יעקב שחר כבר קיבל החלטה לגבי ברק בכר. ז'ארקו לאזטיץ' במצב המסוכן ביותר עבור מאמן

אין אוהד שלא שפשף את עיניו אמש (ראשון) בשעה 22:35. 15 שנים ו-15 ימים עברו מאז ניצחה בליגה מכבי חיפה בפעם האחרונה את מכבי ת"א בהפרש של שלושה שערים לפחות. זה קרה ב-3.1.2011, אז הביסו הירוקים בקריית אליעזר 0:3 את היריבה המרה. עם סגלים היסטוריים לא הצליחו הירוקים לעשות זאת בשושלת האחרונה, אך דווקא עם אחד הסגלים החלשים של הקבוצה זה שנים ארוכות, ועם חיסרון של ארבעה שחקני הרכב ועוד שני שחקנים שנפצעו והוחלפו, זה סוף סוף קרה.

הקרדיט על המהפך העצום של מכבי חיפה מגיע לכמה גורמים, אך בראש ובראשונה למאמן הקבוצה ברק בכר. למאמן המעוטר היו את כל הסיבות שלא להיענות להצעה של בעלי הקבוצה, יענק'לה שחר, לחזור ולאמן את הקבוצה. הן אם זכר לפיטורים המשפילים שלושה מחזורים לסיום העונה החולפת, הן אם עקב כך שלא הוא בנה את הסגל החלש של הקבוצה, והן אם בגלל שהוא בין כה וכה היה ממשיך לקבל את משכורתו עד תום העונה. אך בכר כמו שכבר למדנו להכיר אותו הוא ווינר מטבעו, ולצד האתגר הגדול הוא חזר גם בגלל אהבתו למועדון בו עשה את שנותיו הטובות בקריירת האימון שלו.

מה שהופך את ההצלחה של בכר למרשימה כל כך, זה שילוב של אי בניית הסגל יחד עם קבלת הקבוצה באמצע העונה כשהיא בקריסה מנטלית מוחלטת, וכמובן שגם את הסוויץ' המדהים הזה הוא הצליח לעשות בדיוק עם אותו הסגל שפתח את העונה תחת המאמן דייגו פלורס. בכר הרוויח את הארכת החוזה שלו כבר לפני מספר שבועות, אך אתמול הוא קיבל את הגושפנקה לכך. מצד אחד, הודעה רשמית על המשך ההתקשרות הוא דבר שבריא ונכון למועדון כולו, אך מאידך, גם ללא הודעה שכזאת הקבוצה נראית מצוין, ולאור הרכש היקר שיגיע בחלון העברות הנוכחי זה כבר די ברור – יענק'לה כבר החליט שבכר הוא המאמן בעונה הבאה.

מלבד בכר שבזכותו הקבוצה נראית מאומנת ומחויבת, גם לשחקני הקבוצה מגיע קרדיט לאור השינוי הגדול באופן כללי ולאור השואו שהעניקו לקהל המסור שלהם. בראש ובראשונה צריך לציין את גיא מלמד שכבש שמונה שערים בעשרת המשחקים מאז חזר מ"אי המתים". מלמד הוא לא רק סקורר גדול במונחים של כדורגל ישראלי, אלא גם מי שהפך העונה למודל חיקוי של ממש עבור כל ספורטאי, ובפרט לאלו שנמצאים במצוקות אישיות בקריירה.

מלמד התעלם מהעקיצות שהופנו אליו במהלך כל הקיץ ומהחתמת ג'ורג'ה יובאנוביץ' וטריבנטה סטיוארט, המשיך לעבוד קשה ולהאמין ביכולתו לסלול את מקומו להרכב הקבוצה, וכך גם קרה. השער שלו אמש הציג את כל מה שטוב בו – ירידה לאיזור החצי לקבלת כדור עם הגב, העברת הכדור לאגף שמאל, כניסה לרחבה וסיומת קטלנית בנגיעה אחת מול השער. הכל אצלו נעשה בצניעות, בחוכמה וביעילות מרשימה.

