"הייתי צריך לחתום בהפועל ת"א, אבל הייתה התנגדת מצד האולטראס וזה נפל"

בריאיון מיוחד לפודקאסט של ספורט1, "מחצית בשכונה" בהנחיית רון עמיקם, חזר אלישע לוי למשחק השרוכים – אותו משחק דרמטי ומדובר שבו הפסידה הפועל בית שאן לבית"ר ירושלים, שהבטיחה בעקבותיו את האליפות על חשבון הפועל תל אביב. לוי התייחס לנזק התדמיתי שנגרם לו בעקבותיו, וגם לכך שהאירוע סגר בפניו – לדבריו – הזדמנות לאמן את האדומים שנים לאחר מכן.

צפו ב"מחצית בשכונה" עם אלישע לוי

לוי סיפר על תחושותיו בזמן אמת: "באנו למשחק הזה בידיעה שאנחנו חייבים לנצח כי אם לא – אנחנו יורדים ליגה. אני מדבר על הריל־טיים. אני בתוך המשחק, עושה כל מה שצריך כדי לנצח. בסוף היה כאוס כזה שלא ראיתי – הגדרות, אנשים מסביב, כולם על הדשא. אני עומד בעמדה שלי ורואה אנשים נכנסים למגרש. מקצועית אני עושה הכול כדי לנצח: מכניס שחקנים, עושה חילופים – הכול כדי לנצח. אני אומר לך באחריות, לא שמעתי שום ‘בשורות' מטדי תוך כדי המשחק. אני הייתי בתוך המשחק. כשנגמר – התנפלו אנשים, כולם היו בתוך המגרש, ואני לא חושב על שום דבר, כי בתוכי אני יודע שעשיתי הכול".

בהתייחס לניתוח בדיעבד ולהאשמות שעלו עם השנים, אמר: "בדיעבד, כשאתה מנסה לנתח – בדקו וחקרו ולא מצאו שום דבר. אבל יש נורמות. נורמות של התבטלות ושל אי־עמידה בלחץ. זה חבל, אבל זה חלק מהכדורגל של אז. ואם מישהו אומר שמכרו – אז מישהו קנה. אני לא שם. אני מייחס את זה להתבטלות. דברים כאלה אי אפשר להוכיח כמו שמספרים, אבל כן אפשר להבין שהיו נורמות".

לשאלה האם המשחק פגע בקריירה שלו, השיב לוי בנחרצות: "אני אגיד לך – ממש לא. אין ספק שהמשחק הזה עשה נזק תדמיתי לבית שאן, והתחילו לחבר את כולם לסיפור הזה – אותי ואת כל מי שהיה שם. אבל באופן אישי – אף אחד לא חשב שעשיתי משהו לא נכון. אני לא עזבתי מיוזמתי את בית שאן, הראו לי את הדרך החוצה. כמאמן הרגשתי שהגנתי על השחקנים ועל הקבוצה, ותקפו אותי למרות שבשלוש־ארבע דקות אי אפשר 'לראות' מה רוצים שתגיד. נגמר הסיפור, ולא קיבלתי הצעה להמשיך. אולי הייתי יותר מדי חזק".

לוי התייחס ליחס כלפיו בשנים שלאחר המשחק: "אף אחד – לא ציבורית ולא מהפועל תל אביב – לא היה נגדִי. אף אחד לא חשב שעשיתי משהו לא נכון. התקדמתי וקיבלתי קבוצות. אני מדבר על השנים הראשונות, אבל כשבאו ועשו מזה מיתוס ופולחן – התחילו לחבר גם אותי לסיפור הזה".

לדבריו, הסוגיה חזרה גם שנים מאוחר יותר: "זה הגיע לשיא כשאמיר כבירי היה הבעלים של הפועל תל אביב. קיבלתי חוזה לאמן את הקבוצה, הכול היה צריך להיחתם – ואז הייתה התנגדות גדולה מצד האולטראס וזה נפל. הייתי מסדר את זה במסיבת עיתונאים אחת – בא והולך. חבל, זה מצער אותי, כי יש להפועל תל אביב קהל אוהדים מאוד טוב ולא יצא לי לאמן שם. אני מצטער אם מישהו נפגע, אבל אני אומר לך – עשיתי הכול נקי".