יאניק סינר ממשיך לשלוט בטניס העולמי ביד רמה ולדהור קדימה גם בטורני רומא, אבל קספר רוד מסרב להכתיר אותו כבלתי מנוצח. לקראת המשך הטורניר באיטליה, הנורבגי ניתח את הפערים שנוצרו בצמרת והסביר מדוע המדורג 1 בעולם נמצא כרגע ברמה אחרת כמעט מכל שחקן בסבב.
"התוצאות שלו מדברות בעד עצמן", אמר רוד. "ארבעה תארי מאסטרס ברציפות מתחילת השנה, הוא כבר עשה היסטוריה ויכול לעשות עוד. אבל הוא גם הראה בתחילת השנה שאפשר לנצח אותו. ג'וקוביץ' עשה את זה, גם מנשיק".
עם זאת, המדורג 25 בעולם הודה שהמשימה הופכת כמעט בלתי אפשרית כשהאיטלקי מגיע בשיאו: "כשסינר בכושר שלו, אין הרבה שיכולים לגעת בו. כשגם הוא וגם קרלוס אלקראס בשיאם, הם פשוט בלתי נגישים עבור שאר הסבב כרגע. יש סיבה שהם זכו בכל כך הרבה גרנד סלאמים לאחרונה".
למרות ההערכה הגדולה, רוד גם ניסה לצנן מעט את הדיבורים סביב האפשרות שסינר ישלוט בעתיד בכל תשעת טורנירי המאסטרס. לדבריו, לוח השנה האכזרי של הסבב הופך הישג כזה לכמעט בלתי אפשרי, בעיקר סביב המעבר המהיר מווימבלדון לעונת המשטחים הקשים בצפון אמריקה.
במקביל, מאמנו של סינר, דארן קייהיל, העניק ריאיון נרחב באיטליה וחשף צדדים פחות מוכרים במדורג ראשון בעולם. "סינר לא רובוט בכלל", אמר המאמן האוסטרלי. "יש בו צד שאוהב סכנה ואדרנלין. הוא אוהב מכוניות ומהירות, אבל על המגרש יש לו מחשב פנימי שמחשב כל הזמן את הסיכויים לנצח כל נקודה".
קייהיל הסביר שהכוח הגדול ביותר של סינר הוא דווקא היכולת ללמוד מכל סיטואציה. "יש לו דחף פנימי שאי אפשר ללמד. הוא לא לומד רק מהפסדים, אלא גם מניצחונות. אחרי כל משחק הוא שואל את עצמו: 'איך אני יכול להשתפר היום?'".
המאמן גם סיפר שסינר מפתיע אותו בעיקר בסקרנות הבלתי נגמרת שלו. "כשאנשים פוגשים אותו, כולם רוצים לשאול אותו שאלות. אבל בסוף הוא זה שמתחיל לתחקר אותם — על ספורט, לחץ, זוגיות או החיים עצמם. הוא רוצה ללמוד מאנשים שכבר חוו דברים שהוא עוד יעבור בעתיד".
לדבריו, האישיות המאוזנת של סינר מגיעה בעיקר מהחינוך שקיבל בבית. "הוא מבין שבטניס הוא מאוד חשוב, אבל בחיים עצמם יש דברים גדולים יותר מלחבוט בכדור. בגלל זה הוא נשאר צנוע עם הרגליים על הקרקע".
קייהיל אף טען שהשיא של סינר עוד רחוק. "אני חושב שהמקסימום של יאניק יגיע בערך בגיל 27", העריך. "הוא עדיין ממשיך להתפתח בכל שנה".
המאמן, שאישר כי סינר יהיה ככל הנראה השחקן האחרון שיאמן בקריירה שלו, סיכם במסר אישי: "בסוף, לא התארים הם הדבר החשוב ביותר עבורי. אם בעוד חמש או עשר שנים אראה את יאניק עדיין מכבד אנשים ונותן הכל על המגרש — זה מה שישמח אותי באמת".
מה דעתך על הכתבה?