ברק יצחקי סיים את העונה הקודמת ברגל שמאל, עם שליש אחרון חלש מאוד מבחינה מקצועית. הקבוצה ספגה תבוסה 5:0 מול מכבי תל אביב בליגה ולא היוותה יריב ראוי בגמר הגביע בהפסד להפועל באר שבע. הסיום הקשה גרר ביקורות קשות מהקהל ויצר תחושה ששיתוף הפעולה בין הצדדים עלול להיות מאתגר בהמשך.
העונה שעברה של בית"ר הייתה טובה מאוד, כולל חזרה לפלייאוף העליון וכרטיס לאירופה. אבל העובדה שאותה עונה נפתחה עם דהירה במקום הראשון אחרי 10 מחזורים וניצחה את הגדולות יצרה רף ציפיות להתמודדות על האליפות, וכשזה לא קרה הקהל עבר למצב של אכזבה, ומכאן האנרגיות הרעות שליוו את סיום העונה.
במקביל, גם בין ברק יצחקי לאלמוג כהן לא היה פשוט. הם לא הסכימו על מערך שלושת הבלמים ועל שחקנים בעמדות מסוימות, אבל עם הזמן התברר שהמחלוקות ביניהם רק שיפרו אותם. בעקבות תקופת המתיחות המקצועית שנפתרה בקיץ יצא צוות יותר שלם ומוכן למשימה.
וזה אולי ההישג הכי גדול של יצחקי בעונה הזאת. הוא התחיל אותה עם אנרגיות של כמה הפסדים שהובילו לערעור מעמדו ביציע, אך על כל תוצאה רעה הקבוצה חזרה לעצמה, אחרי ההפסד הכואב להפועל תל אביב בבלומפילד הוא חזר עם 13 מ-15, אחרי האכזבה בטדי מול הפועל באר שבע הוא ניצח 2:6 בבלומפילד את מכבי תל אביב. לבית"ר יש כבר שמונה מהפכים העונה, ופתאום היא ממשיכה לשחק רגיל גם בפיגור בתחושת ביטחון שהיא חוזרת. זה שינוי מנטלי מקצועי שאי אפשר להתעלם ממנו.
ועדיין, אנחנו רק במחזור ה-15 ויותר מחצי עונה לפנינו. בבית"ר ידעו שללא רכש הקבוצה לא באמת תוכל להתמודד על התואר ובוריס אנו זאת החתמה של קבוצה שמעוניינת להיות שם. ליצחקי כבר יש מספיק טכניקה וניידות בקישור, והקמרוני יביא את האגרסיביות והדומיננטיות שהייתה חסרה. אלמוג כהן חיפש בדיוק את השחקן מהסוג הזה ומצא אותו, לא פלא שהוא ויצחקי קפצו במשרדים כששמעו שהמסמך הגיע והעסקה נסגרה סופית.
בהנחה שעוד שחקן או שניים יצטרפו בינואר, ושירין לוי וירדן שועה יישארו עד תום העונה, יצחקי יכול להוביל את בית"ר לתואר. זה לא יהיה פשוט, העוצמות והניסיון של המתחרות מהווים יתרון, הן יותר מאוזנות למרות שלכל אחת מהן יש בעיות עם המאמן, הקהל והשחקנים, משהו שלא קיים בבית"ר – קבוצה שהשקט אצלה ביחס לאחרות זה היתרון הכי גדול שלה. הרעש הוא אך ורק ביציעים.
בהגנה בית"ר כבר מצאה את צמד הבלמים שלה לקרב. בקישור תהיה תחרות, כשגם הרצון לצרף שחקן איכותי לחלק הקדמי ייאלץ כל שחקן להתמודד על מקומו בהרכב. הסממן הכי גדול לשינוי שעובר על בית"ר הוא העובדה שלאף אחד אין מקום בטוח בהרכב. במקום 13-14 שחקנים בכירים בסגל יש ליצחקי 18-20 שחקנים שיכולים לתרום משמעותית, בזכות תהליך בניה שקט ומסודר שמייצר קבוצה חזקה מאוד בדיוק בשלב הנכון.
הניצחון על מכבי חיפה שצימצם את הפער מהפסגה לשתי נקודות, יחד עם ההחתמה של אנו (למרות שהוא לא יכול לשחק לפני ה-17 לינואר) העמידו את בית"ר בשורה אחת עם המתמודדות לתואר, ומבחן הליגה הראשון במעמד הזה יהיה נגד הפועל תל אביב בחמישי. בית"ר ניצחה שלושה משחקים רצוף בתוצאה 1:2, אך כמו לפני גמר גביע הטוטו נגד האדומים, היא יודעת שחובה להרים קצב ולהתיישר עם האנרגיות הצפויות בטדי כדי לנצח את המשחק.
ויצחקי? אם הוא אכן ייקח אליפות עם קבוצה ששכר השחקנים שלה הוא שליש מהמתחרות הוא יהיה זכאי לסופרלטיבים ברמות הכי גבוהות. לא במקרה האוהדים מרגישים שזאת הזדמנות חד פעמית, כי לאורך זמן אין לבית"ר את הכסף להיות שם באמת כי הפערים הכלכליים גדולים מדי.
עצם ההתמודדות עד הסוף תהיה הישג גדול, אבל אם הוא לא יזכה הביקורות יהיו שם. זה משהו שתמיד מתלווה להצלחה – אתה תמיד נבחן ביחס לנקודה אליה הבאת את הקבוצה ולא ביחס להיכן היא הייתה לפני כן. זה לא הוגן, אבל זו המציאות, במיוחד בכדורגל.
מה דעתך על הכתבה?