיטת בן גוריון תעשיית ספורט וניהול הון אנושי וארגוני, מאמנת בקורס המדריכים והמאמנים של מכון וינגייט, ומלמדת בתיכון בליך חינוך גופני. וכיום מנהלת את תכנית "היום שאחרי" לספורטאים אולימפיים וספורטאי עילית בוועד האולימפי בישראל, משדרת תכנית ספורט ברדיו מהות החיים, ומעבירה הרצאות השראה לקהלים שונים ברחבי הארץ, במטרה להוות מודל לחיקוי לילדות ונערות ולעודד את השיח החברתי בנושא ספורט נשים, ומתוך רצון להעברת המסר שכל אחת יכולה, במסגרת פרויקט ה"שגרירות של אתנה".

המוטו שהוביל אותי וממשיך להוביל אותי גם היום הוא שאני תמיד מנסה להיות יותר טובה מיום האתמול. המסר שהעברתי לספורטאיות באקדמיה ואותו אני מעבירה בימים אלו לבנות בתיכון אותם אני מלמדת ובהרצאותיי, הוא שהכל אפשרי עבורן ומדובר רק בעניין של החלטה, אמונה בדרך ואמונה עצמית.

* לימור מזרחי משמשת כ"שגרירה" של המרכז הלאומי לספורט הנשים – 'אתנה'