בנוסף למלמד, חוליית ההגנה המשיכה להיראות מתואמת ובטוחה, כשגאורגי ירמקוב בסדרת הצלות בדקות הטובות של מכבי ת"א השאיר את הירוקים בחיים והוכיח פעם נוספת איזה נכס גדול יש למכבי חיפה בשער. גם אלעד אמיר במשחק שקט ובטוח עד הפציעה, ליסאב עיסאת שממשיך לעשות עבודה מצוינת באחריות ובענווה, בטאיי שהראה גם אתמול כמה הוא אינטליגנט וקורנו במפגן לידריות שהסתיים בבישול החשוב למלמד, השלימו את מערך ההגנה המבוצר של המארחת.

מעבר לעניינים טקטיים, הניצחון של מכבי חיפה אתמול היה גם ניצחון מנטלי. דווקא במחצית שנייה לא טובה של הקבוצה, כשהצהובים משווים כמעט מייד עם פתיחת המחצית השנייה והמהפך מרחף באוויר, הצליחו חניכיו של בכר להציג אופי שלא היה קיים אצלם לפני בסך הכל פחות מחודשיים באמצעות שמירה על השער ושלושה שערים שגמרו למכבי ת"א את האוויר בבלון.

כמו כן, בחגיגה הירוקה אתמול שותפו אלעד אמיר, ליסאב עיסאת, נבות רטנר, ינון פיינגזיכט וניב גבאי שכבש שער בכורה חלומי כבר בנגיעה השלישית שלו בכדור, כשהוא עושה זאת מול לא פחות ממכבי ת"א. לכולם מלבד עיסאת הייתה זו ההופעה הראשונה מול הצהובים במסגרת בוגרים, ואין בוסט טוב לאגו והביטחון של ילד צעיר מלנצח את היריבה הגדולה ביותר של מכבי חיפה כבר במשחק הראשון נגדה. בנייה של אופי לשחקנים צעירים הוא תהליך ארוך ואפילו מייגע. תשאלו את נטע לביא.

וכעת, לאחר הניצחון הגדול צריכים ברק בכר וחניכיו לחשב מסלול מחדש לעבר מטרה חדשה – מקום שלישי בליגה. השחקנים הצעירים נראים בטוחים ומוכנים, הסגל כולו נראה מגובש ויחד עם רכש חדש שכבר החל להגיע וחזרת פצועים בקרוב, אין סיבה שהירוקים לא יכוונו לעבר היעד החדש, כשמכבי ת"א נמצאת עמוק בבוץ ובמרחק של ארבע נקודות בלבד.

קריסת האשליה: מכבי ת"א התפרקה בסמי עופר, וזה על הראש של לאזטיץ' ומנספורד

התבוסה 4:1 למכבי חיפה אמש בסמי עופר לא הייתה רק הפסד של שלוש נקודות, היא הייתה רגע של אמת אכזרית שחשפה את ערוותה של מכבי ת"א. המחצית הראשונה הציגה קבוצה נרפית בצורה קיצונית, שנראתה חסרת אונים לחלוטין מול הלחץ הירוק. לעומת זאת, במחצית השנייה חל שיפור ביכולת הקבוצה, בזמן ששחקניו של ברק בכר הפגינו חוסן מנטלי גם בדקות פחות טובות, אצל חניכיו של ז'ארקו לאזטיץ' המצב היה הפוך – השער של גיא מלמד פשוט פירק את הצהובים לגורמים, ומשם הדרך לתבוסה משפילה הייתה קצרה.

רצף הניצחונות האחרון, שהגיע לשיאו בדרבי הגביע מול הפועל תל אביב, התברר כסוג של אשליה אופטית. הניצחון ההוא בדו-קרב הפנדלים סינוור את המערכת, בעוד שהמאמן לאזטיץ' – למרות תוצאות מספקות בטווח הקצר – ממשיך להיכשל בהפקת המקסימום מהסגל שלו. ההחלטות שלו על המגרש, גם אתמול (ראשון), מעוררות תמיהה, ובראשן החילוף של קרווין אנדרדה, שהיה בדקות טובות והוחלף ללא שום סיבה נראית לעין.

