על אף שמדובר ב"סוף הכי טוב": נאתכו חשף למה לא חזר להפועל תל אביב

אחרי קריירה אדירה, ביברס נאתכו החליט לפרוש. קפטן נבחרת ישראל בעבר החליט לפני כשבוע לתלות את הנעליים בגיל 38. קשר העבר עלה לשידור בתוכנית הספורט של 103FM אתמול (חמישי) לריאיון פרישה והתייחס למספר נושאים.

על ההחלטה: "זה עדיין טרי אז אני עדיין נהנה מהרגע. היו הרבה דברים שהשפיעו, בעיקר אני רואה לאן הכדורגל הולך וזה פחות הכדורגל שאני אוהב ותמיד אמרתי שאני רוצה לסיים בטעם של עוד ושאני לא נמאס על המערכת. רציתי לסיים בצורה שאני כותב את הסוף והרגשתי שזה הזמן".

על הטרגדיה שחווה בגיל צעיר: "מה שקרה עם אבא שלי מאוד השפיע עליי, כי מי שמכיר אותי בזמנו הייתי ילד מאוד מפונק, כי אבא שלי אמר לי להתעסק רק במה שקורה במגרש והוא יתעסק במסביב, ברמה שלא ידעתי להוציא כסף מכספומט. במכה אחת אתה מאבד את הבן אדם הכי קרוב אליך ואתה צריך להתמודד עם החיים. אבא שלי עבד כל החיים כדי לעצב אותי וברגע שהוא הרגיש שאני מצליח, בסך הכול חודש וחצי בלבד שהייתי בהרכב הפועל תל אביב, עכשיו זה הזמן שלי להתמודד. ככה זה היה לאורך כל הקריירה, המשכתי את דרכו של אבי".

על היציבות שלו בקבוצות לאורך הקריירה: "במהלך הקריירה שלי התמדה הייתה מפתח, רציתי יציבות ולא רציתי לחפש הרפתקאות. אני אוהב סדר, לדעת מה אני עושה, מה המטרה שלי, זה אחד הדברים שהכי עזרו לי לשמור על קריירה ארוכה".

על הגשמת החלום בנבחרת ישראל: "כל שחקן חולם להגיע לנבחרת ולהיות קפטן בנבחרת, בטח כשאתה בן מיעוטים, מוסלמי, פרצתי תקרת זכוכית. עד שזה קרה זו לא הייתה מטרה כי במהלך הקריירה לא הרגשתי שאני שונה, זה היה משהו טבעי. הייתי קפטן בנבחרות הצעירות ובקבוצות, הפוליטיקה לא נכנסה למגרש מבחינתי וזה היה לי טבעי, הרגשתי שזה האופי שלי ושאני מנהיג. לשמחתי זה קרה. כשאנשים מבחוץ התחילו לטפטף פנימה זה קצת קלקל".

על חזרה אפשרית לארץ לקבוצה בה גדל: "מגיל 10 הייתי בהפועל תל אביב, חזרה להפועל הייתה יכולה להיות הסוף הכי טוב שיכול להיות, אבל בסוף הלכתי עם הראש ופחות עם הלב ובחרתי לסיים במקום שמעריכים אותי בו מאוד. בגיל 38 צריכים לחשוב גם על המשפחה ואני רואה אותנו ממשיכים לחיות בבלגרד".

על ההערכה להישגיו: "אני חושב שבארץ יש הרבה שעוקבים ומעריכים את מה שאני עושה, אני מקבל הודעות מאנשי מקצוע שלא דיברתי איתם מעולם, זה מראה לי כמה העריכו ועקבו. מצד שני יש גם את ההרגשה שלא עקבו אחריי מספיק כמו שאני חושב שהגיע לי, אבל אין לי תלונות".

על הצעד הבא: "הלוואי שגם הבן שלי יצליח. כרגע אנחנו נשארים בבלגרד, יש אופציה לתפקיד מקצועי, אין שום דבר סגור אבל אני רוצה להישאר בכדורגל".

על הרגע הכי גדול בקריירה: "היו הרבה רגעים קטנים שהיו ציוני דרך אבל בסוף כשהייתי בצסק"א מוסקבה, ניצחנו את מנצ'סטר סיטי באיתיחאד, בישלתי שני שערים, זה היה סוג של רגע שהביא אותי לרמה אחרת ממה שציפיתי מעצמי, לא שוכח את זה אף פעם".

על המונדיאל הקרוב: "פייבוריטית למונדיאל? ארגנטינה. אני חובב גדול של מסי, האיש הזה שבר כל דבר שקשור לכדורגל אז הלוואי שנוכל ליהנות ממנו עוד ועוד".

על ביקור המולדת והקורס שהחל: "מתי אני חוזר לישראל? מחכים שהילדים יסיימו את המסגרות ונגיע לביקור. יומיים אחרי המשחק האחרון שלי התחלתי קורס מאמנים, אני בודק את כל האופציות ומאמין שאמצא את המקום שלי".