על פי הדיווחים, פדרציית הכדורגל הבינלאומית, פיפ"א, טרם הגיעה להסכמות על עסקאות השידור בסין ובהודו עבור משחקי גביע העולם הקרוב. המבוי הסתום מעלה את החשש הממשי להחשכה טלוויזיונית מוחלטת ובפלטפורמות הסטרימינג, שתשפיע על מאות מיליוני חובבי כדורגל, כל זאת כאשר נותרו חמישה שבועות בלבד לשריקת הפתיחה.
בארגון הכדורגל העולמי מיהרו להודיע כי 180 טריטוריות ברחבי הגלובוס כבר השלימו את העסקאות והבטיחו את זכויות השידור שלהן. עם זאת, קומץ מדינות טרם עשו זאת – ובראשן הודו וסין, המהוות יחד כשליש מאוכלוסיית העולם.
דרישת התשלום הראשונית שהציבה פיפ"א בפני רשת השידור הממלכתית של סין, CCTV, עבור זכויות הטורניר עמדה, על פי הפרסומים, על סכום עתק של כ-300 מיליון דולר. לפי העיתון "בייג'ינג דיילי", הארגון הפחית בינתיים את המחיר המבוקש לטווח שבין 120 ל-150 מיליון דולר, אולם בכלי התקשורת הסיני צוין כי גם סכום זה עדיין גבוה ביותר מפי שניים מהתקציב המקסימלי שקבעה הרשת לאירוע.
המצב בהודו אינו מעודד יותר, וגם שם מתקשים הצדדים להגיע לעמק השווה. לפי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, בפיפ"א סירבו לקבל הצעה בגובה 20 מיליון דולר מצד פלטפורמת Jio Hotstar לשידור הטורניר בתחומי המדינה, וזאת לאחר שהארגון כבר הפחית משמעותית את תג המחיר המקורי שלו, שעמד על כ-100 מיליון דולר.
המיזוג המדובר בין נכסי השידור של תאגיד רליאנס (Reliance) לחברת דיסני, אשר הוליד את המותג המשותף Jio Hotstar, צמצם בצורה דרמטית את התחרות בשוק המדיה ההודי והותיר את פיפ"א עם כוח מיקוח מוגבל. בנוסף, הפרשי השעות הבעייתיים מול אזורי הזמן של צפון ודרום אמריקה מקשים על גופי השידור המקומיים למקסם את קהלי הצופים בשעות הלילה המאוחרות, ולייצר החזר ראוי על ההשקעה – בייחוד במדינה שבה שיעור החדירה והאימוץ של שירותי טלוויזיה בתשלום עדיין מוגבל למדי.
לפי מומחים בתחום, גם ההשלכות המקרו-כלכליות של הסכסוך במזרח התיכון נותנות את אותותיהן ומשפיעות לרעה על השוק ההודי, שבו – חרף הפופולריות הגוברת של הכדורגל הבינלאומי – ענף הספורט הבלתי מעורער והשולט ללא עוררין נותר קריקט.
אף על פי שנבחרות סין והודו לא העפילו לטורניר הנוכחי והכדורגל אינו נחשב לענף המוביל בהן, שתי המדינות הללו מהוות נתח שוק דרמטי ומקור קריטי לכמות הצופים הכללית של גביע העולם. המבוי הסתום הנוכחי מעורר דאגה עמוקה בפיפ"א בשל התלות הגבוהה של הארגון במדינות הללו כדי להציג מדדי קהל מרשימים לספונסרים. יתרה מכך, חוסר היכולת של גופי השידור המקומיים לקדם ולשווק את המשחקים בחודשים שקדמו לטורניר עלול לפגוע בנתוני הצפייה הסופיים, גם אם ייחתם הסכם של הרגע האחרון בימים הקרובים.
בסופו של דבר, לפיפ"א ישנה אפשרות להנגיש את השידורים באופן ישיר לקהל באותן מדינות באמצעות שירות הסטרימינג העצמאי שלה, +Fifa. עם זאת, החלטה על צעד כזה פירושה ויתור מוחלט על כוח הקידום והשיווק האגרסיבי של גופי השידור המקומיים, לצד סיכון מוגבר לעלייה חדה בצריכת שידורים פיראטיים. נתוני צפייה רשמיים נמוכים לצד פעילות לא חוקית מוגברת ברשת עלולים לפגוע אנושות בערך זכויות השידור של המפעל לטווח הארוך, ואף להשליך לרעה על הסכמי החסות העתידיים של הארגון.
ראוי לציין כי זו אינה הפעם הראשונה שבה פיפ"א בוחרת לנהל משא ומתן קשוח על הסכמי המדיה המרכזיים שלה עד לשניות האחרונות ממש, מתוך ניסיון למקסם את רווחיה. במונדיאל הנשים של שנת 2023, המשא ומתן מול כמה מהשווקים האירופיים המובילים נגרר עמוק אל תוך הימים שלפני שריקת הפתיחה. באופן דומה, טורניר גביע העולם למועדונים נותר ללא גוף משדר רשמי במשך תקופה ארוכה, עד שחברת הסטרימינג DAZN נכנסה לתמונה ברגע האחרון עם הצעת רכש גלובלית בגובה מיליארד דולר (שנתמכה בגיבוי פיננסי מצד קרנות הון סעודיות).
מה דעתך על הכתבה?