1 – איזה שבוע כיף עובר על הפועל באר שבע. שלשום היא קיבלה כמעט במתנה את הכרטיס לגמר הגביע ואתמול (שני) היא ניצחה את בית"ר ירושלים במשחק העונה, פתחה פער של ארבע נקודות מהצהובים שחורים ושמרה על פער של תשע נקודות ממכבי תל אביב. אם לפני שלושה שבועות בית"ר ירושלים נראתה כמו המועמדת מספר 1 להביא פה דאבל, מישהו בדרום נזכר שתארים לוקחים רק עם יכולת להפגין ריצה למרחקים ארוכים ובלי הרבה לחץ והיסטריה.
באר שבע למודת טראומה מהעונה שעברה, ונראה שרן קוז'וך בפרט והמערכת בכלל הפנימו את הצורך בשינוי הגישה הנדרש. ספק אם נשמע את המאמן מדבר השנה על ה"בלתי מנוצחים" – כי הוא למד על בשרו מה קרה בפעם הקודמת שהשתמש במושג הזה. אז במקום לדבר ולדבר, הפועל באר שבע באה לעבוד ואיך אומרים – יש הרבה מאוד עם מה. באר שבע נתנה אתמול, בפעם השנייה העונה, משחק מעולה מול בית"ר ירושלים, כזה שהבהיר מי כאן הקבוצה שבאה לקחת אליפות ומי החבר'ה החביבים שעלו מהנוער ומתרגשים מהמעמד.
באר שבע אוחזת במקום הראשון בכל הכוח וכעת היא קרובה מאוד להבטיח את המקום ה-1 בכניסה לפלייאוף העליון, וכל זה קורה גם בלי שמי שהיה אמור להיות המנייה הבטוחה, קינגס קאנגווה, נראה כמו שנראה בעונה שעברה. הסיבה היא שבבאר שבע באים לעבודה: אם איגור זלאטאנוביץ' נראה כמו רכש לא מאוד מוצלח בתחילת העונה, הרי שבחודשים האחרונים הוא מביא נקודות וגולים חשובים. את שער הניצחון נגח אור בלוריאן, לא בדיוק השחקן שכל הילדים ביציע רוצים להיות הוא – אבל עוד אחד שבא לתת עבודה.
כי ככה זה במשחקי עונה. עובדים ועובדים קשה. והתוצאות – בהתאם.
2 – אחרי ארבעה משחקים בלי ניצחון, מהם שני תיקו ושני הפסדים, כולל אחד בגביע לקבוצה שאתמול קיבלה גול שגם ילד בן 5 שמשחק בפיפ"א בפעם הראשונה בחייו לא מסוגל לקבל – בית"ר ירושלים צריכה להתחיל לשאול את עצמה שאלות קשות. למשל: האם באמת התלות בעומר אצילי היא כזו גדולה, עד כדי כך שבלעדיו עפים מהגביע ולוקחים נקודה משש בליגה? או, למשל: איך נתקענו עם שוער שבועט בלי סיבה בשחקן יריב רגע לפני שיש לו את משחק העונה על הראש. או, למשל: מה בעצם תורם לנו ירדן שועה?
אפשר להתעכב רגע על השאלה השלישית. שועה מוכשר, כשהוא בזון שלו הוא אחד הגדולים פה, אבל גם הזון הזה הוא בערבון מוגבל. כי בסוף, כשמנסים לחשוב לאילו קבוצות בישראל מתאים שחקן כמו שועה, התשובות מאוד מצומצמות. בית"ר ירושלים – זה בטוח, אולי גם בני יהודה, אולי אולי מכבי נתניה. וזהו בערך. במכבי תל אביב ובהפועל באר שבע אין מקום לשחקן כזה, גם מכבי חיפה והפועל תל אביב כבר בוגרות מספיק כדי לא להתקרב. בכל זאת, מדובר בשחקן של טריק וחצי, וזה עוד מילא – הוא לא באמת עושה הגנה ברמה שמספיקה לקבוצת צמרת אמיתית.
אתמול שועה היה צריך להיות שובר השוויון. האיש למשימות מיוחדות, זה שיביא לפחות נקודה במשחק העונה. אבל הוא היה מתחת לכל ביקורת, חלש ועייף, המשך ישיר ליכולת המחפירה שלו בגביע מול בני יהודה. יש מצב שבלי אצילי זה פשוט לא עובד לו, וזה בעיקר שם את שועה בפרופורציות הנכונות: שחקן נחמד, שכונתי מעט, טוב מאוד מול כל הריינות אבל לא מהחומר שמביא תארים להפועל באר שבע ולמכבי תל אביב.
מה דעתך על הכתבה?