שנה וחצי אחרי שהצטרף לאקדמיה של אינטר מיאמי, עידו זובידה חתם השבוע על חוזה הבוגרים הראשון שלו במדי אלופת ה-MLS, ובשנתיים הקרובות ישחק לצד הגדול מכולם – ליאונל מסי. הערב התראיינו עידו ואביו ל-103FM, ושיתפו בתחושות סביב החתימה המפתיעה ובדרך שעבר עד לרגע הזה.
האזינו לריאיון
על התחושות בעקבות החתימה, סיפר עידו: "אני עוד לא יודע מה התחושה להצטרף לקבוצה הבוגרת, אבל אני מקווה להרגיש אותה בקרוב. זו ברכה, ואני חושב שזה פירות של הרבה שנים של עבודה קשה. אני מקווה עכשיו להמשיך לקצור אותם".
על הדרך הקשה שעבר, אמר: "אני חושב שזו הייתה החלטה יותר קלה ללכת לארצות הברית כי יש לי דרכון. זה היה סיכון גדול מבחינתי, אבל באתי מאוד חדור מטרה וידעתי בדיוק מה אני רוצה להשיג. זה היה מאוד מאוד קשה. אני לא אשקר ואגיד שזה היה קל – ללמוד שפה חדשה, וזה מתסכל שלפעמים המילים לא יוצאות לך מהפה. אני חושב שיצאתי מזה ממש ממש חזק. זו חוויה שמבגרת אותך מאוד".
זובידה הוסיף : "אני לא יכול להגיד לך שאני מרגיש כמו ילד בן 20. בגיל 13-14 לעשות כביסה לעצמך, להסתדר עם אוכל לבד, לו"ז לבד, שיעורי בית – אתה צריך לדאוג לעצמך. אין מישהו שיושב לך על הראש. אמא הייתה איתי שם בשנה הראשונה, במרחק של שעה ממני. לפעמים בסופי שבוע הייתי הולך אליה. בשנה השנייה והשלישית היא כבר חזרה לארץ".
אביו, הני זובידה, הרחיב על הדרך שעבר בנו: "הילד מגיל שש מחליט מה הוא רוצה, מסביר בהיגיון ומבצע. עידו הוא ילד מיוחד. עד גיל 11 הוא היה בהפועל, עברנו לשנתיים וחצי למכבי, ובקיץ שנסעתי לאוניברסיטת אריזונה הוא הלך לאקדמיה של בארסה – והשאר זה היסטוריה".
הני המשיך וסיפר: "הוא הפתיע גם אותנו ברמת היכולת שלו וברמת הריכוז סביב המשחק. הרבה נסעו והרבה לא הצליחו, ואני חושב שיש פה מעטפת מאוד גדולה שכוללת מאמן מנטלי, מאמנים אישיים, הורים, ליווי מתמיד. גם בזמנים הקשים לא אמרנו לקפל את הדברים ולחזור הביתה. עידו סיים עם ממוצע 100 בבגרות וקיבל הצעות לכל האוניברסיטאות הטובות. זה היה ההסכם – אין לרדת ממוצע 100".
לסיום, עידו התייחס להתמודדות עם תשומת הלב סביבו מאז החתימה על החוזה: "אני יכול להגיד שזה מרגיש כמו עולם מקביל, וזה עוזר לי האמת. אני מתעורר בבוקר עם הודעות בטלפון, אבל אז אני הולך למתחם ואני מרגיש שווה בין שווים עם כל השחקנים בקבוצה שלי, אז זה מאוד מקרקע. זה אחלה בלאנס. זה כיף, אבל אני עובד ואני מפוקס ויש לי את השגרה שלי".
מה דעתך על הכתבה?