אור בקצה המנהרה: המינימום של הפועל באר שבע הספיק מול המקסימום של בכר

האור בקצה המנהרה הירוקה

אם נסתכל על חצי הכוס המלאה, נראה שברק בכר וצוותו הצליחו לבצע פעולת החייאה מנטלית. לאחר התבוסה המשפילה להפועל תל אביב שהגיעה אחרי תצוגות נפל מול בית"ר ירושלים ומכבי ת"א, רבים ניבאו קריסה טוטאלית וסחרור שיסתיים בביזיון. אלא שבכר חזר למקורות של קבוצה במשבר: קודם כל, לעצור את הדימום ההגנתי.

בשני המשחקים האחרונים מכבי חיפה חדלה מלהיות מופקרת. המשמעת הטקטית הזו העניקה ביטחון מחודש לחוליית ההגנה. יילה בטאיי הציג משחק אחראי, הבלמים טאטאו כדורים, וירמקוב שהיה בתקופה לא טובה רשם הצלות לא פשוטות, אך מעל כולם בלט ינון פיינגזיכט. המגן הצעיר הוכיח שהוא ראוי להיות שחקן הרכב בעונה הבאה, הוא פשוט נועל את האגף ומשתק כל שחקן שבא מולו. עם שחקן כנף איכותי לצידו, האגף הזה יפרח גם התקפית.

גם בקישור ראינו שינוי. השלישייה של אגבה, סייף ואזולאי שיחקה קרוב, נשכה ונטרלה לחלוטין את הקישור הטוב בליגה של קנגוואה, ונטורה ופרץ. אגבה אמנם עדיין לא נראה כמו הזר שובר השוויון שחיפה צריכה, אך הוא גילה אחריות ובלט מאוד עד לרגע החילוף התמוה של דולב חזיזה שנכנס למרכז השדה והחליש אותו מאוד.

כמו כן, למרות חוסר האיכות, ברק בכר הבין שהדברים החשובים ביותר הם משמעת טקטית ומחויבות. עבדולאי סק וטריבאנטה סטיוארט קיבלו מבכר לא מעט דקות בתקופה האחרונה ואכזבו בכל פעם מחדש בדברים הנוגעים לגישתם. אלעד אמיר ונועם שטייפמן שמבחינת יכולת עדיין לא שווים את רגל שמאל של סק, הוכיחו שבאמצעות אחריות וגישה רצינית, אין שום הבדל בין בלם נבחרת סנגל לבין בלם נוער.

סימני השאלה והשמות שנמחקו

לצד היציבות, אי אפשר להתעלם מהבורות המקצועיים. מנואל בנסון נראה כמו צל של עצמו. הכישרון שם, אבל הפיזיות נעלמה בנבכי שנתיים ללא כדורגל רציף. כפי שהסביר גורם רפואי, הפציעה שלו פגעה לא רק במהירות אלא גם באיכות הבעיטה והקרוסים. ככל שהפרידה ממנו תוקדם, כך ייטב למועדון.

תעלומה גדולה עוד יותר היא נבות רטנר. מי שהוגדר כבעל הבית נמחק לחלוטין מאז הכרטיס האדום מול הפועל תל אביב. אמש, כשבאר שבע החלה להשתלט על הקצב, רטנר היה חייב להיכנס במקום חזיזה כדי לשמר את מרכז השדה. במקום זאת, גיא צרפתי איבד את האמצע והפסיד את המשחק.

מילה טובה מגיעה לצעירים. אלעד אמיר (רפואה שלמה), נועם שטייפמן ואדם גרימברג בן ה-16.5 הראו שיש עתיד. גרימברג נראה כמו הדבר הגדול הבא, עם מבנה גוף ופיזיות של שחקן בוגרים, תנועתיות מרשימה ביחס לגודלו הפיזי, טכניקה נהדרת והבנת משחק מצוינת לגילו שמתבטאת בהבנה מתי למסור ולאן לנוע. אך עם כל הכבוד לצעירים, ללא שדרוג פיזי משמעותי, מכבי חיפה לא תוכל להתמודד בעונה הבאה. שחקנים רכים מדי כמו בנסון, חזיזה או אוחנה לא מספקים תוצרת התקפית מספיק טובה על מנת לספוג את הנזק ההגנתי שלהם על הדשא.

