עופר טלקר, מגן הפועל חיפה, בית"ר ירושלים ונבחרת ישראל בעבר, עלה אתמול (שני) לשידור בתוכנית הספורט של 103FM וסיפר על עונת האליפות הבלתי נשכחת, האמירה הקשה של שלמה שרף, המספרים החריגים שלו כשחקן הגנה, התקופה עם אורי אוזן בהפועל כפר סבא והקושי בעבודה עם ילדי שדרות מאז פרוץ המלחמה.
האזינו לריאיון המלא
טלקר נשאל על רגע השיא בקריירה שלו. הוא השיב: "הפועל חיפה, האליפות – זה השיא שלי, אבל יש סנטימנטים למ.ס. אשדוד שגדלתי שם ולבית"ר ירושלים ששיחקתי בה ארבע שנים. כשאתה משחק בבית"ר, אתה גם מרגיש את זה ברחוב ואנשים זוכרים את זה. היה כיף גדול. הפיק הוא ללא ספק הפועל חיפה, גם אליפות היסטורית וגם שמונה עונות מאוד מאוד טובות. האוהדים עד היום זוכרים את האליפות הזו, שהיא היחידה של המועדון. שחזור של כזה דבר נראה רחוק מאוד, בטח לאור מה שאנחנו רואים שקורה עם הפועל חיפה היום. היו שנים מדהימות, הגעתי מאשדוד וזה כלל בתקופה הזו גם את נבחרת ישראל".
על האמירה של שלמה שרף, שבזמנו קרא לו "מוביל ירקות", סיפר טלקר: "האמירה הזו מלווה אותי כל הקריירה. אני השתחררתי ממנה, אבל לא נותנים לי להשתחרר ממנה. כולנו מכירים את שלמה. לזכותו ייאמר שהוא העלה אותי מהאולימפית לבוגרת, ואת זה אי אפשר לשכוח לו. שלמה כמו שלמה, יודע לירות יריות בכל מקום ואני לא היחיד שספגתי – מי שזוכר את הסיפור עם השוער רפי כהן. לא נפגעתי, מה גם שהכותרת אחרי ששלמה הוציא את הידיעה בעיתון, התגובה שלי הייתה: אני המגן הימני הכי טוב בארץ. זה נשמע קצת שחצני, אבל ברח לי מה שנקרא".
על המספרים החריגים שלו בהפועל חיפה כמגן ימני – 46 שערים ב-195 הופעות – אמר: "גדלתי כקשר וכחלוץ ובמחלקות הנוער הבקעתי המון-המון שערים. מי שזוכר, הבקעתי גם שישייה במשחק אחד".
על התקופה עם אורי אוזן בהפועל כפר סבא, סיפר טלקר: "כשאלי אוחנה רצה להביא את אורי, אז הוא אמר לטביב 'בוא נביא אותו', אז טביב ענה לו: 'טוב, בוא נשחרר את טלקר'. אוחנה אמר לו: 'את טלקר אני לא משחרר, כי הוא משחק בשבעה תפקידים'. היה כיף גדול לשחק עם אוזן ואני יכול להגיד שהיכולות שלי תמיד עזרו לי למצוא מקום בהרכב, אם זה כמגן ואם זה כקשר".
טלקר סיפר גם מה הוא עושה כיום: "אני המון שנים מנהל מקצועי במחלקות נוער, השנה גם בגדרה וגם בשדרות. בשדרות לקח לנו קצת זמן להתאושש אחרי מלחמת 7 באוקטובר. היה קושי מטורף להרים את המחלקה – ילדים לא רצו לצאת מהבית, היה קשה לנהל אימונים, בלילות הם לא ישנים ולא נכנסים לשירותים לבד. הייתה פה המון עבודה מנטלית. השבוע סיימתי תואר שני בחינוך, ובבוקר אני מרצה ומורה במשרד החינוך. אז הכיוון שלי הוא קצת אחר מאנשי כדורגל – אני רואה את עצמי כמנהל מקצועי מוביל, מחנך ומוביל דרך בכדורגל, אבל גם במשרד החינוך. אני לא רוצה להגיד דברים גדולים, אבל אני כנראה גם הולך לדוקטורט".
על דמיטרי אוליאנוב, איתו שיתף פעולה במדי הפועל חיפה, טלקר הרעיף שבחים: "היו הרבה שחקנים גדולים, אבל הוא בטופ שלישיה או חמישייה ואין בזה ספק בכלל. שחקן ענק שמשחרר לחץ באמצע, היינו מוסרים לו ורצים למעלה כי ידענו שהוא לא יאבד את הכדור. אחד השחקנים הכי גדולים שהיו פה. שיחקתי גם עם אבי נמני ועם מי שאתה לא רוצה, אבל דמיטרי – כשאתה בונה קבוצה אתה רוצה אותו ועוד עשרה".
לגבי הקיצוני השמאלי שהכי חשש ממנו טלקר ציין: "שיחקתי בנבחרת ישראל, בברנבאו, שיחק עליי שחקן בשם פדרו מוניטיס. באותו משחק של נבחרת ישראל נגד נבחרת ספרד הגיעו סוכנים לראות אותי, והבן אדם הזה גמר לי את הצורה ואף אחד לא לקח אותי, אמרו 'הוא לא מתאים'. ישראלי? חיים רביבו, אולי אפילו מנור חסן, שבשיאו היה שחקן מטורף. שחקן שעשה לי המון צרות".
ולסיום, על השאלה אם הוא מתגעגע למשחק עצמו: "כן, זה בוער בך. לפני שנתיים-שלוש אימנתי את הנשים של הפועל באר שבע בליגת העל, והכדור עמד על ה-16 והחלטתי שאני רוצה לחזור ולבעוט. בעטתי, קרעתי את שריר התאומים, ומאז אני לא בועט לשער".
מה דעתך על הכתבה?