ברצלונה, שמחפשת חלוץ מרכזי בעקבות עזיבתו של רוברט לבנדובסקי, בוחנת מספר אפשרויות בשוק במטרה לאייש את עמדת ה-9 – משימה שמסתמנת כמורכבת במיוחד הן בשל המגבלות הכלכליות והן בשל זהות המועמדים. אחד השמות שכבר ניתן להוציא מהרשימה הוא לאוטרו מרטינס. שמו של חלוץ אינטר כבר נקשר בעבר למועדון הקטלאני, כאשר נחשב אז לאופציה אפשרית להחליף את לואיס סוארס, אך בסופו של דבר בחר להישאר באיטליה.
כעת, בראיון עם "הגאזטה דלו ספורט", חזר והדגיש שחקן נבחרת ארגנטינה את מחויבותו: הוא נמצא כבר שמונה שנים באינטר, לובש את חולצה מספר 10, משמש קפטן ונחשב לאחד השחקנים האהובים ביותר על האוהדים. בעונה הנוכחית הוסיף לתאריו דאבל מקומי (אליפות איטליה והגביע האיטלקי), אך עדיין חסר לו תואר ליגת האלופות – לאחר שתי אכזבות בגמרים: מול מנצ'סטר סיטי בגמר ב־2013 ומול פאריס סן ז'רמן בעונה האחרונה.
כשנשאל האם יסיים את הקריירה במועדון הנוכחי, השיב החלוץ בצורה ברורה: "בהחלט הייתי רוצה. אין לי עדיין את המפתחות לאפיאנו (מתקן האימונים), אבל כמעט הגעתי לזה… המשפחה שלי ואני מאושרים, יש לנו אפילו מסעדה, הילדים הולכים לבית הספר ויש להם חברים. היום קשה לי לדמיין את עצמי במקום אחר. בכדורגל אף פעם לא יודעים, אבל אם לא יזרקו אותי החוצה – אשאר כאן".
לאוטרו הוא כבר הכובש השלישי בטיבו בתולדות אינטר, אך לדבריו הוא אינו מתעסק בסטטיסטיקות: "אני אפילו לא יודע כמה שערים הבקעתי, זה לא משהו שאני שם לב אליו". עם זאת, הוא שואף להתקדם בדירוג ההיסטורי: "זה יהיה נהדר, כי מיאצה הוא היסטוריה – גם לאינטר וגם למילאן. אני יכול להשיג את זה". עד כה כבש הארגנטינאי 175 שערים ב־375 הופעות, בעוד שג'וזפה מיאצה, שעל שמו קרוי האצטדיון, כבש 284 שערים ב־409 משחקים.
למרות שמרטינס טוען כי הוא נמצא בשיא הקריירה – "ללא ספק, כי אני מרגיש שמח ובטוח כשאני משחק. אני נע על המגרש בקלות, גם מבחינה טקטית. בעבר זה לא היה כך" – הדרך לא הייתה פשוטה. מילדותו ועד התקופה האחרונה, החיים והכדורגל הציבו בפניו לא מעט אתגרים.
החלוץ לא שכח את שורשיו הצנועים בבאיה בלנקה, שם הקשיים הכלכליים היו חלק קבוע מחיי משפחתו. הוא מספר כיצד הוריו נאלצו לעבוד כאחות וכעובד משק בית כדי להתקיים, ואף מודה כי "לא היה מספיק כסף בבית" וכי אפילו "הלך לישון רעב בזמן שחיכה לארוחת ערב". בתקופה מסוימת נאלצה המשפחה להתגורר שלוש שנים אצל חבר. יחד עם זאת, הוא מדגיש כי התקופה הזו עיצבה אותו: לימדה אותו "צניעות וכבוד – ערכים שאני מעביר היום לילדיי".
לאוטרו גם התייחס לשאלה מיהו החלוץ הטוב בעולם בעיניו, והשיב: "הארי קיין. הייתי שם אותו אפילו לפני הולאנד בגלל שליטה בכדור, משחק קבוצתי, הבנת המשחק ויכולת משחק הראש. הוא תופעה". בסיום דבריו הבהיר לאוטרו כי אין בכוונתו להישאר בכדורגל לאחר הפרישה: "אני לא אשאר בעולם הזה, זה סביבה שאני לא אוהב. לא תשמעו ממני יותר – אני פשוט אעלם".
מה דעתך על הכתבה?