הסטטיסטיקה שלא משקרת

מכבי חיפה ספגה אתמול שער חמישי מכדור קרן מאז חזרו מאמן הקבוצה ברק בכר ועוזרו גיא וייזינגר האחראי גם על המצבים הנייחים. זה פשוט יותר מדי עבור קבוצה כמו מכבי חיפה ובטח עבור וייזינגר שנחשב כמומחה בתחום. בנוסף, אתמול זו הייתה הפעם העשירית מאז חזר ברק בכר העונה שקבוצתו סופגת שער לאחר הדקה ה-80 והפעם השישית שהירוקים סופגים בתוך תוספת הזמן תחת המאמן המעוטר. אלה נתונים שלא מתאימים לקבוצות של ברק בכר לאורך הקריירה שלו והוא יהיה חייב לתת על כך דגש.

כמו כן, קבוצה שמרבית חילופיה כפויים עקב פציעות היא קבוצה בבעיה. קבוצה שנדיר מאוד שעובר אצלה שבוע ללא פציעה היא קבוצה בבעיה. מעבר לפן הניהולי ולפן המקצועי, למכבי חיפה יש בעיה קשה מאוד בכל הקשור לצוות הפיזיולוגי שתחתיו קורות יותר מדי פציעות לצד יכולת שיקום פציעות שמעורר המון סימני שאלה.

הצד האדום: אדישות של אלופה או שחצנות מסוכנת?

המשחק אתמול היה מאוד מתעתע והנרטיב ממנו ישתנה בין אדם לאדם. בצד האופטימי, האדומים מבירת הנגב הצליחו לנצח משחק חוץ קשה מול יריבה שתמיד קשה לה מולה וביכולת מאוד חלשה של כל הקבוצה, אך מנגד, קוז'וך צריך להיות מאוד מודאג מהאדישות של שחקניו שנראו אתמול כאילו אין להם על מה לשחק ואפילו כמו קבוצה שבעה שכבר לקחה כמה אליפויות. האדישות שנראתה אתמול בסמי עופר היא בלתי נתפסת ובלתי מתקבלת על הדעת, ואם רן קוז'וך לא יעורר את שחקניו בפוטו פיניש של העונה, הוא עלול להפסיד בפעם השנייה ברציפות אליפות שכבר הייתה בכיס שלו, ואז כבר יהיה קשה להמשיך להעיד על עצמם שהם "בלתי שבירים".

נקודה מדאיגה נוספת במאבק האליפות בין בית"ר ירושלים להפועל ב"ש מבחינתם של האחרונים היא היעדר איכות בהתקפה. בעוד שבית"ר משחקת עם כוכבי כדורגל כמו ירדן שועה ועומר אצילי לצד שחקנים שנדבקים ביכולת כמו זיו בן שימול וקאלו, הפועל ב"ש עולה למשחק חוץ קשה וחשוב בסמי עופר עם אמיר גנאח וזאהי אחמד באגפים כשמהספסל, מלבד ג'בון איסט, עולים רועי לוי ושי אליאס כאלה שאמורים לעשות את ההבדל. על הבעיה של ב"ש בכנפיים כבר דובר רבות כבר באמצע העונה שעברה, ומאז היו וחלפו 3 חלונות לפתור אותה, אך דבר לא נעשה (אם תרשו לי שלא להתייחס ברצינות להחתמתו של ג'וזף סאבובו), וכעת כשדן ביטון איננו זמין לשחק, אלונה ברקת ורן קוז'וך נתפסו עם המכנסיים למטה בשחצנות לא מובנת. עם כנפיים חזקים והאמצע הטוב בליגה הפועל ב"ש הייתה שועטת כעת לאליפות שנייה ברציפות.

ואם לחזור לצד החיובי, נקודה חשובה נוספת היא הופעתו הטובה של חלוץ הרכש הטרי מינואר, ג'בון איסט שנכנס כמחליף וכבש את שער הניצחון שעשוי להיות אולי שער ששווה אליפות. בהיעדר כנפיים איכותיים צריך רן קוז'וך לשקול לשחק כבר מההתחלה במערך של 5-3-2 עם שלישיית בלמים, אחמד ולופז כווינג בקים, שלישיית האמצע הקבועה ועם זלטנוביץ' ואיסט יחדיו בשפיץ. שני החלוצים שחקנים אינטיליגנטיים מספיק על מנת להפרות זה את זה. באר שבע אמנם ניצחה, אך הנרטיב של "בלתי שבירים" עומד למבחן קריטי בפיניש של העונה.