מכבי תל אביב כולה על הגב של שחקן אחד, אך יש לה מפלצת נוספת בהתהוות

1

בשעה טובה, תמו הדרבים התל אביביים לעונה זו, ודווקא במשחק שהיה הפחות רלוונטי ומעניין במחזור האחרון, כשכל הפוקוס הוא על ילדים ג' של מכבי חיפה מול בית"ר ירושלים ועל השאלה כמה הפועל באר שבע תיתן להפועל פתח תקוה. ובכל זאת, המאזן של הדרבים העונה: ניצחון אחד למכבי על המגרש, ניצחון אחד להפועל על המגרש, תיקו, ניצחון טכני למכבי ועוד ניצחון בפנדלים לצהובים. אפשר לומר שהם יכולים להיות מרוצים יותר, אבל אם נזכרים עם איזה רצף הם הגיעו לעונה הזו (לא הפסידו דרבי מאז מלחמת העולם השנייה) – יש מצב שמי שיכולה להיות מבסוטה זו דווקא הפועל.

2

למרות שאם מתייחסים רק למשחק אתמול, הפועל לא באמת יכולה להיות מרוצה. היא הייתה שווה ניצחון, ישבה על מכבי ברוב חלקי המשחק, כבשה שער שהומר לפנדל שאותו היא החמיצה, כמובן, חטפה גול ונאלצה לרדוף ולרדוף עד שהשיגה את מה שמגיע לה (ובתכלס הגיע לה יותר). למעשה, זה משחק שני שבו הפועל מקבלת תוצאה פחות טובה מהתוצאה הראויה לה, אחרי ההפסד לבית"ר באמצע השבוע שעבר.

בעשרה שחקנים מול בית"ר וברוב מוחלט של הדרבי אתמול, הפועל עשתה הכל נכון והגיעו לה שני שערים בכל אחד מהמשחקים. במקום זה, היא כבשה 0 ו-1. האם זו בעיה של נאיביות או סתם חוסר יעילות משווע? נראה שעד שיפצח את זה, לאליניב ברדה, שכבר הרוויח בצדק את הקרדיט לעוד עונה על הקווים בבלומפילד, יש עוד כמה משימות מלבד לגבש את ההרכב המוצלח ביותר שלו (כולה ארבעה מחזורים לסוף, מה בוער).

3

חצי השנה האחרונה לא תיזכר לטובה בתולדות הימים של מכבי ת"א. בדיוק לפני חצי שנה היא קיבלה את השישייה המשפילה מבית"ר ירושלים. אחריה הגיעה גם רביעייה מההרכב החלש יותר של מכבי חיפה (מתברר שהחזק יותר נמצא במחלקות הנוער) ועוד שלישייה מהפועל ב"ש ועוד רביעייה מבית"ר.

והמאמן הקודם הלך, והמאמן שהחליף אותו בא בעיקר בשביל חיי הלילה ומתוך חוסר הבנה בסיסי של גבולות השיח וסעיפי החקיקה בנושאי איסור על הטרדה מינית. ולא ברור לאן נעלם אושר דוידה, מה התרומה של אלעד מדמון ומה יש למכבי חוץ מדור פרץ ושוער שיתפתח להיות מפלצת בין הקורות. מצד שני, כאמור, יש למכבי את דור פרץ. הבחור הזה בלתי נגמר. עם 15 שערי ליגה בעונה חלשה שלו, ונכון לעכשיו מכבי ת"א כולה על הגב שלו. לא קל.

4

טוב מאוד שאוהדי מכבי ת"א היו יכולים להגיע למשחק אתמול. להפיל עליהם עונש – לא לראות משחק חוץ של קבוצתם – זה לא באמת עונש, לא באמת הוגן ולא קשור לכלום. זה בעיקר מאוד מאוד מטופש. והדברים, כמובן, נכונים לא רק למכבי ת"א עצמה, אלא לכל קבוצות הליגה. לא הגיוני שנראה משחקים שלמים עם קהל של צד אחד בלבד. 

מה הרעיון, מה ההיגיון ואיך זה טוב למותג למען השם? תחשבו על זה, יש לנו צמרת צפופה בטירוף, הליגה באמת מותחת, המשחקים אפילו מעניינים. אז למה לעזאזל שלא נקבל את כל הצבעים האפשריים ביציע? וזה עוד לפני שנתהה מהו, אם בכלל, הערך הספורטיבי של העונש האווילי הזה. 

מצד שני, ובאותה נשימה ועל בסיס אותו הקשר בדיוק, נמאס כבר לקרוא על עימותים אלימים בין אוהדים בשעות שלפני הדרבי. בסדר, הבנו, כולכם אולטראס מגניבים מדרום אמריקה. אבל בניגוד אליהם, מחר שניכם תעבדו כתף אל כתב במוסך, במכולת, במשרד או בצבא (או בכל מקום עבודה אחר). אתם באמת שונאים עד כדי כך אחד את השני? באמת הכותרת לפני המשחק צריכות להיות על מספר העצורים ולא על מה שהמאמנים מתכננים להעלות אל הדשא? די כבר, בבקשה.

5

אני לא הנכד של פיירלואיג'י קולינה, ובשיפוט אני מבין בעיקר דרך משקפיים מאוד לא מווסתות בזכות הקבוצה המעצבנת שאני אוהד, אבל אני יודע לזהות מתי אירוע גדול מאוד על שופט. ואתמול הדרבי היה גדול מאוד – מאוד! – על שניר לוי. אני יודע את זה כי גם עכו נגד עפולה נראה גדול עליו. יש באיגוד השופטים כמה חבר'ה ראויים, ונכון שהדרבי היה המשחק הכי פחות חשוב במוצ"ש – אבל עדיין, לא כל אחד יכול לקבל את המשחק הזה.