נדמה שאין עוד מאמן בכדורגל העולמי במועדון בסדר גודל כזה בארצו שספג שתי תבוסות של שישה שערים ועוד תבוסה משפילה של ארבעה שערים מול היריבה המושבעת, ועדיין נשאר בתפקידו. אם בעבר נדמה היה שהמועדון מאוחד מאחוריו, כעת נראה שלאזטיץ' הגיע למצב המסוכן ביותר עבור מאמן: איבוד חדר ההלבשה. כשאיסוף סיסוקו מרשה לעצמו לשחרר קיטור ברשתות החברתיות, ברור שהחגורה בקריית שלום התרופפה.

גם בגזרת השחקנים, סימני השאלה הפכו לסימני קריאה. אופק מליקה, גיבור הדרבי, נראה פתאום "בגודל טבעי", וההחלטה לוותר על עומרי גלזר נראית כעת כמהלך נמהר שעוד עלול לעלות לצהובים ביוקר, בטח אם יחתום לבסוף במכבי חיפה כמחליפו של ירמקוב. בהגנה, איתי בן חמו, "שליווה" את קנג'י גורה בשער השלישי במקום לתקוף את הכדור, רשם משחק נפל. בן חמו, שסומן כבלם העתיד לאחר משחקים מול יריבות נחותות כמו אשדוד, טבריה וסכנין, חשף מול יריבה אמיתית את החולשות שלו.

כמו כן, החלק הקדמי של מכבי ת"א הוא אולי האנמי ביותר שנראה במועדון מזה שנים. אנדרדה עדיין בוסרי ולא יציב, והליו וארלה הוא אמנם דריבליסט ומהיר, אך רחוק מלהיות פליסיו מילסון (שחקן זר בולט של הצהובים לפני כשנתיים) שמבקש את הכדור ותוקף את המגנים באגרסיביות ובדומיננטיות. בנוסף, וארלה מעולם לא היה שחקן של מספרים, וזה בדיוק מה שחסר לקבוצה הזו. כשאלעד מדמון לא מורגש ואושר דוידה נפצע לאחר שלא תרם דבר, רק שגיב יחזקאל מהספסל ניסה עוד לייצר כאב ראש להגנת חיפה, אך זה היה מעט מדי.

בקישור, ללא כרטיסיאן בליץ' הפצוע, האלופה נראית בינונית להחריד. בן מנספורד אמנם החתים שחקנים כמו בן לדרמן ואיתמר נוי, אך כעת אפשר לומר בפה מלא: מכבי ת"א חזרה על הטעות של מכבי חיפה בפירוק השושלת שלה. המחשבה ש"המועדון חזק מהכל" ושליוריס ואן אובריים, גבי קניקובסקי ולסתיו למקין יש תחליף מיידי ללא מאבק להשארתם, הייתה מהלך שחצני של מנספורד – בדיוק כמו הטעויות של גל אלברמן בקיץ של אחרי עזיבתו של ברק בכר לכוכב האדום בלגרד. בשוק הישראלי הדל אין תחליף לאיכות כזו, והצהובים מתל אביב לומדים זאת בדרך הקשה. כדי להחזיר מעט שקט בגזרה הזו, המועדון חייב לסגור בדחיפות את סאגת החוזה של דור פרץ.

כעת, הכדור עובר לידיו של בעלי הקבוצה מיץ' גולדהאר שחייב להחליט: האם לפטר את לאזטיץ' – שהרוויח את הפיטורים הללו בצדק, ובכך למעשה לצאת לדרך חדשה, או להמשיך להתעקש על דרך שמובילה למבוי סתום. העובדה שמכבי ת"א מחוץ למאבק האליפות כבר באמצע ינואר היא כישלון עצום של קברניטיה. הבנייה שנראתה מרשימה בקיץ התבררה כחלולה, כשהרכש הישראלי והזר פשוט לא מספיק איכותיים כדי להחזיק את המועדון הזה במאבק האליפות.