כדי לחזור למסלול הניצחונות קיבלה אתמול הפועל באר שבע יריבה בהזמנה. הייתה זו קבוצת הפועל ירושלים, ששילמה את המחיר בהפסד של 4:1, ובכך אפשרה למוליכת הטבלה לנשום לרווחה ולהשאיר מאחוריה את זיכרון התבוסה שהנחילה לה טבריה.
דווקא ירושלים פתחה את משחק אמש (ד') בשער יתרון, שהדהים את הצופים בטרנר כבר בדקה התשיעית. אבל עד לסיומה של המחצית הישוותה בעלת הבית, בעקבות לחץ כבד שהפעילה על הגנת האורחים. עם זאת, היו גם דקות שבהן התנהל משחק דו צדדי, שבו נחשפו לא מעט מחולשות הקו האחורי של באר שבע. העניין הוא שהפועל ירושלים הסתפקה רק באותה מחצית. יתכן שגם זה ההסבר למצבה הגרוע בתחתית הטבלה.
ב־45 הדקות האחרונות ניראתה ירושלים כמי שאזלו כוחותיה ושאין לה את היכולות להתמודד על הכדור. הבאר שבעים ניצלו זאת ועשו במגרש ככל העולה על רוחם. הבקיעו בקלות יחסית עוד שלושה שערים, וחרצו את גורלה של ההתמודדות. מעבר לכך אף יכלו להגדיל את התוצאה, ורק חוסר ריכוז, ואולי ירידת מתח, גרמו להחטאות רבות מאד ממצבים שבהם ניתן להבקיע. המאוכזב הגדול בשורותיה של המנצחת היה דן ביטון. הוא השתדל מאד להבקיע, בעט פעם אחר פעם, אולם כפי שקורה בכדורגל, זה לא היה היום שלו. אל לו לביטון להתייאש, שכן המצבים אליהם הגיע מוכיחים עד כמה הוא מסוכן לכל הגנה.
את ניצחונה של הפועל באר שבע, במיוחד במשחק זה, יש להגדיר כניצחון קבוצתי, משום שהוא לא הושג בזכות יום גדול של שחקן או שניים. לא היו בו הברקות יוצאות דופן של בודדים, אלא מאמץ משותף, שנשא פרי גם מפני שהפועל ירושלים "לא הופיעה" למחצית השנייה. עובדה זו היא מקור לדאגה למאמן הירושלמים, זיו אריה, בוודאי כאשר במחזור הבא של הליגה תפגוש קבוצתו במכבי תל אביב.
מה דעתך על הכתבה?