"אמרתי לאלי גוטמן שאני לא נכנס. הוא השתולל, אבל הוא לא יצא עם זה לתקשורת"

בריאיון יוצא דופן לפודקאסט של ספורט1, "מחצית בשכונה" בהנחיית רון עמיקם, בלם העבר רמי דואני סיפר בהרחבה על מערכת היחסים המורכבת עם המאמן אלי גוטמן בימיהם המשותפים בהפועל תל אביב ועל ההתפתחויות המקצועיות והאישיות שהובילו לעזיבתו.

צפו ב"מחצית בשכונה" עם רמי דואני

על הגעתו של אלי גוטמן לקבוצה סיפר דואני: "משחק ראשון דווקא פתחתי. זה המשחק המפורסם שהפסדנו, החלפתי חולצה וכעסו עליי. אחרי שבוע אימונים, אלי העיף אותי מהאימון בגלל שלא עשיתי איזו סגירה אלכסונית. שאלתי אותו על מה העפת אותי מהאימון, והוא אמר לי: ‘הסתכלת עליי במבט מסוים'. אמרתי לו שלא. הוא שאל מה יש לי, ואמרתי לו שקשה לי בסיטואציה, וממש בכיתי".

בהמשך תיאר עימות אישי חריף: "הוא יושב פה, יוסי אבוקסיס יושב בצד השני, ואומר לי: ‘בוא, אני אקח אותך ממול בוולפסון, תראה מה זה קשה'. שם ממש התפרצתי עליו ואמרתי לו: 'אתה לא יכול להגיד לי כמה זה קשה להיות בבית חולים, בתור ילד שראה את אבא שלו מקבל דום לב לידו, ועובר איתו צנתורים, מחלות, השתלות כליה וניתוחים. כל הילדות שלי הייתה בבתי חולים. אתה לא יכול להגיד לי מה קורה בבתי חולים'".

עוד הוסיף כי פנה גם לאבוקסיס: "פניתי בזמנו גם ליוסי ואמרתי לו: אתה היית חלק מאיתנו, למה אתה לא עוזר לי?".

בהמשך התייחס למעמדו המקצועי בקבוצה: "משם מתגלגלת הסיטואציה שלמעשה אני הופך להיות בלם שלישי, ואני לא מסתגל. כל משחק אני עולה לחימום בדקה 25–30 ונכנס לשתי דקות, שלוש דקות, ארבע דקות. באימונים הכול נראה מעולה, וזה מה שהוא מחליט".

דואני סיפר גם על הסיום הדרמטי של אותה עונה: "יש לנו משחק גביע נגד בית"ר ירושלים. הייתי פנדליסט לא רע, בלשון המעטה, ואני אומר לו: ‘אלי, תכניס אותי. יש פנדלים, מה קורה? תן לי לבעוט'. הוא לא מכניס אותי, נכנס עידן סרור ואנחנו מפסידים. ככה נגמרת העונה".

על תחילת העונה השנייה תחת גוטמן ציין: "מתחילה העונה השנייה, ואני באתי אליו וביקשתי לעזוב. הוא לא הסכים. אני יכול להגיד שאין לי משהו רע נגד אלי. הוא תמיד אמר לי, וייאמר לזכותו: 'זה לא שאתה לא טוב, אתה טוב, אבל כרגע אתה בלם שלישי, ילד בן 21–22, הכול בסדר. לאן אתה ממהר? אתה תקבל את הצ'אנס שלך, תשב פה ותישאר'".

לדבריו, הוא ביקש לעזוב עוד לפני מחנה האימונים: "אני לא רציתי להישאר, רציתי לשחק. לפני המחנה אני לא רוצה לעלות למטוס. אני אומר לו: ‘אלי, תן לי ללכת'. הוא ענה לי: ‘לאן אתה רוצה ללכת? אתה בהפועל תל אביב. שב פה, תירגע, הכול טוב, הכול יהיה בסדר'".

עוד תיאר אירוע משמעותי בקריית אליעזר: "אנחנו חוזרים מהמחנה, ואז יש את הקטע המפורסם בקריית אליעזר במשחק נגד בני סכנין. הוא אומר לי להיכנס ואני לא רוצה, כי לא רציתי להיכנס בדקה ה-84. אמרתי לו: ‘אני לא נכנס'. הוא השתולל, וייאמר לזכותו שהוא לא יצא עם זה לתקשורת. הוא כיבד אותי. היו לנו המון שעות ביחד, והוא פשוט רצה שאני אהיה שחקן סגל בהפועל תל אביב".

בהמשך ציין את ההשלכות המקצועיות: "ועדת משמעת, לוקחים לי את האוטו, ואומרים לי שאין לי לאן לעבור. אם אני רוצה, אני יכול לעבור להפועל כפר סבא".

לדבריו, גם לאחר מכן התקיימו שיחות עם גוטמן: "אני עולה לאימון, ואלי אומר לי: ‘אל תלך. אתה ילד, אתה לא מבין מה אתה עושה. אל תעבור לכפר סבא'. אני אומר לו: ‘אלי, אני חייב לשחק'. הוא עונה לי: ‘אתה בלם שלישי בהפועל תל אביב'".

על המעבר להפועל כפר סבא סיפר: "הלכתי לכפר סבא, ובאימון הראשון הבנתי שעשיתי את טעות החיים שלי. העונה הסתבכה לי, שברתי את הרגל. אמרתי לעצמי שאם אני עולה ליגה, אני חוזר לתודעה. אני לא חושב שלא גבי קצרה ולא אלי טביב רצו שהפועל כפר סבא תעלה ליגה. גמרתי את העונה. חזרתי למשחק או שניים בסוף".

לבסוף תיאר את היחס אליו עם שובו להפועל תל אביב: "בסוף השנה אני חוזר להפועל תל אביב, ואומרים לי שאני לא מתאמן כי אלי לא רוצה שאני אתאמן. אני הופך להיות סוג של מנודה. באסיפות מקצועיות אלי מוציא אותי. באימוני יום שישי אני לא מגיע. למשחקים אני לא מגיע ויכול להגיע רק בתור אוהד. באימונים אני עושה את כל האימונים, אבל ברגע שיש משחקון טקטי – משחקים לפני שחקני הנוער ואני רץ מסביב. אף אחד לא רצה אותי. לא רציתי ללכת ללאומית אחרי מה שעברתי וראיתי, כי הבנתי שזה רחוק שנות אור ממה שאני מכיר, ובליגת העל אף קבוצה לא רצתה אותי".