בעידן של מגבלת זרים הפכה מגמת המתאזרחים לאחד המפתחות המרכזיים להצלחה בליגת העל. היכולת לרשום שחקן איכותי כישראלי מאפשרת גמישות בבניית הסגל ומשנה לעיתים את מאזן הכוחות בין הגדולות. בפרויקט מיוחד לרגל יום העצמאות ריכזנו רשימה של עשרת המתאזרחים הגדולים ביותר שדרכו על הדשא בישראל, כאלה שקיבלו את התעודה הכחולה עוד כשחקנים פעילים, עם הנתונים, הסיפורים המקצועיים והפרטים שהפכו אותם לחלק בלתי נפרד מהכדורגל שלנו.
גוסטבו בוקולי (הפועל רמת גן, הכח רמת גן, אחי נצרת ומכבי חיפה)
הקשר הברזילאי הגיע לישראל בשנת 2001 מקבוצת פראנה לאחר שגדל בכלל כשחקן כדורגל אולמות, אך את דרכו בישראל החל בליגה הלאומית במדי הפועל רמת גן. בוקולי הפך לאחד הזרים המשפיעים ביותר של מכבי חיפה, אליה הגיע לאחר מחטף מפורסם: מכבי תל אביב כבר הייתה במו"מ מתקדם להחתמתו, אך הירוקים פעלו במהירות והצליחו להנחית אותו בכפר גלים. בוקולי זכה בחיפה ב-4 אליפויות ו-2 גביעי טוטו, כבש כ-49 שערי ליגה ובישל עוד למעלה מ-40 פעמים. הוא קיבל את אזרחותו ב-2012 לאחר שנים של מגורים בארץ. בוקולי, שזכה לכדורגלן העונה ב-2006 הפך לאחד השחקנים האהובים בישראל, והוא מתגורר בארץ עד היום.
רוברטו קולאוטי (מכבי חיפה ומכבי תל אביב)
החלוץ הארגנטינאי הגיע למכבי חיפה בשנת 2004 ממועדון הפאר בוקה ג'וניורס ומיד הפך לאימת ההגנות. בעונת 2004/5 הוא קטף את תואר מלך השערים של הליגה עם 19 שערים, וזכה עם הירוקים בשתי אליפויות רצופות לצד מסע קסום בגביע אופ"א בעונת 2006/7. לאחר תקופה בליגה הגרמנית במדי בורוסיה מנשנגלדבאך, הוא חזר לישראל וחתם במכבי תל אביב של תחילת עידן מיטש גולדהאר, שם זכה באליפות נוספת (2012/13). קולאוטי כבש 58 שערי ליגה בישראל, וייצג את נבחרת ישראל ב-21 הופעות בהן כבש 6 שערים. הוא התאזרח בשנת 2006 בעקבות נישואיו לישראלית והפך לבורג מרכזי בהתקפת הנבחרת באותן שנים.
מוראד מגמאדוב (מכבי פתח תקוה)
הבלם שהגיע ב-1995 מקבוצת ז'מצ'וז'ינה סוצ'י הרוסית הפך לסמל הבלתי מעורער של מכבי פתח תקוה. מגמאדוב, שהתאזרח ב-2003, נחשב לאחד הזרים הטובים ביותר שהגיעו אי פעם לקבוצות שהן לא מה"גדולות" המסורתיות. הוא רשם 481 הופעות במדי המועדון, זכה ב-2 גביעי טוטו והיה שותף להעפלה ההיסטורית לשלב הבתים של גביע אופ"א. לאחר פרישתו, השתלב מגמאדוב במגוון תפקידים מקצועיים במכבי פתח תקווה, והוא נותר עד היום מודל לאחד הסמלים הגדולים ביותר בהיסטוריה של המלאבסים.
ניקיטה רוקאביצה (בית"ר ירושלים, מכבי חיפה והפועל באר שבע)
החלוץ האוסטרלי הגיע לישראל לראשונה בקיץ 2015 מקבוצת ווסטרן סידני וונדררס. לפני שחתם בבית"ר ירושלים, הוא נבחן במכבי תל אביב, אך הצהובים בחרו באותה עת שלא לצרפו. לאחר עונת בכורה מצוינת בליגה בה כבש 14 שערים, החליט יעקב שחר להפעיל את אופציית הרכישה של החלוץ האוסטרלי על סך 400 אלף דולר.
רוקאביצה התאזרח בזכות נישואיו והפך לאחד הכובשים הגדולים בתולדות הליגה עם כ-115 שערי ליגה. הוא זכה בתואר מלך השערים של ליגת העל פעמיים ברציפות (עונות 2019/20 ו-2020/21) במדי מכבי חיפה, עימה זכה ב-2 אליפויות, גביע המדינה ו-2 גביעי טוטו. רוקאביצה המשיך לייצג את נבחרת אוסטרליה גם כמתאזרח והספיק לשחק עונה אחת גם במדי הפועל באר שבע.
