מארי-לואיז אטה סיפקה ריאיון מקיף ל"גרדיאן" שבו דיברה על המינוי ההיסטורי שלה למאמנת אוניון ברלין, ושיתפה בפרטי הרגע שבו הכול השתנה: "הייתי בבית על המחשב, מתכוננת למשחק של קבוצת הנוער. ואז הנשיא התקשר ואמר: ‘את עושה את זה עכשיו, אני סומך עלייך'. השיחה לא נמשכה הרבה זמן. לא היה לי קל להודיע בקבוצת הוואטסאפ של הנוער שלא אאמן במשחק".
למרות שמדובר במינוי חסר תקדים, אטה הדגישה כי מבחינתה זו הייתה החלטה מקצועית: "השאלה המרכזית היא מי האדם הנכון לתפקיד. במקרה שלי אני יכולה להגיד שאני מרגישה אמון ושכנוע. מאמינים בי שאשאיר את הקבוצה בבונדסליגה. אני לא תרגיל יחסי ציבור".
ההתעניינות סביב המינוי הייתה עצומה, אך היא מודעת למורכבות: "אני מבינה את העניין סביבי. אני מודעת למשמעות החברתית של זה. זה יוצר אחריות, בין אם אני רוצה ובין אם לא. המטרה הראשונית שלי מעולם לא הייתה לחזק את מעמד הנשים, תמיד רציתי לשכנע דרך הביצועים שלי. אני רוצה שיראו בי מאמנת כדורגל".
במקביל, היא לא התעלמה מההשפעה שלה: "אני שמחה להוות השראה לאחרות. כשאני מקבלת הודעות מנערות שזה נותן להן ביטחון – זה משמח אותי מאוד. נראות היא דבר חשוב. לפעמים דלתות נסגרות, אבל אחרות יכולות להיפתח. כילדה היו לי רק מאמנים גברים, והייתי מופתעת כשפגשתי לראשונה מאמנת אישה. גדלתי בסביבה גברית".
אטה חזרה גם לילדותה בדרזדן: "שיחקתי הרבה עם בנים, ואני זוכרת שקראו להם ‘אל תתנו לבחורה לעבור אתכם'. הייתי צריכה לפתח עור של פיל. אבל אני יודעת להגן על עצמי, להתעלם, וגם לענות בחזרה. זה לא רק עניין של מגדר – בספורט תחרותי כולם צריכים להוכיח את עצמם כל יום. אני המבקרת הכי גדולה של עצמי".
היא התייחסה גם לביקורות ברשתות החברתיות: "לכל אחד יש זכות לדעה, אבל זה אומר יותר עליהם מאשר עליי. אני מתייחסת לרשתות החברתיות בספקנות. גם בלי קשר אליי, אני חושבת שזה נכון שהפוליטיקאים רוצים להסדיר את זה. אני בכלל לא קוראת את זה".
על ההשפעות המקצועיות שלה אמרה: "אני אוהבת את הסגנון של פפ גווארדיולה וצ'אבי הרננדס – כדורגל התקפי, מדויק טכנית, עם יצירתיות".
בפן המקצועי הנוכחי, כשהקבוצה במאבקי תחתית, היא ברורה לגבי הדרך: "צריך לדעת מה הפך אותך לחזקה. חיבור ומשמעת הובילו את אוניון להצלחה. עכשיו אנחנו בתקופה קשה, וצריך לצאת ממנה. ראיתי שהשחקנים כבר מנסים ליישם את הרעיונות שלי – זה חשוב. היציבות ההגנתית הייתה כוח שלנו, אבל כדי לנצח צריך גם לייצר מצבים".
אטה גם התייחסה להבדלים בין אימון גברים לנשים: "אני עובדת עם אנשים. יש סטריאוטיפים – שאומרים שנשים יותר רגישות או גברים יותר יהירים – אבל זה לא נכון. היו גברים שהייתי צריכה לחבק, ונשים שהייתי צריכה להיות יותר קשוחה איתן. כל אחד צריך משהו אחר".
לסיום, היא שיתפה במסר אישי לעצמה הצעירה: "הייתי אומרת לעצמי לעצור רגע, ליהנות מהרגע ולהסתכל אחורה לפעמים. לא תמיד לרוץ קדימה. אם לא נזהרים, מפספסים רגעים יפים – כאלה שאפשר פשוט להיות גאים בהם".
מה דעתך על הכתבה?