אריאל הרוש עדיין לא פרש מכדורגל. השוער ששיחק בעונה שעברה במ.ס אשדוד, נפצע ומאז לא חזר, מקים בימים אלו עסק חדש בתחום הנדל"ן, אך עדיין לא פוסל חזרה למגרשים גם בגיל 37. בריאיון משותף עם רמי גרשון לפודקאסט "מחוץ לקווים" של בן שהר ואבישג לסרי, הרוש סיפר בפתיחות על היחסים המורכבים עם אוהדי בית"ר ירושלים, הקבוצה בה גדל, וגם על פרשת הצ'צ'נים שעמד במרכזה, ובדיעבד הייתה תחילת הסוף של דרכו במועדון נעוריו.
"יש הרבה רגשות מעורבים. אני גדלתי שם מגיל 11, שם גדלתי וחונכתי ובזכות בית"ר אני מי שאני, היו לי חוויות מטורפות, אבל מצד שאני בכל פעם שאתה נזכר במה שאוהדים עושים לך כשאתה מגיע לשם למגרש ומה שעשו לי מחוץ למגרש באשדוד, למרות שלא כולם ככה וחלק גם אומרים לי שהם אוהבים אותי" סיפר הרוש.
הרוש המשיך: "עדיין, קשה לשכוח את הדבר הזה, אבל אני מעדיף לזכור את הדברים הטובים. אני תמיד אמרתי כשהייתי בבית"ר שמשם זה רק לאירופה. כשהיה את כל הבלאגן כשאלי טביב לא שילם והקהל התהפך עליי, אמרתי 'אני לא יכול להישאר פה יותר'".
הרוש סיפר את הסיבה שבגללה הסכים לעבור להפועל תל אביב: "אחרי זה חזרתי לשם וקיבלתי קללות כאילו אני אויב המדינה והבנתי שזה כנראה נגמר לתמיד. בגלל זה המעבר ממכבי נתניה להפועל תל אביב היה לי יותר קל. אני בית"רי, גדלתי במזרחי, אמרתי תמיד שאני לא אשחק בהפועל תל אביב, אתה אומר את זה כי אתה ירושלמי ואתה יודע מה זה הפועל תל אביב בירושלים, אבל ברגע שזה קרה אמרתי 'טוב, אני אעשה את המעבר הזה'".
על פרשת הצ'צ'נים סיפר: "אחרי מה שהיה, המשכתי לשחק בבית"ר עוד שנה. ואז בשנה הזאת היה מאוד מתוח והיה איזשהו זץ מאוד קטן, הרגשתי שחיכו לי בפינה והרגשתי שמשהו לא טוב קורה פה. ואז כשהלכתי להפועל תל אביב, זה העצים את השנאה. אם שמו לי רגל בעניין הצ'צ'נים? באיזשהו מקום כן. איציק קורנפיין אמר לי 'לך למסיבת עיתונאים, אתה ועמית בן שושן מקבלים את הצ'צ'נים', לא יכולתי להגיד לו לא. אני בדיעבד, לא הייתי שולח את עצמי לשם, לא הייתי מכניס את השחקן שלי לקונפליקט כל כך גדול שהמועדון עומד בו".
מה דעתך על הכתבה?