רמי דואני, בלם הפועל תל אביב בעבר שנאלץ לפרוש מכדורגל בגיל 25 בלבד, התארח בפודקאסט "מחצית בשכונה" מבית ספורט1 בהנחיית רון עמיקם. במהלך הריאיון הוא סיפר על ההחלטה לשחק בליגת העל תמורת 1,500 שקל בחודש בלבד, וכן על הרגע שבו הבין כי הקריירה שלו הגיעה לסיומה.
צפו ב"מחצית בשכונה" עם רמי דואני
דואני, שסיים את דרכו בהפועל תל אביב, סיפר כיצד הגיע להפועל פתח תקוה: "אחרי שנפצעתי ועברתי שיקום לבד, התקשרתי לגילי לנדאו, שהיה מאמן בהפועל פתח תקוה. אני אומר לו: 'גילי, קח אותי'. הוא אומר לי: 'רמי, אתה פצוע'. אמרתי לו: 'גילי, אל תדאג, קח אותי, אני משקם את עצמי לבד'".
בהמשך הוסיף והתייחס לסוגיית החוזה והתנאים הכספיים: "הם אמרו שאין להם כסף. אני יושב עם אפי צפריר, והוא אומר לי: 'כמה כסף אתה רוצה?'. אמרתי לו: 'אני לא רוצה כסף, אני רוצה צ'אנס לחזור לשחק כדורגל'. שיחקתי ב-1,500 שקל בהפועל פתח תקוה, ותרמתי אותם כל חודש. זה היה ההסכם שלי עם אלוהים, שאם הוא נותן לי עוד צ'אנס בליגת העל. תרמתי את הכסף לבית הכנסת, אני איש מאמין. כן, שיחקתי כדורגל בליגת העל עבור 1,500 שקל בחודש".
על רגע המפנה בקריירה שלו, סיפר: "משחק ראשון אני משחק מול הפועל חיפה, עם ערן לוי ועדן בן בסט, ועשינו 2:2. שיחקתי מעולה והרגשתי טוב. יש לנו גביע ביום שלישי, וגילי בא ואומר לי: 'רמי, אל תעלה'. אני אומר לו: 'גילי, אני מפה עד שאני חוזר להפועל ולנבחרת, לא מפסיק לשחק'. הוא אומר לי: 'רמי, לאט לאט, הכול טוב, אתה משחק בשבת, אל תפחד, עזוב'. אמרתי לו: 'לא, אני עולה'".
דואני תיאר את הרגע הדרמטי: "אני עולה לשחק ובדקה ה-6 אני מתרומם לכדור גובה, וכשאני נוחת רוג'רס קולה נותן לי דחיפה כזו ואני שומע את הפק המפורסם ואני מבין שקרעתי את הרצועה, את אותה רצועה. אני מנסה לשחק עם רצועה קרועה כשהברך בורחת. אני יורד ישר לחדר ההלבשה, נכנס למקלחת ובוכה. להבדיל אלף אלפי הבדלות, רק מהמוות של אבא שלי בכיתי ככה. ואני מבין שסיימתי עם הכדורגל".
מה דעתך על הכתבה?