שניים מבית"ר ירושלים, ארבעה מב"ש: דירוג עשרת השחקנים הטובים בליגת העל

המלחמה עם איראן עצרה זמנית את אחת העונות המרתקות ביותר שהיו בכדורגל הישראלי בשנים האחרונות. מאבק האליפות חי וקיים, הקרב על המקום באירופה לוהט וגם בתחתית, עושה רושם שעוד צפויות התפתחויות מעניינות במיוחד. 24 מחזורים חלפו מפתיחת העונה בליגת העל, וכאשר שניים בלבד נותרו עד חלוקת הליגה לפלייאוף עליון ותחתון, זה הזמן לדרג נכון לרגע זה, את עשרת השחקנים הטובים ביותר בליגת העל.

כנראה שאם תיקחו עשרה אנשים שונים מהרחוב, תקבלו עשרה דירוגים שונים. השחקנים שנבחרו נבחנו על פי מספר קריטריונים מרכזיים: כושר נוכחי, השפעה על הקבוצה וכן רזומה לאורך הקריירה. קבלו את עשרת הטובים ביותר של ליגת העל.

מקום 10 – סתיו טוריאל

המוציא לפועל של הפועל תל אביב. בעונתו הראשונה כשחקן מוביל באמת, טוריאל מוכיח איכויות ששייכות לגדולים ביותר. הוא ניצב במקום השלישי בטבלת כובשי השערים עם 11 כיבושים וכשבמאזנו עוד 4 שערים, הוא אחראי ישירות על מעל שליש מהשערים של האדומים העונה. דבר אחד בטוח: הרבה מאוד שנים, לקהל האדום לא היה כוכב שהוא כל כך מזדהה איתו. המיקום הנמוך יחסית נקבע בשל העובדה שמדובר בעונתו הראשונה של טוריאל במעמד שכזה, והוא יצטרך להוכיח המשכיות כדי להראות שהוא באמת שייך לטופ של הטופ.

מקום 9 – דור פרץ

צריך לומר את האמת, מבחינת יכולת, לא בטוח שקשר מכבי תל אביב נמצא בעשירייה. ועדיין, אי אפשר להתעלם מהווינריות והמנהיגות שדור פרץ מביא למכבי תל אביב, מהרזומה שהוא מביא איתו ומהתפוקה הסטטיסטית העקבית שלו, כשהוא עם עשרה שערים העונה, ומהעובדה שהוא ככל הנראה יהיה שם כשהאלופה תצטרך אותו. כשהוא בזון, מעטות ההגנות שיכולות לעצור את ההצטרפות שלו מהגל השני, ואם היה יותר מדויק ומרוכז יותר פעמים, הוא גם היה כובש הרבה יותר. להמשך הקריירה, הוא רק יצטרך להחליט שוב מה הוא – קשר או חלוץ?

מקום 8 – אליאל פרץ

מי היה מאמין עד לפני שנתיים שאליאל יהיה הפרץ הבכיר בליגת העל. הקשר של הפועל באר שבע ביסס את מעמדו בזכות כאחד הקשרים הטובים בישראל, בטח מבין הישראלים שבהם, מה שהקנה לו גם מקום מוצדק בנבחרת של רן בן שמעון. פרץ מציג עבודה בלתי פוסקת במרכז השדה גם בפן ההגנתי וגם בפן ההתקפי, שם הוא חלק בלתי נפרד מתבנית ההתקפה של רן קוז'וך עם גיחות ימינה שמסתיימות לא פעם ביצירת מצבים ואף בבישולים, 3 כאלה יש לו, לצד 4 שערים.

מקום 7 – עלי מוחמד

אמרו עליו שהשיא כבר מאחוריו, אבל החזרה של ברק בכר החזירה עמה את עלי מוחמד הישן והטוב, ויש שיגידו שאפילו טוב יותר ממה שהכרנו. במשך חודש וחצי לאורך העונה, עלי מוחמד פשוט ריחף על המגרש, ולעתים היה נדמה שיש כמה ממנו על כר הדשא. לצערו ולצערה של מכבי חיפה, האויב הכי גדול של עלי מוחמד שוב חזר – והוא הגוף שלו, כשהוא מושבת בעקבות פציעה מאז המחזור ה-16.

מקום 6 – עומר אצילי

אין רשימה בלי אחד משחקני הליגה הטובים שהיו פה. נכון, זו ממש לא עונה ענקית במושגים של עומר אצילי, כשהוא "רק" עם 8 שערים ו-5 בישולים, אבל זה בדיוק מראה את כוח ההרתעה העצום ששחקן הכנף של בית"ר ירושלים יצר לעצמו בליגה שלנו, כשאם תשאלו את הגנות הליגה מי השחקן האחרון שהן ירצו שיעמוד חופשי על קו ה-16, זה כנראה יהיה הוא ברוב מוחץ. בית"ר ירושלים עוד תיהנה מהכוכב שלו, ותהיה חייבת אותו בחזרה בשיאו כדי להמשיך לחלום על צלחת האליפות.