ג'וש כהן (מכבי חיפה)
השוער היהודי-אמריקאי הגיע למכבי חיפה בשנת 2019 מקבוצת סקרמנטו רפבליק כשוער המחליף של גיא חיימוב. אחרי מספר מחזורים על הספסל כהן קיבל את ההזדמנות לעלות להופעת הבכורה שלו דווקא במשחק מול האלופה מכבי ת"א, שגם ניצחה את המשחק 0:1, אך השוער האמריקאי בלט ביכולתו ובקור הרוח שלו, והיתר היסטוריה. כהן זכור כמי שהעניק למכבי חיפה שקט וביטחון בין הקורות לראשונה מזה שנים רבות – מאז פרישתו של ניר דוידוביץ'. הוא זכה עם הירוקים ב-3 אליפויות רצופות, גביע הטוטו ותואר אלוף האלופים, העפיל עם הקבוצה להופעה היסטורית בליגת האלופות ואף נבחר לכדורגלן העונה ב-2021. כהן, מהנדס תוכנה בהכשרתו, שקל לפרוש מכדורגל לפני הגעתו לישראל, אך הפך לאחד השוערים היציבים ביותר שנחתו בחיפה.
מיגל ויטור (הפועל באר שבע)
הבלם הפורטוגלי של הפועל באר שבע הגיע מפאוק סלוניקי והפך במהרה לאחד הבלמים הטובים ביותר ששיחקו בישראל אי פעם. ויטור ידוע בשקט נפשי יוצא דופן ובחוכמת משחק שמאפשרת לו להקדים את חלוצי היריב פעם אחר פעם. הוא זכה עם באר שבע בשתי אליפויות, שלושה 3 גביעי מדינה, גביע הטוטו ופעמיים באלוף האלופים, ואף נבחר לכדורגלן העונה ב-2017. ויטור קיבל אזרחות ב-2022 וייצג את נבחרת ישראל (12 הופעות). החיבור שלו למדינה הוא עמוק ואישי: מעבר לעובדה כי הוא משחק בישראל כבר קרוב לעשור (תשע שנים), בנותיו גדלו בישראל והן נחשבות לישראליות לכל דבר ועניין, מה שהופך את סיפורו לאחד מסיפורי ההתאזרחות המרגשים והמוצלחים ביותר.
דניאל בריילובסקי (מכבי חיפה)
בריילובסקי הגיע לישראל בשנות ה-80 מקלוב אמריקה המקסיקנית והיה לאחד השמות הנוצצים ביותר שנחתו כאן. הקשר רשם הופעות בנבחרת ארגנטינה ובנבחרת ישראל (18 הופעות). בתקופתו כשחקן במכבי חיפה, הקבוצה הייתה קבוצת אמצע טבלה והוא לא זכה עימה באליפות. בריילובסקי כבש 11 שערים ב-61 הופעות ליגה, ולאחר פרישתו חזר למועדון הירוק גם כמאמן. הוא נחשב עד היום לאחד הכישרונות הגדולים ביותר ששיחקו בישראל, למרות שהתקופה הקבוצתית בחיפה הייתה פחות זוהרת מבחינת תארים.
יוריס ואן אובריים (מכבי תל אביב)
הקשר ההולנדי-יהודי הגיע למכבי תל אביב מאוטרכט. פרט מעניין הוא שגם מכבי חיפה רצתה לצרפו, אך הצהובים הצליחו לשים עליו את ידם ראשונים. בעונתו הראשונה בקריית שלום הוא לא זכה לאמון רב מהצוות המקצועי, אך המפנה הגיע בעונה שלאחר מכן תחת רובי קין. ואן אובריים החל לקבל את המפתחות והפך לבורג מרכזי בקישור, כשהוא עוזר לקבוצה לזכות בשתי אליפויות וגביע הטוטו בתקופתו במועדון. הוא נודע בדיוק המסירות שלו וביכולתו לנווט את המשחק מאחור בחוכמה רבה.
פייר קורנו (מכבי חיפה)
המגן השמאלי הצרפתי הגיע למכבי חיפה מריאל אוביידו הספרדית והפך במהרה לאחד המגנים האיכותיים בליגה. השתלבותו הייתה מהירה כשבלט מאוד כבר בקמפיין העפלה של הירוקים לליגת האלופות. לאחר שנתיים מוצלחות במדים הירוקים, בהן זכה באליפות והיה שותף לקמפיין ליגת האלופות, קורנו עזב את ישראל לטובת סנט אטיין מהליגה הצרפתית. אולם, הגעגועים והחיבור לישראל (ולבת הזוג) עשו את שלהם, והוא חזר לקדנציה שנייה בחיפה לאחר שנה אחת בלבד בצרפת. קורנו קיבל מעמד של תושב קבע ואזרח בשנת 2025, ורשם למעלה מ-15 בישולים במדי הקבוצה, כשהוא נחשב לעוגן משמעותי באגף שמאל.
גאורגי ירמקוב (מכבי חיפה)
השוער האוקראיני, שהגיע מקבוצת אולכסנדריה, נחשב כיום על ידי רבים לשוער הטוב ביותר בליגת העל. ירמקוב נבחר לשוער העונה בליגה האוקראינית בעונה שעברה, ואחרי עזיבתו של ג'וש כהן ושנתיים קשות מאוד בעמדת השוער במכבי חיפה, הוא הצליח להביא את השקט והיציבות המיוחלים אל בין הקורות. במישור הבינלאומי, ירמקוב זומן לסגל נבחרת אוקראינה לאולימפיאדה בפריז ב-2024 אך לא שותף. הוא התחבר מאוד לניקיטה רוקאביצה, שגם לו שורשים אוקראיניים, והשניים הפכו לחברים קרובים שאף התאמנו יחד במהלך פגרת המלחמה האחרונה עם איראן.
*** בכתבה מופיעים רק שחקנים שקיבלו את האזרחות שלהם עוד כשחקנים פעילים.
מה דעתך על הכתבה?