אלברו מוראטה חווה את אחד הרגעים המשחררים בקריירה שלו אחרי שהבקיע את שערו הראשון במדי קומו. שלוש שניות בלבד עברו בין המסירה המדויקת של קוהן מאגץ שמאל לבין בעיטתו המדויקת של מוראטה לרשת – אך עבורו זה הרגיש כמו נצח. זה היה שער שהוא חייב לכבוש. וזה קרה.
הצעקה של מוראטה, הקפיצה וההתפרצות הרגשית בחגיגת השער מדגישות עד כמה הוא סבל בחודשים האחרונים. מאז שהצטרף לקומו, הקבוצה שמנוהלת בצורה מרשימה על ידי ססק פברגאס, הוא לא הצליח למצוא את הרשת – ורשם בינתיים בישול אחד בלבד מול גנואה ב-13 המשחקים שלו בסרייה A.
לאחר תקופות מוצלחות ביובנטוס ופחות במילאן, הקהל האיטלקי והמעריצים איבדו אמון בהדרגה בחלוץ הספרדי. פציעות חוזרות ונשנות מנעו ממנו להציג את יכולתו המלאה והוא לא שיחק מאז שישה בדצמבר. עם חזרתו למגרש, במסגרת שמינית גמר הגביע האיטלקי מול פיורנטינה, הוא נכנס בדקות הסיום כדי לחוש שוב את התשוקה לכדורגל, והותיר את החותם עם שערו הראשון. "יש לנו קבוצה נהדרת, קבוצה מצוינת, ואני שמח מאוד כי החבר'ה האלה עזרו לי כל כך בחודשים האחרונים", אמר מוראטה לאחר המשחק. "למרות שהבקעתי שערים יפים יותר, זה אולי השער החשוב ביותר בקריירה שלי, אם לא הכי חשוב, בגלל מה שהוא מייצג".
על עתידו בקומו אמר: "עדיין לא יודע אם אשאר, יש הרבה דברים שעומדים על הפרק. כרגע אני מתמקד רק בלשחק כאן ולנצח בכל מה שאפשר". בהמשך, הציע מוראטה התחייבות אישית: "אם ניקו פאס יישאר עוד שנה, אני אשאר בחינם, אני אשחק בחינם!" היכולת החלשה, אי הבקעת שערים והפציעות גרמו גם לכך שמוראטה איבד את מקומו בנבחרת ספרד. משחקו האחרון היה בספטמבר מול טורקיה, והוא החמיץ את חלונות האימונים של אוקטובר ונובמבר, האחרון מסיבות טקטיות.
למרות זאת, מוראטה – הרביעי בכמות השערים בנבחרת ספרד עם 37 שערים ב-87 הופעות – עדיין יכול לחזור ולהיות השחקן המרכזי עליו התעקש דה לה פואנטה, לא רק בזכות השערים אלא גם בזכות עבודתו הקבוצתית והרוח שהוא משרה על המגרש. השער מול פיורנטינה עשוי להיות נקודת הפתיחה לחזרתו ליכולת המלאה – וזה בדיוק מה שחגג מוראטה, כשהוריד מעל כתפיו משקל כבד של חודשים ארוכים.
מה דעתך על הכתבה?