מקום 5 – דן ביטון

אם הדירוג היה נערך בחודש דצמבר, סביר להניח שמלך השערים של הליגה עם 15 כאלו, היה ניצב לכל הפחות בשלישייה הראשונה. אלא שמאז, בשמונת המשחקים האחרונים, הכוכב של הפועל באר שבע, שהרגיל אותנו למספרים יוצאי דופן, נעצר. גם כשהוא לא כובש, ביטון הוא עדיין כלי התקפי משמעותי במערך של רן קוז'וך, הוא מעורב, מייצר מצבים ומאיים בעצמו על השער, אך בפלייאוף, כדי לנעול סופית את המאבק ולהבטיח שתסריט העונה שעברה לא תחזור, מוליכת הטבלה תהיה חייבת לקבל בחזרה את אותו דן ביטון שפירק פה את הליגה בשליש הראשון של העונה. הוא כבר הראה שהוא מסוגל לעשות את זה.

מקום 4 – ירדן שועה

לו השאלה הייתה איזה שחקן מסב לכם הכי הרבה הנאה בליגת העל, התשובה הייתה ברורה. עם 12 שערים, שועה נמצא בעונת שיא מבחינת כיבושים. העובדה שבמאזנו רק 3 בישולים מפתיעה, אך כשמסתכלים על בית"ר ירושלים, רואים כמה משחק ההתקפה שלה מבוסס על ראיית המשחק הפנומנלית של הכוכב שלה, והיכולת שלו להעמיד שחקנים במצבים בטוחים לשער או לבישול. ירדן שועה הוא הקוסם של הכדורגל הישראלי, ואת הדברים שהוא מסוגל לעשות עם הכדור, אין אף שחקן אחר שיכול לבצע. השאלה היא מה קורה בלי הכדור, כאשר נדרשת עבודה טקטית והגנתית בקצב משחק גבוה, כפי שלמשל היה נדרש ממנו במשחק העונה מול הפועל באר שבע, ושם הוא נופל ממעומדים שנמצאים לפניו ברשימה.

מקום 3 – רוי רביבו

מאז אלי דסה, לא היה מגן שתרם למשחק ההתקפה של הקבוצה שלו כמו רוי רביבו. אפילו העובדה שהוא מוליך את טבלת המבשלים עם שבעה, כשחקן הגנה, לא מספרת את סיפור התלות ההתקפית של מכבי תל אביב במגן שלה. רביבו מציג גרף התקדמות יוצא דופן, כשהוא משפר גם את משחק ההגנה שלו, ומבין הישראלים – הוא לחלוטין השחקן בעל התקרה הגבוהה ביותר כיום בליגת העל. לאחר שהמעבר לחו"ל לא יצא אל הפועל כשהמו"מ עם פ.צ קופנהאגן נפל בקיץ האחרון, כעת עושה רושם שקפיצת המדרגה של רביבו ליעד הבא כבר נמצאת מעבר לפינה. הוא לגמרי שייך לשם.

מקום 2 – לוקאס ונטורה

העוגן של הפועל באר שבע במרכז השדה הוא הקשר האחורי הטוב ביותר שהגיע לישראל מאז ימי דרק בואטנג בבית"ר ירושלים. כן, הוא גם גרסה משודרגת של ג'ון אוגו שכיכב בטרנר בשושלת האליפויות, מהסיבה הפשוטה שוונטורה, מעבר לעוצמות ההגנתיות שלו וליכולת שלו לחלץ כדורים בסיטונאות במרכז המגרש (שני באחוז התיקולים המוצלחים לפלקאו מהפועל תל אביב), משלב גם יכולת נהדרת בקידום המשחק, טכניקה נהדרת לקשר 6 ובעיקר עושה את כל מי שלידו טוב יותר. נכס ענק לרן קוז'וך.

מקום ראשון – קינגס קאנגווה

כשקינגס קאנגווה מרים הילוך, לכולם ברור שזו רמה אחרת לגמרי מכל מה שיש בליגה שלנו. השחקן היחיד בליגה שמסוגל לקחת כדור מקו מחצית המגרש ולדהור באין מפריע לרחבה ולעשות, אבל מעבר לכך, ההשפעה של קאנגווה על הפועל באר שבע, שבאה לידי ביטוי בעיקר מאז החזרה מאליפות אפריקה והדעיכה של דן ביטון, היא חסרת תחליף. 8 שערים, 5 בישולים, מקום ראשון בדריבלים מוצלחים (39), ומקום ראשון מבין השחקנים שאינם שחקני הגנה במסירות מדויקות (894), מה שמוכיח עד כמה הוא משפיע ומעובר במשחק של הקבוצה מבירת הנגב. מדובר באחד הזרים הטובים שהגיעו לליגה שלנו, אך חייב לקחת אליפות כדי באמת להיזכר ככזה.

כמעט נכנסו: כריסטיאן בליץ', טייריס אסאנטה, ירין לוי, עדי יונה, לויזוס לויזו, אדריאן אוגריסה