בן שמעון: "האליפות של ק"ש היא קודם כל של שרצקי לפני כל אחד אחר"

במסגרת סיכומי העשור של 103FM בספורט, בעלי קריית שמונה איזי שרצקי ומאמנה לשעבר רן בן שמעון התראיינו לגבי האליפות ההיסטורית שזכה המועדון הצפוני בתום עונת 2011/12, המוגדרת כאחד מהישגי הספורט המפתיעים והגדולים ביותר בעשור הנוכחי ובכלל.

"כיף להיזכר בעשור הזה. לקחתי בעשור הנוכחי אליפות, גביע, פעמיים גביע הטוטו. היו תקופות יפות בקריית שמונה" סיפר שרצקי. "חשוב לזכור שהתחלתי את העונה במקום השביעי ואחרי מספר משחקים כבר היינו במקום העשירי".

הבעלים המשיך: "מה עשיתי אז שונה? קודם כל היה לי ממוצע של 4,000 אוהדים בכל משחק. היום, כולם רוצים לראות בטלוויזיה, אולי 100 איש מגיעים למשחקים. הרבה יותר קשה. התקציב שלי אז היה גבוה בליגה, אל לא הייתי קרוב בכלל לקבוצות הגדולות. היה לי 18 מיליון שקלים כשלמכבי ת"א היה 45 מיליון שקלים. כסף זה לא הכל".

שרצקי חוגג את האליפות ההיסטורית. "היו תקופות יפות בקריית שמונה" (דני מרון)

"כבר אז היה לי שמונה שחקנים מהנוער בקבוצה הבוגרת. בתחילת העונה הנוכחית סיכמתי עם דגו שישתף חמישה שחקנים שעלו מהנוער, והוא העלה רק שחקן אחד. בגלל זה הוא הלך והוא יודע את זה. אני אוהב להיזכר בתקופה ההיא, הייתי ביתרון של 12 נקודות בפסגה. חלקו של הצוות המקצועי? גדול מאוד. כושר ההנהגה שלהם היה נהדר. הצעתי לרן בן שמעון אחר כך חוזה לשלוש שנים נוספות ועם תנאים מדהימים, והוא לא רצה. אחרי זה המשכנו עם ההצלחה עם הגביע וסיימנו בפסגה" סיכם.

לאחר שהאיש החזק במועדון סיים את דבריו, בן שמעון שעמד על הקווים באותה עונה היסטורית סיפר: "התחלנו את העונה בק"ש בצורה לא טובה. היינו עם שבע נקודות משישה משחקים. אני זוכר את איזי אומר לי בלחץ אחרי תיקו 'רן אני מפחד להסתבך בתחתית ולרדת ליגה'. וזה נתפס בסוף וזה התחבר טוב".

"האמת, גם אני קצת רעדתי. אבל הייתה לנו קבוצה טובה מאוד. אני זוכר את משחק העונה שהיה לנו נגד אשדוד, אבל למה מאז הקבוצות מדשדשות בליגה? בואו נאמר שהאליפות הייתה סטיית תקן. זה היה די ברור כבר אז מה הולך לקרות. זה היה ברור שכל יום שעבור שהקטע הכספי בכל הקבוצות בכדורגל הופך להיות מרכזי יותר. הקבוצות הגדולות יודעות לקחת היום שחקנים ולשלם להם הרבה כסף כדי שהם ישבו על הספסל אבל לא יהיו בקבוצות אחרות".

בן שמעון עם הצלחת. "האליפות הייתה סטיית תקן" (אלן שיבר)

מאמן נבחרת קפריסין בהווה המשיך: "זה היה יותר אירוע מתגלגל. הייתה נקודה בגול של דויד סולארי שגרם לנו להרגיש שזה אפשרי. עלינו ל-14 נקודות הפרש בטבלה ואחר כך ואז הבנו. אני זוכר שניצחנו את הפועל תל אביב מגול של ברק בדש ופתחנו פער של ארבע נקודות בצמרת. מאותו רגע התחלנו לקרוא כל שבוע כתבות על מתי ק"ש תיפול, ואיפה ולמה. זה היה חלק מהדלק שלנו בדרך לאליפות".

על עזיבתו סיפר: "עזבתי בסוף העונה כי הרגשתי שאני צריך להמשיך הלאה משם. בעיקר כדי להתפתח. זה היה שיא. אותה שנה יצאתי לאמן בקפריסין בפעם הראשונה. הרגשתי באותה תקופה שזה הדבר הכי נכון לעשות. יכול להיות שהייתי צריך לחוות את מה שחוויתי בקפריסין"

"הכרה מהבעלים על הזכייה? אני לא חושב שאפשר היה לקבל יותר הכרה חיובית מאיזי מהכעס שלו עליי. היה ברור שכל האמוציות שיצאו ממנו באו מאהבה טהורה ומההערכה. זה היה ברור. לא היה צריך להיות פסיכולוג או פרויד כדי להבין את זה. איזי הוא ווינר בנשמה שלו. האליפות הזו היא רשומה עליו לפני כל אדם אחר. היה מאמן טוב והיו שחקנים טובים, אבל האליפות קודם כל שייכת לשרצקי. היו לנו תנאים מדהימים והוא משך אותנו למעלה כל הזמן. אין ספק שזה שלו לפני כל אדם אחר".

"האליפות שייכת קודם כל לאיזי" (אלן שיבר)