בפודקאסט "הפודיום" סיכמו אתמול (רביעי) את הניצחון הדרמטי של מכבי תל אביב, שהעפילה לרבע גמר גביע המדינה לאחר 4:5 בלתי נשכח על הפועל תל אביב בדו־קרב פנדלים מתוק ואכזרי.
שוער העבר רון שושן פתח בהתרגשות: "דו־קרב פנדלים זה הדבר האהוב עליי בכדורגל בתור שוער. זה הרגע הכי גדול, הרגע שאתה פסע… אתה מפלרטט עם הגבול בין אושר לדיכאון ואתה מרגיש שיש לך את הכל בידיים. בחיים שלי לא ראיתי את מכבי תל אביב מגיעה לדרבי כל כך חסרת ביטחון וחוששת. הרגשתי את זה כל השבוע עם הרבה אנשים שדיברתי איתם".
שושן המשיך והסביר מדוע הניצחון משמעותי במיוחד: "דווקא בגלל זה, זה אחד הניצחונות הכי גדולים שלה שאני זוכר בדרבי. דווקא בגלל ההרכב, דווקא בגלל שלדעתי הם היו אנדרדוג במשחק הזה, לא מצאתי הרבה אנשים שמהמרים עליהם. אופק מליקה עשה את זה. מאוד מאוד קשה לעמוד מול בועט שאם הוא מבקיע נגמר הסיפור. לקח הצלה ענקית ומגיע לו כל הכבוד".
בהמשך, שושן פנה לאוהדי הפועל: "לכל אוהדי הפועל באשר הם, אני חושב שאתם מתקרבים. כנראה שתפגשו את טעם הניצחון בקרוב. מבחינת מליקה, רגעים לכל החיים".
שושן סיכם: "מכבי תל אביב ניצחה דרבי לראשונה כאנדרדוג, לראשונה מזה כ-15 שנה. אני חושב שהיא הייתה אנדרדוג. כמו שהפועל הרגישה לראשונה את טעם הניצחון בתוך הבית, מכבי הרגישה לראשונה את ההפסד כבר. היא כבר הרגישה את המרירות ואת התחושה שהפועל חוגגת עליה והיא יצאה מזה. בגלל זה אני מתכוון שגם אם הם לא היו אנדרדוג בתחילת המשחק, הייתה נקודה שזהו, זה נגמר, והם חזרו מזה וראית את זה גם בחגיגות שלהם. זה ראוי להערכה ומגיע להם כל הכבוד על זה".
ניר צדוק, מצידו, התייחס לדניאל דאפה: "גם בצורה הנוכחית שלה, ראינו בחצי הראשון שמכבי קבוצה טובה יותר מהפועל, בטח בהפועל שאין לה חלוץ. הפועל משחקת עם אוויר ברחבה, זה המצב כרגע. דניאל דאפה, במצבו, חוץ מאולי להיות קיר ולהוריד איזה כדור, הוא לא עושה שום דבר. זה קשה מול קמארה, אבל בן אדם שנמצא באיזושהי פורמה מינימלית או לא בדיכאון ספורטיבי כמו שהוא נמצא בו כרגע, אז שם את הרגל ודוחק מתישהו. זה לא קורה. בן אדם 16 משחקים לא הביא גול. אנס מחאמיד שהחליף אותו הוא לא ברמה של הפועל".
לבסוף, אורן יוסיפוביץ' הוסיף: "בפנדלים, זה היה לוגו מול לוגו, צהוב מול אדום, מכבי מול הפועל. והרצף. אי אפשר לשכנע אותי אחרת".
מה דעתך על הכתבה?