אחרי עשור וחצי על במת הכדורגל העולמי – במועדוני פאר כמו ריאל מדריד וארסנל – לכל אוהד יש דעה על מרטין אודגור. דבר אחד בטוח: אף אחד לא חושב שמדובר בשחקן רך או עצלן. אודגור אימץ מגיל צעיר שגרת אימונים קשיחה שהפכה אותו לאחד השחקנים הטובים בהיסטוריה של נורבגיה ולקפטן התותחנים בגיל 23 בלבד.
אביו, שהיה שחקן ומאמן, בנה עבורו לוח זמנים שבועי תובעני שכלל לפחות 20 שעות כדורגל. כילד באקדמיה של סטרומסגודסט, סביב גיל 12, הוא נהג להגיע למתקן האימונים מיד לאחר הלימודים ב-14:00 – שעות לפני תחילת האימון הקבוצתי. לאחר שסיים את האימון ב-17:30, המשיך לעבודה בחדר הכושר עד 19:30, ומיד לאחר מכן חזר למגרש לבדו לתרגול נוסף. בגיל 15 כבר שיחק עם בוגרים, ערך בכורה בליגה הנורבגית הבכירה וכעבור חודשים ספורים רשם הופעה ראשונה בנבחרת הלאומית.
מאז המעבר המתוקשר והכושל לריאל מדריד, הושאל למספר קבוצות כדי לצבור דקות, עד שהגיע ללונדון (תחילה בהשאלה ואז ברכישה תמורת 30 מיליון ליש"ט ב-2021). בבירה הבריטית מצא אודגור בית מושלם לתכונות שלו כשחקן: קשר התקפי פעיל ויצירתי, מקצוען-על שמוביל את הלחץ הגבוה ולוקח אחריות ברגעים קשים.
ההתקדמות של ארסנל ושלו הייתה מרשימה, אך בשתי העונות האחרונות המגמה השתנתה. שילוב של פציעות, שינויים אישיים (נישואיו והולדת בנו הבכור) ודעיכה מקצועית, הולידו סימני שאלה לגבי עתידו באצטדיון האמירויות. אמנם נפוצו שמועות על ריב עם המאמן מיקל ארטטה, אך גורמים בתוך המועדון מכחישים זאת. עם זאת, אין ספק שמעמדו נשחק.
חוזהו של אודגור יסתיים בעוד שנתיים. השחקן בן ה-27 לא מעוניין לעזוב, אך לא בטוח שהנהלת המועדון חושבת בצורה דומה. ארסנל לא יכולה להרשות לו להגיע לשנה האחרונה בחוזהו הנוכחי (שנחתם ב-2023), שכן אז הוא יוכל לעזוב ללא תמורה. הקיץ הקרוב הוא ההזדמנות האחרונה למכור אותו ברווח משמעותי; הארכת חוזה אמנם תשאיר אותו במועדון, אך היא תקשור את הקבוצה לקשר יצירתי מעבר לגיל 30 – מהלך שאינו נחשב לנכס מניב לטווח ארוך.
ייתכן שמדובר במסר לקפטן וייתכן שלא, אך ארסנל כבר השלימה את חידוש החוזים של וויליאם סאליבה ובוקאיו סאקה, והבטיחה את הישארותם עד 2030 לפחות. המועדון החל גם במשא ומתן עם דקלן רייס, שחוזהו מסתיים ב-2028, מה שמעיד על סדרי העדיפויות הנוכחיים. במקביל, שמועות קושרות את המועדון לסנדרו טונאלי מניוקאסל, שסוכנו כבר הציע אותו ללונדונים.
המספרים של אודגור בשנתיים האחרונות פשוט לא מספיקים עבור יוצר ראשי בקבוצת צמרת בפרמיירליג. אמנם הוא מדורג בעשירייה הראשונה בבישולים (מקום 6 משותף), אך מבחינת מסירות עומק הוא צנח למקום ה-19 בליגה (0.2 למשחק). בקטגוריית "מסירות מפתח", הוא בקושי נכנס למאה הראשונים בחמש הליגות הבכירות באירופה – נתון המציב אותו בשורה אחת עם קשרים מנוטינגהאם פורסט, ובבישולים צפויים (xA) הוא אפילו לא בטופ 25 בפרמיירליג.
סטיב ניקול, שחקן ליברפול לשעבר ופרש ESPN, טוען כי "לא כדאי לו להישאר בארסנל". עמית פרנק לבוף, הרחיב: "אם אתה הקפטן ופתאום יש ספק אם תפתח בהרכב בגלל שחקנים כמו אברצ'י אזה – למה שתישאר? אודגור אלגנטי, אבל הוא כבר לא משפיע באמת. הוא מתחיל מהלכים לרוחב, בעוד שאזה מביא תנועה אנכית שגם עוזרת לוויקטור יוקרש".
לעת עתה, לאודגור אין לאן ללכת. כמקצוען חרוץ, הוא צפוי להמשיך להילחם ולנסות להוביל את ארסנל לאליפות ראשונה מזה כשני עשורים, והדרך לשם עוברת בעוד דרבי ענק מול צ'לסי הערב (18:30, ספורט1). אם יעזוב כקפטן שהניף את הגביע, הראשון מאז פטריק ויירה, הוא ייזכר כאחת הרכישות החכמות בתולדות המועדון. אם לא, הוא עלול להיזכר כאכזבה.
מה דעתך על הכתבה?